שכיר שמכר בקטנותו במחיר גבוה ממה שהתבקש על ידי המעסיק

שכיר מכר בקטנותו במחיר יותר גבוה- לפרסום

השאלה

כשהייתי קטן (בן 12) נשכרתי ע"י אדם אחד למכור עבורו סחורה לפני אחד החגים. הוא ביקש שאמכור כל חתיכה בחמישה שקלים, וסיכמנו על שכר של 20 שקלים לשעה.

ביום שבו התחלנו לעבוד המעסיק לפתע חזר בו ואמר שהשכר הוא רק 15 שקלים. כעסתי מאוד, אבל לא יכולתי לעשות דבר.

החלטתי להערים עליו: במקום למכור בחמישה שקלים אמכור בשישה שקלים ואשלשל את ההפרש לכיסי. כך קיבלתי פיצוי מלא על מה שגרם לי המעסיק, ועוד קיבלתי תוספת.

עכשיו ליבי נוקף: האם אני צריך להחזיר את הכסף למעסיק? 

התשובה

תקציר התשובה

אם שינוי גובה השכר ע"י המעסיק היה לפני שהלכת לעבודה, ובאופן שלא מנע ממך להשיג עבודה בשכר דומה, ואף אתה לא התווכחת איתו בעת הורדת השכר, עליך להעביר למעסיק את כל הרווח שהרווחת מעבר למחיר שבו היית אמור למכור את המוצר. אם השינוי נעשה באופן אחר- מגיע לך מצד הדין 20 ₪ לשעה ואת השאר צריך להעביר למעסיק.

תשובה בהרחבה

הנושאים בהם יש לדון

א. מה מעמדו של שכיר קטן, דהיינו מתחת לגיל 13.

ב. מה הדין כאשר סכמו על שכר מסויים ולאחר מכן המעסיק הפחית את השכר.

ג. מה הדין כאשר הפועל שינה מהמחיר שנקבע על ידי המעסיק והרוויח יותר.

א. דין שכיר קטן

הרמב"ם (הלכות שכירות יא,ו) פוסק שכאשר השכיר טוען שלא קיבל תשלום והשוכר טוען ששילם, על השכיר להישבע ונאמן ומקבל שכרו, אפילו אם השכיר קטן. משמע ממנו ומכל הסתעפות הדיון בהלכה זו שלדעת כולם שכיר קטן שווה במעמדו לשכיר גדול, אלא שנחלקו האם ניתן להטיל עליו את השבועה או שמא על השוכר, וכן פסק בפתחי חושן (ז,יד).

ב. חזרת המעסיק מההסכם הראשוני

המעסיק לא רשאי לחזור בו מהשכר הראשוני שהובטח לפועל בשלושה אופנים:

א. אם נעשה קניין אין אפשרות לשנות את התנאים- בנוגע להשכרת בתים כתב השולחן ערוך (שיב,י וכן הרמ"א שם,ט) שכאשר קבעו סכום עבור השכרת הבית, באופן שהשוכר התחיל את תקופת השכירות שלו (סמ"ע שם,א) - לא יכולים לחזור בהם מסכום השכירות אלא בהסכמת שניהם, אך הגביל זאת שמדובר דווקא ששכרו לזמן ידוע. מכאן למד פתחי חושן (ח,יז, ושם הערה מ) שכאשר אדם שוכר את הפועל והסכימו על גובה שכר מסוים, לא יכול לחזור בו כאשר התחיל הפועל לעבוד (הליכה למקום העבודה נחשבת תחילת עבודה) או עשו קניין על כך כל עוד שכרו לזמן קצוב, (ועיין בשו"ע שלג,ב).

אמנם בספר הלכות עובד ומעביד (עמ' כה) פסק שעובד ומעביד לא יכולים לחזור בהם מההסכם הראשוני אף ללא התחלת עבודה או קניין או הפסד אך לא נראה כן (עיין ריב"ש סימ' תעו, ובביאור הב"י לשיטתו בסימ' שלא, וערוה"ש שלא,א).

ב. הורדת שכר חד צדדית היא פגיעה בתנאי העסקה בסיסים וכמוה כפיטורין, ולכן כל מקום שבו אסור למעסיק לפטר עובד ואם פיטר 'ידו על התחתונה', המעסיק לא יהיה רשאי להפחית את השכר- ולכן הליכה למקום העבודה מקבעת את תנאי השכר (עיין שו"ע שלג,א).

ג. אם ע"י הפחתת השכר זמן קצר לפני תחילת העבודה נמנעה מהעובד היכולת להשיג עבודה חילופית בשכר הראשוני שהובטח לו, אסור להפחית (ריב"ש תעו, שו"ע שלג,ב, ועיין גם פתחי חושן שכירות י,ה).

אמנם, אם לא התקיים אף תנאי מהתנאים הללו יש רשות למעביד לשנות את תנאי השכר. וכפי שכתב הט"ז (רכא): "במקום שיש תרעומת קיימא קציצה הראשונה, היינו דוקא אם אזלו הפועלים וגילו דעתם שאין רצונם לעשות ע"פ השער שאמר עכשיו, […], אבל אם אחר חזרת בעל הבית הלכו הפועלים בלי שום דיבור ועשו מלאכה, ודאי אין להם אלא כמו שחזר הבעל הבית ואמר בפירוש אין רצוני ליתן רק פחות", דהיינו לפי דברי הט"ז ברגע שהעובד קיבל את גובה השכר החדש בלי להתנגד, הוא מחויב אליו ולא יכול להתלונן על השוכר.

לפי דברים אלו, אם לא הבעת בפני המעסיק את אי רצונך לעבוד עבור השכר החדש- השכר האחרון הוא הקובע.

ג. שינוי השכיר מדברי השוכר והרווחה לעצמו

מהגמרא (כתובות צח,ב) עולה שכאשר שליח מוכר חפץ שלא קיים לו מחיר קבוע, או שאינו ידוע ברבים, כל רווח שמרוויח שייך לבעל המעות ולא לשליח, אך כאשר יש מחיר ידוע והשליח מכר ביותר מכך יחלקו ברווח מכיוון שתוספת המחיר מוגדרת כמתנה והשאלה האם היא ניתנה לשליח או לבעל המעות נשארה ללא הכרעה (רש"י שם). אם כן במקרה שלנו המחיר לא ידוע והרווח שייך לבעל המעות וכן פסק בשו"ע (קפה,א).

אף במקרה בו אמר המשלח לשליח למכור ב100 ומכר ב200 כל הרווח הולך למשלח. הסמ"ע (שם,ב) מסביר שהטעם הוא מפני ש"לא אמרינן שמחל המותר להסרסור, אלא אמרינן שסבר שאינו שוה יותר." ולכן במקרה שלפנינו הרווח שייך למעסיק, ואם מגיע תשלום לעובד כנ"ל- יכול לתפוס עבור עצמו.

התשובה נערכה ע"י הרב חיים בלוך ועמוס ראבילו