שלום,
הייתי בשופרסל לאחרונה ובטעות שכחתי לשלם על תפוחים שלקחתי הביתה (יש להם שרות עצמי, ככה שזה קורה יחסית בקלות). עד שאני חוזר לחנות, האם אסור לי לטעום מהתפוחים? האם לפי דין תורה אני חייב לשלם יותר מהקרן? האם אני חייב להודות למנהל הסניף או אני יכול פשוט לשלם פעם הבאה על תפוחים אבל אשאיר אותם בחנות בכוונה? האם לפי דין תורה החזרת הכסף דחופה או שאני יכול להחזיר את הכסף פעם הבאה שאני אזדמן להיות שם? האם יש הבדל ביחס למקרה בגלל שזה תאגיד ענק במקום בעל מכולת ספציפית?
מעמדה ההלכתי של סחורה שנלקחה בשגגה ללא רשות וללא תשלום היא כסחורה גנובה. אמנם הלקוח לא התכוון לגנוב, ולא עבר על הלאו דאורייתא "לא תגנובו" לדעת חלק מהפוסקים (ראו קצות החושן כה סק"א ונתיבות המשפט שם), אבל מכל מקום, כיוון שלא שילם עליה ובעל הבית לא מסכים למכור בהקפה, הסחורה גנובה.
בדרך כלל יש להשיב את מה שלקח (שו"ע חו"מ שס, א), אולם במקרה של חנות וסחורה העומדת למכירה ברור שאין החנות מעוניינת בכך, אלא בתשלום, ולכן הלקוח רשאי לשלם ולא להחזיר.
דרך המלך להשיב את החוב היא להתקשר לעסק ולשלם בכרטיס אשראי באופן מיידי, אם זה אפשרי. אם דבר זה לא אפשרי ניתן 'לזכות' את הסכום למוכר על ידי אדם אחר. כלומר, לתת לאדם את הכסף כדי שיזכה בו עבור המוכר, ולאחר מכן להעביר את הסכום למוכר (ראו בבא קמא ס, ב, רא"ש שם סימן ו, שו"ע חו"מ שנט, ב, ביאור הגר"א על השו"ע שם). ישנם פוסקים הסוברים שלא צריך לזכות את הכסף למוכר בטרם השימוש (ע"פ הגהות רע"א שם).
כיוון שהחובה המוטלת על הלקוח היא תשלום, הוא יכול להשתמש בתפוחים לפני התשלום.
בנוסף אין חובה לשלם בדחיפות. השו"ע (חו"מ שסז,א) כתב שגזלן לא צריך לרדוף אחרי הנגזלים על מנת להשיב את הגזלה, אלא לחכות שהם יבואו. אך דבר זה הוא חידוש דווקא בגזלה (מפני תקנת השבים (סמ"ע שם, ב) או גזרת הכתוב מיוחדת בגזלה (ש"ך שם, ב) אך בכל חוב אחר, כמו במקרה שלנו, חייב לחזר אחרי מי שהוא חייב לו ולשלם (נתיבות המשפט ביאורים רלב ס"ק י, וכ"כ במקרה דומה משפטי התורה ג סימן ב).
לכן ישלם בהקדם האפשרי וזריזין מקידמין למצוות.
כיוון שהמוכר לא יודע שנלקחה סחורה ללא תשלום, אין צורך לומר לבעלים שמחזיר את החוב (שו"ע חו"מ שנה, א). לכן אם הקונה ישלם בקופה על מוצר שערכו כערך התפוחים ויחזירנו למקומו הוא השיב בכך את החוב ואינו צריך להודיע.
הפוסקים דנו בימינו בתאגידים בע"מ האם דינם כאדם, או כבעלות של שותפים (דהיינו בעלים הרשומים של החברה או אף כל בעלי המניות) או שיש כאן ישות משפטית שאינה "אנושית". בדין זה ישנן דעות רבות בין הפוסקים,[1] ויתכן שלחלקן אין חיוב השבה בגזל של חברה כיוון שיש בה שותפים רבים וכל אחד מהם אינו זכאי לשווה פרוטה ואינו יכול לתבוע את הגזלה. אולם בנדון שלנו כיוון שמדובר בקניה שבה הקונה התחייב לשלם לסופרמרקט נראה לי שכולם יודו שההתחייבות שרירה וקיימת כל עוד אינו מתכוון לגזול.
[1] ראו בעניין זה: הרב אלעזר גולדשטיין, הרב עדו רכניץ, "נייר עמדה מספר 12: מעמדה ההלכתי של חברה בע"מ", אתר דין תורה, בכתובת: http://dintora.org/publication/33.
הרשמו לקבלת עדכונים