בנושאים: דין תורה וחוק המדינה, הלוואה וריבית, שכנים, מקח וממקח, שכירות ושמירה, צדקה, ועוד. כריכה קשה, 343 עמודים. תשע"ג (2013)

ככלל בעל עץ שחדר לביוב של השכן פטור מלשאת בנזק, אך יש לדון האם יש חובה לכרות את העץ, והאם מותר לכתחילה לטעת עץ כזה.

במקום בו יש מנהג, האחריות על התיקון מוטלת על העליון. אך יש מחלוקת מהו המנהג כאשר יש שני דיירים בלבד. במקום בו אין מנהג, נחלקו הפוסקים האם העליון חייב לתקן, או יחלקו שווה בשווה.

בימינו המנהג המצוי בהרבה מקומות הוא שהשכן העליון מתקן את כל הנזקים המגיעים מרכושו, ובדיני שכנים, יש למנהג זה תוקף. בנוסף, גם החיים בבתים המשותפים מוסדרים פעמים רבות על פי התקנון המצוי ובסעיף 3 לתקנון חובת התיקון מוטלת על מי שהליקוי ברשותו, קרי, על הדייר העליון. אשר על כן, בימינו בדרך כלל בעל המרפסת (או הקומה העליונה) צריך לשאת בעלויות האיטום של המרפסת.

אם אין תקנון מוסמך, סמכות הדיירים היא רק על פי מה שחוק המקרקעין הקנה להם, ועל כן הם אינם יכולים לשלול את הזכות להשתמש במעלית בצורה סבירה. כדי לשנות את התקנון עליהם לקבל את הסכמת כל הדיירים. ולכן דיירי הבניין אינם יכולים למנוע ממך להשתמש במעלית לצורך העברת דירה, כל עוד אתה מקפיד שהדבר יתבצע בצורה זהירה ועל פי הכללים.

ניתן להגיש תלונה בעירייה על השלכת פסולת בשטח המשותף בבניין מגורים כאשר בו מטרד ואף סכנה. למרות שיתכן שהעירייה תחייב שלא על פי דין תורה, הדבר מותר על פי ההלכה כתקנת הציבור.

זכותו של הציבור לעשות ברכוש הציבורי כרצונו, ולכן יכולים רוב תושבי הבניין להתקין מצלמת אבטחה, אמנם הם לא יכולים בהכרח לכפות על כולם לשלם על כך. כדי להבטיח שלא יהיה היזק ראיה אפשר לדרוש שרק אדם חיצוני, יהיה רשאי לבדוק את התיעוד במצלמה, וגם זאת רק אם יש חשד להתנהגות בלתי ראויה בשטח המשותף.

מותר במקרים מסוימים לדווח על מעשי השכנים לעירייה גם טרם פניה לבית דין.

ועד הבית יכול לשנות את המדיניות שנהג בה אם אין זה שינוי של התקנון, ובתנאי שיודיע על כך לדיירים מראש.

שכנים שחתמו והסכימו לתוספות בניה של אחד השכנים ותוספות אלו השביחו את הנכס שלהם, לדוגמא מעלית חדשה- עליהם להשתתף בהוצאות אלו לפי גודל הדירה.

דייר לא רשאי למנוע מועד הבית לבצע בדירתו תיקונים הנדרשים לטובת שאר הדיירים והבניין, ואם יש לו טענות על כך עליו לדון בהם בבית דין. מצד שני ועד הבית לא רשאי לנקוט באלימות ולפגוע ברכוש הדייר כדי לבצע את התיקון הדרוש.

מותר לבקש אישור להרחיב דירה, גם אם כתוצאה מכך העירייה תחייב את השכנים לעשות דברים שיזיקו למה שבנו בלי אישור

שכן יכול למחות על רעש בשעות המנוחה. אם הרעש מגיע מדירה בבניין משותף או חצר משותפת- הוא רשאי למחות מצד הלכות שכנים, ואם זה מבניין מעבר לרחוב- מצד המנהג.

ישנם מקרים מסוימים בהם יחויב המשכיר לשלם לשוכר אם השאיר בחצר עץ המשיר ענפים ועלול לפגוע. כגון, אם השוכר אמר למשכיר שהעץ עלול ליפול ואכן כל אחד היה אמור להבין את זה, ונגרם נזק לרכוש של השוכר ניתן לחייב את המשכיר בתשלום לצאת ידי שמיים, ולדעת חלק מהפוסקים בתשלום מדינא.

מותר להוסיף דיירים ברחוב ללא הסכמת הדיירים. בנוגע לנזק שנגרם כתוצאה מהסתרת הנוף, רוב הפוסקים סוברים שאין טענת נזק כזו בדיני שכנים.

אדם חתם על חוזה קניין דירה בבית משותף. בבית דירות חוקיות המחוברות למערכת הביוב החוקית, ודירות לא חוקיות המחוברות למערכת ביוב פיראטית. האיש קנה דירה חוקית, אך בשגגה חובר למערכת הפיראטית. כעת דורשים השכנים שישתתף בתשלום למערכת הפיראטית כי הוא נהנה ממנה. למעשה, כל עוד הוא נהנה צריך לשלם, ולתבוע את הקבלן על כך שלא חיבר אותו למערכת החוקית ובכך גרם לו נזק. ואולם לא ישלם מחיר מלא.

בדרך כלל השרטוט בעירייה יכול להוכיח למי שייך שטח מסוים. במקרה בו השרטוט לא נותן מענה ולא ניתן לגלות זאת על ידי מודד מוסכם אזי השטח נשאר משותף בין שני הצדדים הגובלים בשביל.

אף במקום בו יש מנהג שאסור להתנגד להרחבות בניין, השכנים יכולים להתנגד במקרה בו יש חשש מנזק עתידי

מי צריך לתקן נזק שככל הנראה נוצר בזמן שהבית היה בידי בעלים קודם.

אם לא נגרם נזק ממשי מהעלים אין חובה לעקור את השיח ממקומו.