על מי מוטלת האחריות לתיקוני איטום?

בימינו המנהג המצוי בהרבה מקומות הוא שהשכן העליון מתקן את כל הנזקים המגיעים מרכושו, ובדיני שכנים, יש למנהג זה תוקף. בנוסף, גם החיים בבתים המשותפים מוסדרים פעמים רבות על פי התקנון המצוי ובסעיף 3 לתקנון חובת התיקון מוטלת על מי שהליקוי ברשותו, קרי, על הדייר העליון. אשר על כן, בימינו בדרך כלל בעל המרפסת (או הקומה העליונה) צריך לשאת בעלויות האיטום של המרפסת.
tags icon תגיות

השאלה

על מי מוטלת האחריות לתיקוני איטום?

התשובה

 

לאחר שנים שחונות רבות אנו חווים השנה שנה ברוכה. הגשמים הרבים גורמים לפעמים גם למתיחות בין שכנים. כזה היה המקרה שבו רטיבות נוצרה בדירתו של ראובן. הרטיבות יצרה עובש והזיקה לקירות הדירה ולארון שעמד סמוך לקיר. בבדיקה של איש מקצוע, התברר שמקור הרטיבות הוא במרפסת של שכנו שמעון. התברר שכדי לפתור את הבעיה יש לבצע תיקון של האיטום במרפסת שימנע חדירה של מי גשמים. כעת הצדדים שואלים האם שמעון חייב לשלם את עלות התיקון לבדו, או ששכנו צריך להשתתף בתשלום?

אחריות לאיטום

בנוגע לתיקון נזקי רטיבות יש הבדל בין ההלכה הפסוקה בשולחן ערוך ובין המנהג הרווח היום.

הרמ"א (חושן משפט סימן קנה סעיף ד) פסק: "אם ירדו גשמים על העלייה ויורדין למטה, על הניזק לתקן שלא יוזק" כלומר חובת התיקון מוטלת על מי שנפגע ממי הגשמים ולא על בעל הקומה העליונה. גם השולחן ערוך (חושן משפט סימן קסד סעיף א) פסק שהדייר התחתון אחראי לתיקונים בתקרה: "הבית והעליה של שנים, כל קלקול שיארע בכתלים, מן התקרה ולמטה, חייב בעל הבית לתקנו". אולם, הרמ"א העיר על כך וכתב: "ויש אומרים דאין בעל הבית חייב לתקן התקרה, אלא בעל העלייה צריך לתקנו, וכן נראה לי לדון; וכל צרכי הגג חייב בעל העלייה לתקן גם כן",

 האחרונים נדרשו ליישב את הסתירה בדברי הרמ"א.

הב"ח (טור חו"מ סי' קנה סע' ז) כתב שהעליון אחראי רק במקרה של נזילה מתמשכת וקבועה של מי גשמים. אולם, אם מדובר על נזילה חריגה עקב גשם שוטף העליון אינו אחראי.

ה'דרישה' תירץ כי יש הבדל בין מקרה בו גם השכן העליון נהנה מהאיטום, ואז מוטל עליו לתקן את הגג לבדו, ובין מקרה בו אין לשכן העליון שום הנאה מהתיקון אלא רק לשכן התחתון. לפי השיטה הזאת בעל המרפסת פטור מאיטום המרפסת, כיוון שאין לו שום הנאה מפעולה זו.

נתיבות המשפט (קסד, ב) תירץ, שבמקרה בו שני שכנים בנו בית משותף השכן העליון קיבל על עצמו אחריות לתקן את הגג עבור השכנים ועל דעת כן בנו את הבית. אבל במקרה בו לא היתה התחייבות כזאת מראש, השכן הניזוק צריך לשאת בעלויות. לפי זה, בימינו כאשר בניינים נבנים בבת אחת, בעל המרפסת חייב באיטום המרפסת שלו.

מנהג המדינה

הלכה זו תקפה במקומות בהם אין מנהג אחר. אולם, החתם סופר (הגהות לשו"ע חו"מ קנה, ד) כותב שתיקון הגג תלוי במנהג.

בימינו המנהג המצוי בהרבה מקומות הוא שהשכן העליון מתקן את כל הנזקים המגיעים מרכושו, ובדיני שכנים, יש למנהג זה תוקף. גם החיים בבתים המשותפים מוסדרים פעמים רבות על פי התקנון המצוי ובסעיף 3 לתקנון חובת התיקון מוטלת על מי שהליקוי ברשותו, קרי, על הדייר העליון.

אשר על כן, בימינו בדרך כלל בעל המרפסת (או הקומה העליונה) צריך לשאת בעלויות האיטום של המרפסת. 

הדפיסו הדפסה