ביטול חוזה בעקבות שינוי הנסיבות

השאלה

שלום,

יצאתי למילואים וביקשתי מבייביסיטר לאסוף את הילד מהגן ולשמור עליו מ-16:30-20:30. בסוף שיחררו אותי מוקדם והגעתי הביתה ב-18:30. האם עלי לשלם לה עד 20:30 או רק עד 18:30? מצד אחד, ``סגרנו חוזה`` עד 20:30. מצד שני, דרך העולם היא שלו``זים של אנשים הם בד``כ מאד גמישים (למרות שהאפשרות להגיע מוקדם לא הייתה מפורשת בשיחה שלנו). בנוסף, משלמים על שרות של שמרטפות, ובסופו של דבר רק ניתן שעתיים של אותו שרות ולא 4 שעות. מצד שלישי, היא שריינה את השעות האלה ביומן שלה ככה שאם מישהו היה מתקשר אליה, היא הייתה מוותרת על עבודות נוספות באותן שעות.

נ.ב. הגענו לפשרה ושילמתי עד 19:30, אבל אשמח לשמוע מה הדין הפשוט קובע במקרה הזה.

התשובה

"הכלל הבסיסי בנוגע להפסקת עבודה הוא שהעובד רשאי לחזור בו מהעבודה כאשר אין הפסד לבעל הבית ("דבר האבד") ובעל הבית מצידו אינו יכול לחזור בו". (שו"ת משפטי ארץ חלק א עמו' 101).

אמנם יש מקרים בהם ניתן לחזור מהעסקת עובד והם מפורטים בשולחן ערוך סימן של"ג- של"ד.

במקרה שלך, ניתן להגדיר את חזרתך מהמילואים כהפסקת עבודה מתוך אונס שרק אתה היית מודע לו. זאת משום, שהצורה בה מתנהלת היחידה שלך ואפשרויות השחרור ידועות לך ולא לעובדת (בוודאי שמידע זה לא זמין לבייבי סיטר צעירה...). ולכן מוטל עליך להודיע לעובדת על האפשרות הזאת, ומשלא עשית כן, עליך לשאת באחריות (בבא מציעא עז. שולחן ערוך חושן משפט שלד,א).

על הזמן בו העובד לא עבד לא מגיע לו שכר מלא, כי לא עבד, אלא שכר מופחת כיוון שהיא יכולה לנצל את הזמן למנוחה או לדברים אחרים ('כפועל בטל'). המנהג הוא להפחית שליש מהמשכורת (וי"א חצי – ט"ז בסימן של"ג).