האם במדינת הלכה יהיה צורך בשני עדים כדי לתת דו"ח תנועה?

על פי ההלכה הדין הפלילי מבוסס על משפט המלך, אשר יכול לקבוע שניתן יהיה להרשיע על פי עד אחד ועל פי הודאה.
tags icon תגיות

השאלה

לרב שלום

בטור בעיתון מקור ראשון כתב אריאל שנבל כך:

 שוטרי תנועה שעצרו נהגים בעוון מהירות מופרזת לא הצליחו להסביר בבית הדין כיצד עדותם לבדה יכולה להרשיע אדם אחר, שהרי על פי שניים עדים יקום דבר. עשרות אלפי דו"חות נפסלו בבת אחת כשהסנהדרין הכריעה סופית שהינשוף המשטרתי אינו מצטרף לעדות.

רציתי לדעת האם באמת זה הדין על פי ההלכה?

התשובה

על פי ההלכה הדין הפלילי מבוסס על "משפט המלך". במסגרת משפט המלך ניתן להרשיע גם על פי עד אחד וגם על פי הודאת החשוד או על פי אומדן המבוסס על בדיקה מדעית (כגון, של המכשיר ינשוף), כפי שכתב הרמב"ם (סנהדרין יח, ו):

גזירת הכתוב היא שאין ממיתין בית דין ולא מלקין את האדם בהודאת פיו אלא על פי שנים עדים, וזה שהרג יהושע עכן ודוד לגר עמלקי בהודאת פיהם הוראת שעה היתה או דין מלכות היה.

וכן כתב הרשב"א בנוגע לתקנות הקהל (שו"ת הרשב"א המיוחסות לרמב"ן סימן רעט):

עוד השיב בקהל שמנו ברורים לבער העבירות. וכתוב בתקוני ההסכמה שיוכלו ליסר ולענוש בממון לפי ראות עיניהם. ויש להם עדים קרובים או עד מפי עד וכיוצא בהם שנראה להם שהענין אמת שיכולים לדון ולקנוס. שלא הצריכו עדים גמורים אלא בדיני תורה כסנהדרין וכיוצא בהם. אבל מי שעובר על תקוני המדינה צריך לעשות כפי צורך השעה. 

 

 

הדפיסו הדפסה

הרשמו לקבלת עדכונים

איסורי ריבית בכיבודים בבית הכנסת

האם מותר לתת כיבודים בבית הכנסת למי שהלווה כספים לבנייתו? אם כיבודים אלו לא נמכרים בבית כנסת זה, והמ...

ספק במתנה: האם החותן נתן את הכסף ללא תנאים או שהייתה כוונה להחזר?

לאחר פטירת החותן, בנו טוען שהכסף שהעניק להגדלת דירת בתו וחתנו היה הלוואה או השקעה, בעוד שהחתן והבת ל...

זכויות בעל הקרקע מול החזקת הרבים- מיצר שהחזיקו בו רבים

האם שביל ציבורי שנכנס לשטח פרטי ללא רשות מעניק לרבים זכות להחזיק בו, או שבעל הקרקע יכול לדרוש את ביט...

תשלום דמי שכירות על תקופה שבה הבית לא היה ראוי למגורים

אין צורך לשלם על תקופה שבה הבית לא היה ראוי למגורים...

שימוש בקיר משותף לאחר שהפסיקו להשתמש בו

צינור שעבר מהגג לדירה בתוך קיר משותף, גם אם למשך כמה שנים הפסיק השכן להשתמש בו - הוא יכול לשוב ולהשת...

הלוואה ממקום עבודה, שמצויין בה סכום הריבית אך זאת אינה נגבית בפעל

מי שלווה ממקום העבודה שמחוייב לציין מה הריבית אך איננו גובה אותה בפעל - אין בו איסור ריבית...
למאגר השו"תים קראו עוד