במקום העבודה בו אני עובד, ישנו נוהל, אשר קובע שכל עובד שעבד מעל 9 שעות, זכאי לרכוש לעצמו ארוחה בשווי של עד 44 ש"ח. (ישנה הפסקת באמצע היום לצורך קניית האוכל ואכילתו).
אני הרגלתי את עצמי לא לאכול באמצע היום ובטח שלא באמצע עבודה ובוודאי שלא בסכום של 44 ש"ח לארוחה. לכן, קיבלתי אישור לרכוש מצרכים לצורך אכילה בסופר (אכילה בלבד) ואת המצרכים אוכל לקחת בסוף היום הבייתה.
לאחרונה, נוכחתי לראות שאני מבזבז זמן יקר בחיפוש מצרכים שיתאימו לצרכיי ויתאימו לסכום, לו אני זכאי להחזר ובנוסף, הקושי לסחוב את המוצרים הבייתה.
שאלתי היא, האם מותר לי לפנות לחנות לממכר אוכל שתנפיק לי חשבונית קיימת, על הסכום הרלוונטי, של לקוח שוויתר על החשבונית שלו על מנת שאוכל להציג את החשבונית במקום העבודה ולקבל החזר עבור הוצאות אוכל של אותו היום ובזמני החופשי, ארכוש לעצמי אוכל, ללא צורך להקפיד על הסכום בחשבונית.
למותר לציין, שעצם משך העבודה היומית (9 שעות ומעלה), מזכה אותי בהוצאות אוכל, רק שאני נדרש להציג חשבונית עבור הוצאה זו. אין זה דומה, אם חלילה, אציג חשבונית עבור הוצאה שלא מחוייבת במציאות, כגון: נסיעה באוטובוס שלא לצורך וכדומה.
בעבר הרחבנו בדין ''הוצאות נסיעה'' על בסיס פסקיו של הרב זלמן נחמיה גולדברג שליט''א[1] וקבענו שמדובר בהטבת שכר שניתנת אף אם לא הייתה הוצאה בפועל וזאת בתנאי שאין חוזה הקובע במפורש אחרת.
אלא שבמקרה דנן קשה לקבוע האם אכן מדובר בהטבת שכר או שמא בהחזר הוצאות בלבד ולכאורה ההקפדה על קניית מוצרי אוכל בדווקא מעידה על רצון החברה לתגמל את העובד בתחום שיועיל לחברה וייתכן שלתפישתם עובד שאוכל לשובע נפשו גם עובד טוב יותר.
על כן נראה שאין לשנות מנוהל החברה אלא אם כן תינתן לך רשות מפורשת מהאחראים עליך.
[1] תחומין יט, עמ' 271 ואילך וראה שו''ת משפטי ארץ ח"א עמ' 90 ואילך.
הרשמו לקבלת עדכונים