רבים משאילים ספרי תורה פרטיים לבתי כנסת כדי שאלה יעמדו לשימוש הציבור. השאלה כזו מחייבת הגדרה מדויקת של מערכת היחסים בין המשאיל ובין בית הכנסת, ובכך עוסק הרב ד"ר איתמר ורהפטיג. בהסכם נדונה אחריות בית הכנסת לנזקים וההתחייבות שלו לבטח את הספר ולעשות בו שימוש סביר במהלך התפילות.

הלוואה חוץ-בנקאית ללא ריבית, נתפסת בצדק כמעשה חברי ואף מהווה מצווה. ובכל זאת, כדי למנוע עגמת נפש ופגיעה במלווה, היא מחייבת הסדרה וחוזה ברור. הרב ד"ר איתמר ורהפטיג הרב עדו רכניץ מציעים חוזה הלוואה שעומד בדרישות ההלכתיות. אף שמדובר על הלוואה ללא ריבית נדרשת התייחסות לאיסור ריבית לאור העובדה שההלוואה כוללת קנס פיגורים והצמדה למדד.

היתר עסקא הוא שטר בן מאות שנים ומטרתו להבטיח עמידה בהלכות ריבית. לאור השינויים הכלכליים והלשוניים מציע הרב שמואל פולצ'ק נוסח מודרני של הסכם היתר עיסקא. ההסכם כולל גם חיסון של ההלוואה מפני שמיטת כספים בשמיטה.

עסקים רבים זקוקים להיתר עסקא כללי לעסק שלהם, וזאת, כדי לוודא שהם עומדים בהלכות ריבית במגוון הפעולות שהם מבצעים. מענה לצורך זה מציע הרב שלמה אישון, ראש מכון כת"ר, בהיתר עסקא כללי לעסק. היתר זה מגדיר את הפעולות השונות שמבצע בעל העסק כך שלא יהיה בהן איסור ריבית.

צוואה היא מסמך שבו אדם מחלק את הנכסים שיישארו לאחר פטירתו. למסמך זה חשיבות הלכתית רבה, כיוון שללא צוואה הרכוש יחולק על פי החוק ובניגוד להלכה (למעט מקרים בהם יש הסכמה אחרת בין היורשים). מכאן חשיבות הצוואה שמציע הרב ד"ר איתמר ורהפטיג. בין השאר נדונות המגבלות שהחוק מטיל והדרך לעמוד בהן כדי למנוע ביטול של הצוואה. כמו גם התייחסות לקביעה שקיימת בהלכה, שלכתחילה אין לחלק את הרכוש בצוואה באופן אחר מזה שההלכה קובעת.

צוואה לאדם נשוי נשענת על הנושאים שכבר נדונו בצוואה לאדם לא-נשוי, אולם, יש בה נושאים ייחודיים. במסגרת זו עסק הרב ד"ר איתמר ורהפטיג בשאלת בעלות בני הזוג ברכוש המשותף. ובשאלת הצוואה ההדדית כאשר מדובר בשני בני זוג הכותבים צוואה במקביל.

דיון בבית דין של תורה מתחיל בחתימה על הסכם בוררות. תפקידו של ההסכם להעניק לבית הדין את הסמכויות במסגרת חוק הבוררות. בנוסף, תפקידו להגדיר את סמכויות בית הדין על פי ההלכה ולהעמיד לרשותו "ארגז כלים" שיאפשר לו להכריע במחלוקות באופן הלכתי וצודק. הרב הלל גפן עומד על השאלות ההלכתיות שאליהן יש להתייחס ומבאר את הסכם הבוררות של רשת בתי הדין "ארץ חמדה – גזית".

בשנים האחרונות מיזמים רבים בעלי אופי כלל עולמי (גלובלי) עושים שימוש משמעותי ברשת האינטרנט הבינלאומית. הרווחיות של עסקים מסוג זה מבוססת על קהל עצום ובינלאומי של משתמשים. כדי להצליח במיזם כזה יש לפנות לקהל בינלאומי הכולל גם נכרים שלא יקבלו בהבנה את סגירת פעולת השירות בשבתות וחגים. במאמר זה מציע הרב שמואל פולצ'ק דרך העומדת בדרישות ההלכה על פי הפתרון ההלכתי המכונה "קבלנות בעסקים גדולים".

פרוזבול הוא אחד השטרות העתיקים ביותר, ומטרתו לחסן הלוואות מפני שמיטת כספים בסוף שנת השמיטה. הרב איתי אליצור מציע נוסח מבואר של פרוזבול לאחר סקירת הסוגיות איתן יש להתמודד ודרכי הפתרון.

מאמר זה עוסק ביישום היתר המכירה בגידולי חממה. מעמדם ההלכתי של גידולי חממה קל משל גידולים רגילים הגדלים בשדה, לפיכך, בשילוב היתר מכירה ניתן לעבוד בחממות לכל השיטות. האתגר העיקרי איתו התמודד הרב אהרן פלדמן בהקשר זה הוא הסוגיות המשפטיות והקנייניות הכרוכות בהעברת הבעלות על השתילים המגיעים למשתלה במהלך שנת השמיטה.

לקראת מעברי הדירות בחודשי הקיץ, הרב אורי סדן התייחס לסעיף שחלק מבעלי הדירות מכניסים לחוזה וכולל תשלום ריבית על פיגור בתשלומים. האם דבר זה מותר? ומה הדרך הנכונה שבה מותר להתמודד עם איחור בתשלומים?