לשאלה זו יש היבט משפטי והיבט מוסרי ורגשי. בהיבט המשפטי באופן עקרוני אדם לא יכול לחזור בו מהבטחה שנתן ובמיוחד עם על סמך הבטחה זו הצד השני נקט פעולות. בהיבט הרגשי יש להיזהר מאד כאשר באים ב'תביעות' להורים ויש לשמור על כבודם עד הקצה האחרון
המשכיר הוא שחייב לתקן את הבית, ולהעמידו לשוכר שיהיה ראוי לדירה, והשוכר נחשב "שומר שכר" של הבית ולכן הוא חייב לתקן נזקים שגרם על ידי שימוש חריג אך לא על נזקים שנגרמו משימוש שוטף.
על אף שאין דין תשלומי ריפוי בבהמה, כתבו אחרונים רבים שהתורה פטרה מתשלום על ריפוי בהמה רק אם הבהמה תחזור לאיתנה מאיליה. ולכן במקרה בו הכלב לא יבריא ללא ריפוי חייב המזיק לפצות את הניזק על הוצאות הריפוי.
שימוש בשטח המשותף דורש הסכמת כל השותפים, אלא אם כן מדובר בדבר המקובל לעשותו, אשר נקבע לפי נסיבות העניין. לאור זאת, מותר לשותף לשים ריהוט בשטח המשותף, וכן להזמין אורחים למרות התנגדות חבריו, אם כך אכן מקובל.
מותר לכתוב ביקורת על מסעדה אם מדובר על אתר שבעל העסק בעצמו פרסם את עצמו שם, והוא יודע שיש אפשרות למתן ביקורת טובה או רעה, ולדרג אותו, וכן אתר של החברה המאפשר מתן תגובות הן טובות והן רעות, מותר לפרסם. למקרים אחרים - ראו את התשובה המלאה
במקום בו יש מנהג, האחריות על התיקון מוטלת על העליון. אך יש מחלוקת מהו המנהג כאשר יש שני דיירים בלבד.
במקום בו אין מנהג, נחלקו הפוסקים האם העליון חייב לתקן, או יחלקו שווה בשווה.
כדור נמצא לאחר כחודש, והמאבד התייאש: אם המאבד פחות מגיל בר מצווה, יש להשיב את הכדור מן הדין. ואם הוא מעל גיל בר מצווה, מן הדין הכדור שייך למוצא, ולפנים משורת הדין יש להחזירו למאבד.
לחברי הקיבוץ שמורה הזכות להחליט את מי לקבל כחבר בקיבוץ שלהם, ולא ניתן באופן עקרוני להתערב בשיקולים שלהם. לכן קשה להפעיל את "דינא דבר מצרא" כגורם המכריח את חברי הקיבוץ לקבל אתכם כחברים בו.