מחלוקת בגין תקלות ברכב במהלך תקופת ניסיון לפני מכירה.

השאלה

יש לי רכב ישן שעומד למכירה. אחד מהשכונה שלי התעניין ברכב, אבל חשש לקנות אותו פן יהיו תקלות. הסברתי לו שברכב ישן עלולים חלקים להתקלקל, אבל בדקתי את הרכב, ויש חלקים רבים שתיקנתי, כולל הגיר וראש מנוע, והרכב במצב טוב מאוד ולא אמורות להיות הרבה תקלות בעתיד. נסעתי ברכב ולא הבחנתי בשום דבר חריג.

הסכמתי לתת לו את הרכב לניסיון לחודש, תמורת תשלום הוצאות ביטוח, והבלאי לתיקונים צפויים על סך 1500₪ לחודש. אחרי חודש הוא אמר שיש כמה דברים שצריכים לתקן, וביקש לקחת לעוד חודש ניסיון באותם תנאים.

במשך החודש השני הוא אמר שיש בעיה בגיר ברברס. אמרתי לו שכנראה הוא הרס אותו מפני שקודם הוא היה תקין לגמרי. הוא טען שהיה מאוד זהיר והגיר נהרס לבד. הוא רצה להמשיך להשתמש ברכב לא תקין ולא הסכמתי. ביררתי, ושיפוץ גיר או החלפה עולה לפחות 2500₪. הוא אמר שאם אשפץ אותו הוא ייקח את הרכב לעוד חודש וכך יכסה חלק מעלות התיקון.

החלפתי גיר, והרכב היה מוכן במוסך ביום שישי. הוא אמר לי שהוא צריך את הרכב דחוף לנסיעה, אמרתי לו שיסע למוסך יבדוק שהרכב 100% תקין קודם ויעדכן אותי ואם כן שיסע לשבת. הוא נסע לקחת אותו אבל לא התקשר אלי לעדכן בגלל שהיה לחוץ. באמצע נסיעה על כביש 1, הוא התקשר אלי להודיע שהרכב מקרטע ומתחמם. וגם הוסיף שהתחמם במוסך גם כן, ובעל המוסך בדק ואמר שהוא לא רואה בעיה והוסיף קצת מים. אמרתי לו שאם המנוע מתחמם שיעצור מיד בצד ויכבה את המנוע, ויקח מונית ליעדו וישאיר את הרכב שם עד מוצאי שבת לגרור אותו.

הוא השאיר אורות מהבהבים דלוקים כל השבת דבר שגמר את המצבר. אמרתי לו שיבקש עזרה ממי שיודע איך לחבר כבלים למצבר. הוא ביקש מעובר אורח ברכב חולף לעזור לו. הבן אדם לא חיבר נכון את הכבלים וגרם קצר חשמלי ושרף את מחשב הרכב, שעלות תיקונו עולה בערך 1500₪. הוא טוען שהוא לא חייב לשלם בגלל שהוא לא עשה את הקצר בפועל ושהבאתי לו רכב לא תקין. אני אמרתי שאם הייתי שומע שהרכב התחמם לפני שיצא לא הייתי מסכים שיסע עד שאבדוק אותו. הוא גם לא שילם לי את ה1500₪ שסיכמנו, מפני שהחליט שהוא כבר לא רוצה את הרכב שלי, וגם לא את התיקון של המחשב.

האם אפשר לחייב אותו על התשלומים האלו?

תשובה

נקדים, שלא ניתן בשום אופן להכריע בשאלות אלו מבלי לשמוע את שני הצדדים, והטענות ביניכם צריכות להתברר בפני בית דין, והתשובה דלהלן הינה עקרונית בלבד.

בשאלתך מופיעות שלוש תביעות, נדון בכל אחת מהן בנפרד.

1. לגבי 1500 ש"ח שנקבעו עבור שימוש ניסיוני בחודש השני

ראשית יש לדון לגבי מהות ההסכם ביניכם. על פי המתואר, מדובר בתקופת ניסיון כדי לבחון אפשרות של קניית רכב. מצאנו דוגמת זה בהלכה:

"הנוטל כלי מבית האומן על מנת לבקרו, אם היו דמיו קצובים ונאנס בידו, חייב, שהואיל ודמיו קצובים מעת שהגביהו נעשה ברשותו ואין המוכר יכול לחזור בו" [שולחן ערוך חושן משפט ר,יא].

שני ביאורים נאמרו בטעם הדין הזה, דעת תוס' (ב"ב פז:) שהנוטל חייב מפני שדינו כלוקח, וכאילו אנחנו מחשיבים אותו בתקופת הניסיון כמי שכבר קנה את החפץ. דעת הרשב"ם (שם) שחייב מטעם שואל, שהרי כל ההנאה שלו.

