אדם לא השתתף בסדנא בגלל מחלה. אם המחלה לא היתה צפויה וידועה הוא רשאי לקבל את כספו בחזרה.

כאשר מתווך אחד מתחיל בתיווך ואחר מסיים יש לחלק את דמי התיווך בין שני המתווכים

מעסיק שלא משלם פנסיה בזמן לא עובר על בל תלין, אך עליו לספר על כך לעובד כדי שיוכל להציל את זכויותיו.

כיוון שמטפלת מוגדרת כעובד (ולא כקבלן) חל עליה חוק המדינה המחייב לשלם לה עבור ימי האבל, חוק שיש לו תוקף הלכתי.

במשפחתון מפוקח כללי התשלום נקבעים על ידי המדינה גם בכל מה שנוגע לסגרים השונים.

המנהג הוא שהרופא מבוטח, והפיצויים שנפסקים למטופל ניתנים על פי חוקי המדינה. לפיכך, ניתן לתבוע פיצויים אלה כיוון שיש כאן הסכם מכללא ותקנה טובה. כל זמן שחברות הביטוח יסרבו להתדיין בבית דין של תורה ניתן לתבוע את הפיצוי בבתי המשפט.

אסור לעובד שאינו חולה להשיג אישור מחלה מהרופא. אם בכל אופן הוא עשה כך, עליו להחזיר את הכסף למעסיק.

מעמד שגה וגרם נזק גדול לסידור שהתבקש להוציא לאור. העימוד נשלח אל המזמין שלא העיר הערות וגילה את הטעויות רק לאחר ההדפסה. כדי להשיב לשאלה זו נדרשת מומחיות ולכן המשיב נתן לשואל כיוון כללי בלבד מהן השאלות שבית הדין צריך לשאול כדי להשיב על שאלה זו.

מנהג המדינה לשלם פיצויי פיטורים אפילו אם העובד מועסק ב'שחור'. פיצויים אלו ישולמו לפי החוק, ולכן אם העובד התפטר בגלל שינוי מקום המגורים שלו, אין לו זכות לקבלת דמי פיצויים.

בדרך כלל כאשר פועל היה אנוס ולכן לא הצליח בעבודתו מגיע לו שכר. אבל אם ברור שלא נגרמה שום הנאה למעסיק- אין לו זכות לשכר. כמו כן אם העובד הודיע מראש למזמין שהוא לא בטוח בתיקון על המזמין לשאת בעלות התיקון.

עובד חייב בתשלומי נזיקין שנגרמו עם רכב של העבודה, אלא אם כן הוא לא אשם כלל בתאונה. העובד לא יכול להכריח את המעביד לתבוע את הביטוח, ודאי לא במקרה בו הרגילות היא לא לתבוע.

האם מותר לעובד להתחרות במעביד שלו? אם מדובר על תחרות בתוך בית העסק של המעביד הדבר אסור, אבל אם מדובר על תחרות במקום אחר, תחרות זו תהיה מותרת ברוב המקרים, אם לא תגרום למעביד לפשיטת רגל.

המעסיק לא חייב לזון את הפועלים שלו אלא במקום שבו יש מנהג לעשות כך, או בגידולי קרקע.

העובד זכאי לקבל שכר אף אם אחר כך התברר שהעבודה היא מיותרת.

ניתן לתבוע קופאית על חוסרים שנוצרו בקופה, אע"פ שלפי החוק לא ניתן לגבות את החוסרים מיידית מהמשכורת של העובד. במקרה ומעסיק לא שילם כראוי פנסיה והחוב ברור ניתן לתפוס מהמעסיק את הכסף ששייך לעובד. מוצרים שנשלחו בטעות יש להחזיר לשולח. אך אין חובה לטרוח ולשלוח אותם על חשבונו אלא יש להודיע על כך לשולח.

במקרה בו המעסיק קיבל את העבודה לידיו ולא השתמש בה עליו לשלם עליה, אע"פ שאחד מהתנאים היה שהתשלום יהיה רק אחרי שישתמש בעבודה.

ההלכה אומרת שכאשר שליח לקנייה קיבל מתנה מהמוכר היא מתחלקת בין השליח והמשלח. אך אם השליח הוא פרילנסר והמתנה נתנה עבור שירותו האדיב, היא שייכת לעובד ולא לחברה.

אדם התחייב שנה מראש לשלם לנהג שיסיע את בנו בתום הלימודים, אבל הנהג אינו יוצא בתום הלימודים אלא רבע שעה מאוחר יותר.

נערה בת 15 עבדה כמודלית עבור מאפרת. המאפרת לא אמרה לה מראש מה השכר והיא שמעה מחברה שהשכר הוא 500 שקלים. בסוף העבודה המאפרת רצתה לשלם רק 100 ש"ח. הנערה סירבה לפרסום התמונות הן בגלל המחיר והן בגלל שלא היתה מרוצה מהופעתה. בנוגע לגובה השכר, המאפרת לא אחראית למה שנאמר ע"י החברה לנערה, והיא יכולה לשלם רק את הסכום הפעוט יותר. ואם הנערה מסרבת לפרסם את התמונות (המאפרת לא מנסה לחייבה לכך) לא מגיע לנערה כלל שכר, ויש מקום למאפרת לתבוע על אובדן זמנה וטרחתה.

לרוב לא ניתן למנוע מפועל לשעבר לפתוח עסק מתחרה באותו התחום, אא"כ הפועל עלול למוטט את העסק הקודם, או שהוא משתמש במוניטין של המעסיק לשעבר או בסוד מקצועי.