א. אם נגדיר כי המחבר נותר הבעלים, או אף אם נגדיר שהוא רק בעל זכות לקבל את הספרים חזרה, זכותו למנוע מהמנהל כל שימוש שפוגע בו. ב. אם המחבר אינו הבעלים, שכן נגדיר שהפקיר את הספרים או מחל על זכותו לקבלם, או שהפקירם כשלא יבוא לקחתם לאחר בקשת המנהל, המנהל רשאי לגלות לתלמידים על האפשרות של קבלתם בחינם.

רמות השמירה השונות מוגדרות דווקא בתחום דיני השמירה: שומר חינם חייב לשמור בשמירה בסיסית, כשמירת אדם על רכושו, שומר שכר חייב בשמירה יתירה, ושואל חייב אפילו באונס. בדיני נזיקין אין התייחסות מסודרת בגמרא לשאלת רמת השמירה הנדרשת, ובשאלה זו עסקו הראשונים, תוך השוואה לדיני שומרים. במאמר זה מוצגות שתי גישות: זו של הרמב"ם וזו של הרא"ש,וכן הפסיקה בשו"ע.

מדברי הפוסקים עולה שבמקום בו יש ספק מלכתחילה האם יש חיוב תשלום על הנזק, יתכן ועל הניזק תוטל חובת הראיה. דוגמא לספק מעין זה היא כאשר בעל מלאכה הזיק ויש ספק האם הוא מומחה ואז הוא פטור, או שמא הוא איננו מומחה ואז הוא חייב. דוגמא נוספת, כשלסטים פרצו גדר ובהמות שהיו במקום יצאו החוצה והזיקו, במקרה כזה יש צד לחייב את בעלי הבהמות מספק שמא הבהמות לא היו שמורות טוב עוד לפני כן, או שמא הליסטים אשמים. הרב אדרי מחדש שמחלוקת האחרונים שהזכרנו מתייחסת רק למקרים מעין אלו, ואילו במקרה הרגיל של נזק שנמצא לפנינו לכל הדעות על המזיק להוכיח שהוא אינו אחראי עליו.

מכון כתר, קדומים, הוציא לאור את הספר החמישי בסדרת ספרי כתר. ספר זה נכתב ע"י הרב יהודה פרומן, והוא עוסק כולו בתחרות עסקית על פי ההלכה. מכון כתר נאות לפרסם באתר דין תורה שלושה פרקים מתוך הספר. פרקים אלה עוסקים בהיבטים המעשיים של שאלת התחרות העסקית. הפרקים עוסקים בתחרות עסקית בין ספקי שירותים (כדוגמת, חברות סלולר), ספקי אשראי (בנקים), ובמקרים נוספים. זאת, תוך התייחסות לשאלת המגבלות המוטלות על המתחרים בשוק, ועל הלקוחות.

כדי לממש פסק דין שניתן בבית הדין בהוצאה לפועל יש לאשר אותו בבית המשפט המחוזי. בקובץ המצורף ישנן הנחיות לביצוע הליך זה.

על פי ההלכה לא ניתן להחזיר חפצים לאחר קנייתם ללא סיבה. לעומת זאת החוק (תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע"א-2010) מאפשר כיום להחזיר חפצים לאחר קנייתם, ללא סיבה, תוך 14 יום בתנאים מסוימים. חוק זה מקובל במדינת ישראל וכמעט כולם מקיימים אותו. כעת עולה השאלה האם ניתן לומר שלחוק זה יש תוקף על פי ההלכה, זאת מכוח העובדה שכך נוהגים, ולמנהג יש תוקף בהלכה?