אמנם, השולחן ערוך בהמשך הסעיף פסק: " אבל חפץ שהמוכר קץ בו, והוא מבקש ורודף למכרו, הרי הוא ברשות המוכר עד שיפסוק הדמים ויגביהנו הלוקח אחר שפסק." מדבריך עולה שזה המקרה, ולכן כיוון שהיה תשלום של 1500 ש"ח לחודש, שהוא כמו תשלום שכירות, לכל השיטות ייחשב כשוכר.

אך כל זה נכון לעניין רמת חיובי השמירה של הלוקח, שדינו יהיה כשוכר. לגבי המחויבות לשלם עד סוף החודש ולהישאר עם הרכב על כורחו, מהאופן שבו אתה תיארת את הדברים, נראה ברור שהמטרה של העסקה ביניכם היתה בדיקת הרכב ולא שכירות לתקופה, ועל דעת זה יצאתם לדרך. לכן, נראה ברור שאם הלוקח יחליט שהוא לא חפץ ברכישה אין טעם להמשך השכירות, ויכול לחזור בו. אך מה שכבר השתמש, על פי החלק היחסי, יצטרך על כל פנים לשלם.

2. לגבי תיקון מחשב הרכב

כבר הקדמנו שמעמדו של המשתמש ברכב הוא כשוכר, שחייב בגניבה ואבידה אך פטור מאונסים. על פי המסופר, המצבר נגמר והיה צורך לחברו לכבלים כדי להתניע, וכאשר עשה זאת עובר אורח בצורה מוטעית, וכך גרם נזק למחשב הרכב.

בשולחן ערוך [שו,ד] נפסק, על פי הגמרא ב"ק צט ע"ב, שהדיוט שעשה מלאכה עבור חברו וקלקל, חייב לשלם אפילו עשה בחינם. הטעם בזה, שלא היה לו לעסוק בדבר שאינו בקיא בו, והוי כמו פשיעה. לעומת זאת, בעל מקצוע שעשה בחינם וקלקל פטור, מפני שאם אירע לו פספוס שכזה יש כאן מידה רבה של אונס.

במקרה שתיארת, חיבור כבלים היא מלאכה פשוטה שהרבה יודעים את טיבה, ולכן בין אם היה אותו מסייע הדיוט שפשע, ובין אם היה מומחה לדבר די ברור שמדובר ברשלנות ויצטרך לשלם. אלא שהוא עצמו אינו לפנינו, ועל כן עלינו לדון בחיובו של הלוקח כשומר שכר.

בראשונים (תוס' בבא קמא צט: וכן ברמב"ן) מבואר שגם ה'אונס' המדובר כאן אינו אלא אונס שהוא כעין גניבה ואבידה, והיות ושוכר הרכב חייב בגניבה ואבידה , נראה לומר שמחובתו היה למנוע מאורעות מהסוג הזה (כגון, לוודא עם העוזר שהניח את הכבלים כשורה, או לבדוק בעצמו באינטרנט וכדומה) וחייב לשלם. וכל שכן אם נאמר שמדובר בפשיעה.

3. לגבי תשלומי החודש השלישי

השוכר התחייב לקחת ממך את הרכב לחודש נוסף. התחייבות כזאת במידה והצד השני הוציא ממון על סמך התחייבות זאת (כמוך, שתקנת את הגיר על סמך דבריו)- מחייבת. זה הוא הנקרא 'דין ערב' (שולחן ערוך חושן משפט קצ,ג), 'תן מנה לפלוני וקנה לך קרקע שלי, כיוון שנתן קנה'. הטעם, כמו ערב בהלוואה, שבאותה הנאה שנותן המלווה ללוה על פיו, גמר ומשעבד עצמו לתת הערבות. הרבה פוסקים סבורים שהוא מדין גרמי. עי' בפד"ר ג פס"ד המתחיל בעמ' 18.

לכן, לכאורה היה מקום לומר גם כאן, שהיות והוצאת על פיו 2500 ש"ח לתיקון הגיר, ההתחייבות שלו לתת עוד חודש תקפה. אלא שכאן צריך עיון מדוקדק, אם אכן על פיו ביצעת את התיקון, ובלעדיו היית מוותר עליו, והאם הוא אכן התכוון לעסק הזה, וכן האם כל ההתחייבות שלו היתה על סמך זה שהרכב תקין ועתה התברר שהוא מתחמם והוא לא תקין, ובית דין צריך לשמוע הטענות ולהתיישב בדבר, שכן שינוי קטן בדברים שנאמרו בין הצדדים יכולים לשנות את הדין מן הקצה אל הקצה.

סיכום

נראה שעל חברך לשלם לך על התקופה בה השתמש ברכב, אך אינו מחויב לשלם עד סוף החודש. גם את מחשב הרכב שהתקלקל  עליו לשלם. לגבי החודש הנוסף לו התחייב, צריך הכרעת בית דין מה היתה הכוונה בעסק שביניכם.