תגיות
אונאה דיני עבודה מיקח טעות
תוספת תשלום לקבלן בגין הוצאות בלתי צפויות שלא אושרו מראש
שאלה
שלום הרב, הזמנתי קבלן מורשה לפינוי אסבסט. סיכמנו מראש על מחיר כולל של 91,000 ₪ עבור ביצוע כל העבודה. במהלך העבודה הקבלן ביקש תוספת של 3,000 ₪ עבור ניטור אוויר ותוספת של 5,000 ₪ עבור טיפול בעצים שהפריעו לביצוע העבודה, ואישרתי את שתי התוספות. לכן הסכום המאושר הגיע ל-99,000 ₪. לאחר סיום העבודה הקבלן הגיש חשבון סופי של 116,000 ₪, כלומר תוספת של 17,000 ₪ מעבר למה שסוכם ואושר. לטענתו היו במהלך העבודה עבודות והוצאות לא צפויות שלא ניתן היה לדעת עליהן מראש, ולכן בפועל העבודה עלתה לו יותר. חשוב לציין שלא קיבלתי ממנו בקשה או דרישה לאישור התוספות הללו בזמן אמת, ורק בחשבון הסופי ראיתי את התוספת. מצד שני, אני מאמין שהוא אדם ישר ואכן ייתכן שהיו לו הוצאות נוספות. כמו כן, לפני שבחרתי בו קיבלתי מספר הצעות מחיר נוספות מקבלנים אחרים, וכולן היו גבוהות משמעותית מההצעה שלו, בחלק מהמקרים בעשרות אלפי שקלים יותר. העבודה בוצעה לשביעות רצוני, ואני רוצה לנהוג ביושר ועל פי דין תורה, אך גם לא לשלם סכומים שלא סוכמו או אושרו מראש. מה הדין במקרה כזה? האם אני מחויב לשלם רק את הסכום שסוכם ואושר (99,000 ₪), או שיש חיוב לשלם גם על התוספות שלא אושרו מראש? ואם יש מקום לפשרה, מהי הפשרה הראויה על פי דין תורה?
תשובה
שלום וברכה,
בדרך כלל קבלן לא רשאי לומר שטעה שהערכת קושי המלאכה. אולם פעמים שאכן התגלו נתונים חדשים במהלך העבודה שלא היה ניתן לצפותם מראש, ובמקרים אלו אכן זכאי הקבלן לדרוש תוספת שכר מדין 'מקח טעות' (ראו פתחי חושן שכירות פרק ח' הערה ב, וראו הרב אורי סדן אורות החושן עבודה וקבלנות עמו' 66).
במקרה ומתגלה טעות כזאת הקבלן חייב להודיע על כך לבעל הבית בטרם ימשיך במלאכתו, כפי שעשה הקבלן בשני מקרים אחרים, כדי שיוכלו לקבוע מחיר חדש המוסכם על שניהם (פשוט מסברה, וכן כתב פתחי חושן אונאה פרק י' הערה י'[1]). אולם אם לא עשה כן והמשיך בעבודה בלי להודיע לבעל הבית נראה לדון אותו כ'יורד לשדה חבירו':
א. קבלן ביצע תוספת שאינה נצרכת – במקרה כזה הלקוח ישלם לקבלן את הנמוך מבין עלות ההוצאות שהוציא הקבלן לבין התועלת הכספית שהעבודה הוסיפה ללקוח (ראו רמב"ם גזילה ואבדה י, ד; רש"י בבא מציעא קא ע"א ד"ה "ידו"; סמ"ע סימן שעה ס"ק ב). במקרה כזה רשאי הלקוח לדרוש את פירוק העבודה (רמב"ם שם הלכה ה).
ב. קבלן ביצע תוספת נצרכת – במקרה כזה על הלקוח לשלם לקבלן את השכר המקובל עבור אותה עבודה (ראו רמב"ם שם הלכה ד).
במקרה שלפנינו נראה שהעבודות היו נצרכות. אולם כאשר יש מחלוקת, בית הדין יצטרך לבחון כל תוספת לגופה: האם הייתה נצרכת, האם הייתה בלתי צפויה מראש, ומהו השכר הראוי עבורה.
כל טוב.
[1] זה לשונו: "אגב עוררוני במ"ש שם בדין קבלן שטעה בהערכת המלאכה, שיש לומר שאם טעה בדבר שמציאות, כגון שנמצא במהלך העבודה דברים שלא היה יכול להעלות על הדעת, דהוי כמקח טעות, ולכאורה נכון הוא, אלא שגם בזה יש לדון כיצד ישלם, כיון שא"כ בטלה הקציצה, אמנם אם נודע לו באמצע העבודה, יכול לחזור ולקבוע מחיר חדש, ועכ"פ צריך להודיע קודם שממשיך במלאכה". יש שהבינו את דברי פתחי החושן המצריכים הודעה מראש שאם לא הודיע מראש הקבלן מחל (פסקי המשפט עמו קצד) אולם נראה שאין פה מחילה אבל לא יוכל לדרוש מחיר גבוה עבור עבודותו.
הרשמו לקבלת עדכונים