קבלן שיפוצים סיכם עם לקוח על מחיר. הצדדים לא הזכירו אם המחיר כולל מע"מ או לא. לאחר ביצוע העבודה, כשדרש הלקוח קבלה, התגלעו חילוקי דעות בין הלקוח לקבלן. לטענת הקבלן המחיר לא כלל מע"מ, ואילו לטענת הלקוח, אין הצדקה לכך שיוסיף מע"מ על המחיר. הרב צבי יהודה בן יעקב, דיין בבית הדין הרבני האזורי בתל אביב עסק בשאלה נפוצה זו ואלה מסקנותיו העיקריות: 1. סיכום עסקי נעשה על פי הנוהג, והנוהג הוא שמחיר כולל גם מע"מ. לפיכך, הקבלן אינו זכאי לתוספת גם אם הוא מחזיק בכספו או רכושו של הלקוח. 2. גם אם יוכח שללא מע"מ המחיר עליו סוכם נמוך בשישית מהנהוג בשוק, לא יוכל הקבלן לדרוש העלאה בשכרו (כחלק מדיני אונאה) אלא אם כן הוא מחזיק ברכושו של הלקוח. פורסם בספר משפטיך ליעקב, חלק ב, יז

א. אדם שמכר סחורה ותבע מהקונה את התשלום פעמיים - יכול לבטל את העסקה. הפקדת שיק (שחזר) ותביעה פעם נוספת הם בגדר שתי תביעות. ב. כאשר הסחורה שנמכרה היא באיכות גרועה, וברור שהמוכר היה מעוניין להיפטר ממנה במהירות גם אם יהיה עיכוב בתשלום - אזי עיכוב כזה אינו גורר את ביטול העסקה. אולם, גם בסחורה באיכות גרועה, אם המוכר לא היה מוכן לביצוע עסקה ללא תשלום - אזי אי תשלום גורר את ביטול העסקה. ג. הסעיף בחוזה הקובע כי כל זמן שהתמורה לא שולמה הבעלות לא עוברת מעיד באופן ברור על כך שהמוכר התנה את קיום העסקה בתשלום. ד. אם הסחורה נמכרה לצד ג', יכול המוכר לקחת אותה בתנאי שישלם את תמורתה לקונים, ויגבה את הסכום מהקבלן.

האם אדם שנחבל בחו"ל רשאי להסגיר אותו למשטרה, ובאיזו ערכאה צריך לקיים את הדין הפלילי בארץ?

טרקטורון משומש נמכר, אך למחרת הקנייה, בעת שהקונה נסע עם הטרקטורון, דמם המנוע. לאחר שהוסע הטרקטורון למוסך, קבע בעל המוסך שהתקלה היא תוצאה של נזק מצטבר וחלודה במנוע, דבר המעיד על סדק שנפער במנוע זה מכבר. לפיכך, מוצדקת טענת הקונה לביטול המקח ולהחזר כל הכסף ששילם עבור הטרקטורון. אבל לא מתקבלת דרישתו להחזר הוצאות הבדיקה.

עיון במשנתו של הרב אליעזר ולדנברג מעלה שהוא תמך בשילוב של מדינת הלכה עם משטר דמוקרטי

להלכה נפסק שהיוצא ליהרג אינו בחזקת מת ואשתו אסורה, אך הפוסקים הבינו שהשואה היא רצח בסדר גודל אחר והתירו את העגונות

דיני צוואה במשפט התורה מתמודדים עם סדרה של קשיים יסודיים, ובהם, הניסיון להעביר בעלות לאחר מיתת המצווה, הרצון להקנות נכסים טרם בואם לרשותו של המצווה ועוד. במקביל, מערכת המשפט במדינת ישראל מטילה סייגים כבדים על דיני צוואה, כאשר חלק מן הסייגים הם קוגנטיים, כלומר, בלתי ניתנים לויתור ומחילה. כיון שהמצווה אינו יכול לקבוע באיזו מערכת תידון הצוואה - ע"פ דין תורה או בבתי המשפט - הרי שעליו לנסח את צוואתו באופן כזה שיהיה תקף בשתי המערכות. עו"ד יובל בדיחי, סוקר במאמרו את המאפיינים העיקריים של דיני הצוואה במשפט התורה, ולהבדיל בחוקי מדינת ישראל. זאת, כבסיס להצעת הצוואה שלו המופיעה גם היא באתר. המאמר בקובץ המצורף.

