על פי ההלכה הדין הפלילי מבוסס על משפט המלך, אשר יכול לקבוע שניתן יהיה להרשיע על פי עד אחד ועל פי הודאה.

מקח טעות מוגדר לפי המקובל בשוק ולפי מה שסיכמו הצדדים. כאשר יש מחלוקת בעניין, אין להוציא ממון מהמוחזק.

במקרה בו האשה קיבלה כחצי מהרכוש המשותף במסגרת 'איזון משאבים' אשר שוויים עולה על סכום הכתובה, לא תקבל האשה את הכתובה. במילים אחרות, האשה תקבל חצי מהרכוש ולא פחות מסכום הכתובה.

ישנה מחלוקת כיצד לקבוע את מחיר השוק: לדעת הרב אשר וייס אם המחיר הוא בגבול הסביר ולא חורג באופן קיצוני ממנו - אין אונאה. לדעת הרב ז"נ גולדברג מחיר השוק צריך להיות מחיר ממוצע בין החנויות בסביבתך שדומות לך. ישנם פוסקים שקובעים כי מחיר השוק הוא המחיר של רוב החנויות.

על מי מוטלת האחריות לשלם על הסרת אנטנה שלא מתפקדת מגג משותף כאשר הסיבה להסרת האנטנה היא הצורך לאטום את גג הדירה העליונה?

במקרה של חברה המתאמת בין לווה למלווה, לא די שהחברה תהיה חתומה על היתר עסקא, ויש צורך בהיתר עיסקא עליו יהיו חתומים שני הצדדים להלוואה. אם במסגרת ההסכמים והמסמכים שבאתר החברה שהצדדים חותמים עליהם באופן מעשי או וירטואלי ישנה גם הסכמה וחתימה על היתר עסקא, אז ניתן לסמוך עליה כדיני היתר עסקא.

למיטב ידיעתנו משרד התחבורה הורה לכל חברות התחבורה הציבורית שלא לקנוס אזרחים המשתמשים ברב-קו של אדם אחר, כאשר שניהם זכאים לאותה הנחה.

ניתן להגיש תלונה בעירייה על השלכת פסולת בשטח המשותף בבניין מגורים כאשר בו מטרד ואף סכנה. למרות שיתכן שהעירייה תחייב שלא על פי דין תורה, הדבר מותר על פי ההלכה כתקנת הציבור.

ככלל המניח את הרעל פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמיים, אולם ברוב בתי הדין מקובל היום לחייבו לפי הסכמי הבוררות המאפשרים פעמים רבות לחייב בגרמא או מכוח פשרה במקרה של חוב מדיני שמיים.

אם אין תקנון מוסמך, סמכות הדיירים היא רק על פי מה שחוק המקרקעין הקנה להם, ועל כן הם אינם יכולים לשלול את הזכות להשתמש במעלית בצורה סבירה. כדי לשנות את התקנון עליהם לקבל את הסכמת כל הדיירים. ולכן דיירי הבניין אינם יכולים למנוע ממך להשתמש במעלית לצורך העברת דירה, כל עוד אתה מקפיד שהדבר יתבצע בצורה זהירה ועל פי הכללים.

בצוואה הלכתית מקובל להוסיף נוסח המאפשר שינוי הצוואה בעתיד. לגבי ההבטחה - אם מדובר על מתנה מועטת אסור לחזור ממנה, אך אם מדובר על מתנה גדולה מותר לחזור ממנה, אך מצד מידת חסידות אין לחזור, ויש מקרים שאף מחייבים לקיים את ההבטחה.

בימינו המנהג המצוי בהרבה מקומות הוא שהשכן העליון מתקן את כל הנזקים המגיעים מרכושו, ובדיני שכנים, יש למנהג זה תוקף. בנוסף, גם החיים בבתים המשותפים מוסדרים פעמים רבות על פי התקנון המצוי ובסעיף 3 לתקנון חובת התיקון מוטלת על מי שהליקוי ברשותו, קרי, על הדייר העליון. אשר על כן, בימינו בדרך כלל בעל המרפסת (או הקומה העליונה) צריך לשאת בעלויות האיטום של המרפסת.

רופא שקיבל מתנה מחולה שעבר ניתוח מבלי שידע שהניתוח מיותר - חייב להחזיר את המתנה, כיוון שמתנה בטעות אינה מתנה, ואף הוא חייב להתנצל על הסבל המיותר שגרם לחולה.

המנהג הוא שהרופא מבוטח, והפיצויים שנפסקים למטופל ניתנים על פי חוקי המדינה. לפיכך, ניתן לתבוע פיצויים אלה כיוון שיש כאן הסכם מכללא ותקנה טובה. כל זמן שחברות הביטוח יסרבו להתדיין בבית דין של תורה ניתן לתבוע את הפיצוי בבתי המשפט.

על פי ההלכה עצם קיומה של המחאה הינו דבר חיובי בעיקרו. כיוון שכל פעולה אשר תכליתה לעורר את הצרכנים, להסב את תשומת ליבם לעליית המחירים, ולעורר בקרב המוכרים את הרצון להתחרות על ליבם של הצרכנים - מבורכת. במקרים מסוימים גם חרם צרכנים על יצרנים יקרנים הינו צעד לגיטימי בדרך להשגת מטרה זו.

אם חברת הביטוח הורתה למבוטח לשכפל את המפתח ואחר כך המפתח האבוד נמצא - המבוטח זכאי לקבל מהחברה את עלות השכפול. במקרה שהשכפול נעשה לפני הוראה מפורשת מסתבר שהדבר תלוי במשך הזמן שלקח משעת איבוד המפתח ועד למציאתו.

אם אין הגבלות על העברת הזכיה לאחר המכרז, הדבר מותר. ואם יש הגבלות במכרז, ואתה עוקף אותן יש במעשה זה משום גניבת דעת ואסור.

דירה שרשומה על שם שני בני זוג שייכים לשניהם בשווה. בהמשך לכך, בעל שנתן את הדירה המשותפת לילדיו לא נתן את חלקה של אשתו.

כאשר שוכר ומשכיר הסכימו על חוזה שכירות דירה שנקבע בו מועד סיום – לא ניתן להמשיך אותו ללא הסכמת שני הצדדים

מוצרף נוסח באנגלית של הפניה להיתר עיסקא שיש להוסיף לחוזה כדי למנוע איסור ריבית