דייר בדירת שותפים שהזיק לרכוש של המשכיר

שותף שהזיק לחפץ של בעל הבית חייב בתשלום ככל מזיק. בנסיבות מסוימות המשכיר יכול לתבוע את את שאר השותפים (ואלה יוכלו לתבוע את המזיק).
tags icon תגיות

השאלה

אחד הדיירים בדירת שותפים, פירק אהיל ישן שהיה בבית. הוא שלח התראה בווטסאפ על כך שהוא הולך לזרוק את האהיל למחרת היום אם איש מהשותפים לא ימחה. לאחר שלא קיבל תשובה, וראה שכולם קראו את ההודעה, הוא שלח מסרון ביום המחרת בשעה 7:00 על כך שהוא עומד לזרוק את האהיל בשעה 8:00. אחד הדיירים שלח לו בחזרה בשעה 8 וחצי,  לאחר שסיים להתפלל אך גם לאחר הזריקה, כי האחריות לרכוש שזרק היא עליו בלבד.

מה יקרה אם בעל הבית ידרוש כי ישלמו על האהיל, האם התשלום יוטל  על כל הדיירים?

התשובה

השותף שהזיק לאהיל חייב בתשלום ככל מזיק.

אולם, בנסיבות מסוימות המשכיר יכול לתבוע את את שאר השותפים (ואלה יוכלו לתבוע את המזיק). להלן הפירוט:

 

א. הסכם השכירות

אם נכתב חוזה בין הדיירים ובין בעל הבית, ובחוזה מוגדרת אחריות הדיירים לשמירה על הבית ותכולתו- חוזה זה מחייב והאחריות מוטלת על כל הדיירים. 

ב. חיוב מדין שומרים

אם לא נכתב חוזה, מכיוון שהשוכר בית מחברו נחשב שומר גם על תכולתו, הרי שכל השוכרים נושאים באחריות של שמירה על החפצים בבית, וממילא אם לא מנעו את השחתת הרכוש הם חייבים לשלם כדיני שומר[1]. במקרה שלנו מדובר בפשיעה כיוון שידעו על הנזק, ולכן יהיה עליהם לשלם יחד, אם בעל הדירה יתבע אותם.

ג. חיוב מדין שליחות

כיוון שהמזיק הודיע לחבריו שבכוונתו לזרוק את האהיל, לכאורה היה מקום לומר שבשתיקתם הם  כמסכימים לכך בפירוש וכאילו מינו אותו להיות שליח כיוון שמדובר על שותפות. אמנם, בדרך כלל אין שליח לדבר עבירה, אולם, בשותפים יש אומרים שיש שליחות לדבר עבירה כשהמעשה נעשה לטובת השותפות[2] אבל רוב הראשונים חלקו על כך, ולכן אי אפשר לחייבם מכח שליחות זו, כי המוציא מחברו עליו הראיה.

 

לסיכום, המשכיר רשאי לתבוע את המזיק את מלוא הסכום.

לחילופין, המשכיר יוכל לתבוע מכל השוכרים את התשלום, אם המקרה תואם  את התנאים דלעיל. אם יעשה כך, יוכלו השותפים לתבוע מהמזיק לפצות אותם ולשאת בכל הנזק. 

 

 

 

[1] ויש לחלק בין נזק לקרקע שאין בו חובת תשלומי שומרים, ונחלקו הפוסקים האם גם בפשיעה פטור, כמבואר בשולחן ערוך חושן משפט סימן שא סעיף א, או לתלוש שחיברו שיש מחלוקת הפוסקים בו כמבואר בחושן משפט סימן צה סעיף א, ובין דבר תלוש. 

[2] שיטת רש"י בב"מ ח', ונחלקו האחרונים כיצד לבאר את שיטתו- האם דווקא בגזל  או בכל פעולה שנעשית כדי להרוויח לשותפות  כמשמעות דברי שו"ת דברי יציב חו"מ סז'.

הדפיסו הדפסה

הרשמו לקבלת עדכונים

איסורי ריבית בכיבודים בבית הכנסת

האם מותר לתת כיבודים בבית הכנסת למי שהלווה כספים לבנייתו? אם כיבודים אלו לא נמכרים בבית כנסת זה, והמ...

ספק במתנה: האם החותן נתן את הכסף ללא תנאים או שהייתה כוונה להחזר?

לאחר פטירת החותן, בנו טוען שהכסף שהעניק להגדלת דירת בתו וחתנו היה הלוואה או השקעה, בעוד שהחתן והבת ל...

זכויות בעל הקרקע מול החזקת הרבים- מיצר שהחזיקו בו רבים

האם שביל ציבורי שנכנס לשטח פרטי ללא רשות מעניק לרבים זכות להחזיק בו, או שבעל הקרקע יכול לדרוש את ביט...

תשלום דמי שכירות על תקופה שבה הבית לא היה ראוי למגורים

אין צורך לשלם על תקופה שבה הבית לא היה ראוי למגורים...

שימוש בקיר משותף לאחר שהפסיקו להשתמש בו

צינור שעבר מהגג לדירה בתוך קיר משותף, גם אם למשך כמה שנים הפסיק השכן להשתמש בו - הוא יכול לשוב ולהשת...

הלוואה ממקום עבודה, שמצויין בה סכום הריבית אך זאת אינה נגבית בפעל

מי שלווה ממקום העבודה שמחוייב לציין מה הריבית אך איננו גובה אותה בפעל - אין בו איסור ריבית...
למאגר השו"תים קראו עוד