הרב סיני לוי, דיין ברשת בתי הדין ארץ חמדה גזית, סוקר במאמר תמציתי את המנגנונים ההלכתיים השונים בהם ניתן להשתמש לכתיבת צוואה ע"פ ההלכה. כל פרק מסתיים בהצעת נוסח לסעיף בצוואה העושה שימוש במנגנון שנידון. כמו כן, עוסק המאמר בשאלת היחס לחוקי מדינת ישראל בעניין, ולהשפעתם על נוסח הצוואה.

מקור כוחה של הרכבת לקנוס את הנוסעים בה עשוי להיות מבוסס על כמה יסודות: 1) תקנת בעלי אומנות; 2) תקנת טובי העיר; 3) 'דינא דמלכותא דינא'. מכל הסיבות הללו נראה שצריך לשלם את הקנס. פורסם בגיליון 107 של כתב העת אמונת עיתך

מרור, מצה ופסח מקבילים לגנות ולשבח שאנו מזכירים בהגדה. מרור לעבדים היינו, מצה ליציאה לחירות, ופסח לקרבנו המקום לעבודתו.

ההלכה היהודית מכירה בערך החירות כתנאי יסוד לחברה ואף למשטר. אי לכך, רצוי שהחינוך החברתי הדתי יעשה באמצעות הסברה יותר מאשר חקיקה

לקראת הקיץ מומלץ לחתום על חוזה שכירות כהלכה - ראו באתר זה - ובו התייחסות לשאלת חלוקת האחריות בין השוכר והמשכיר

התפיסה ההלכתית המקובלת היא, שחתימה על חוזה יוצרת חזקה חלוטה על כך שהחותם קרא את תוכנו של החוזה, הבינו והסכים לכל תנאיו, מתוך גמירות דעת מלאה. ברם, תפיסה זו התבססה על חוזים שנוסחו בידי שני הצדדים לעסקה, ולא נוסחו ביד צד אחד, על מנת שישמשו בסיס לחוזים רבים, עם אנשים רבים ובלתי מסוימים. בדורות האחרונים, עקב ההתפתחות התעשייתית מחד, ויצירתם של תאגידים רבי עוצמה, התפתח סוג חדש של חוזה, הלא הוא 'החוזה האחיד'. מאפייניו של חוזה זה הם, שהוא מנוסח בידי צד אחד לעסקה, לרוב – הצד החזק, כאשר החותם מצוי בעמדת מיקוח קשה, בהיותו נדרש לבחור בין אחת משתי אופציות: לחתום על החוזה בשלמותו, או לוותר על שירותים הנחוצים לו ביותר. מדינת ישראל, בהיותה ערה לבעייתיות המיוחדת של 'החוזה האחיד', חוקקה חוק שנועד לפתור את בעיית החוזים האחידים. במאמרו, מבקש הרב אליהו גורפינקל להוכיח שהתפיסה ההלכתית הנכונה היא, שהחתימה על החוזה יוצרת חזקה לכאורה, לכך שהחותם אמנם היה מודע לכל תנאיו של החוזה. חזקה זו ניתנת לסתירה, בהתאם לנסיבות החתימה. מדבריו עולה שלתפיסה זו היו מהלכים בהלכה עוד בטרם בא 'החוזה האחיד' לעולם, ויש בה כדי להגן על החותם, גם במקום שבו חוק החוזים האחידים לא יגן עליו. המאמר פורסם ב"משפטי ארץ – טענות וראיות", עפרה, תשס"ד

מדינת הרווחה נתפסת כפשרה גרועה בויכוח בין הימין והשמאל הכלכלי. השמאל לא מרוצה בגלל היעדר השוויון, והימין לא מרוצה בגלל הפגיעה בחירות. אולם, נראה שהציבור דווקא די מרוצה וכך גם ההלכה. מכלול ההלכות האמור מלמד שיש חובה הלכתית לשמור על הקניין הפרטי, ונקודת המוצא היא קיומו של שוק חופשי. על גבי זה חובה לקיים מערכת רווחה בכפייה, ומערכת חינוך ציבורי. כמו כן, ניתן (ולא חובה) להתערב בשוק החופשי כדי לחזק את הערבות גם במחיר פגיעה בחירות. במילים אחרות, מדובר על מדינת רווחה, וליתר דיוק לפחות על מדינת סעד.