אחריות גזבר על כספי ועד הבית

רבני 'משפטי ארץ'
גזבר ועד בית עשוי להיחשב כשומר שכר, במיוחד כאשר יש לו אפשרות להשתמש בכספים ולהחזירם, או כאשר התפקיד מתחלף בין הדיירים. עם זאת, אם קיבל את התפקיד בהתנדבות ללא הסכמה על תחלופה, יש דעות שאינו נחשב שומר שכר ואף ייתכן שפטור יותר. הפתרון המומלץ הוא להתנות מראש עם הדיירים על רמת האחריות (כשומר חינם או פחות), ובכך לצמצם או להסיר חיובים במקרה של אובדן.
tags icon תגיות

אחריות הגזבר לכספי ועד הבית

שאלה

אני מכהן כוועד-בית. בבניין שלנו יש דירות מושכרות רבות שבעליהם אינם דרים בבניין ועל כן אין כמעט אנשים שיכולים לכהן כוועד. אני מבצע את זה בהתנדבות, ואשמח אם מישהו יחליף אותי, אבל זה לא קורה. ראיתי בהלכה שחבר ועד מוגדר כשומר שכר ובמקרה שיפרצו לביתי חס וחלילה ויגנבו את הכסף של ועד הבית אני מבין שאהיה חייב לשלם.

שאלתי היא: הרבה פעמים כשמצטבר כסף מזומן אני משתמש בו לצרכי ואחר כך מחזיר לוועד בשיק בנקאי. לכאורה הנאת השימוש הופכת אותי לשומר שכר. אבל מאידך הרבה פעמים אני מוציא מאות שקלים מכיסי ורק אחרי שמצטבר כסף אני לוקח אותו חזרה לחשבוני האישי.

כמו כן, אני מעדיף שלא להיות בוועד, אני מבזבז על זה זמן והוצאות טלפון וכדומה, ולכן שאלתי היא, האם זה כל כך פשוט שאני שומר שכר?

תשובה

עלינו לדון בשתי שאלות:

1. האם יו"ר ועד בית מוגדר כשומר שכר?

2. האם אפשר להתנות שלא להיות שומר שכר?

1. במקרה דנן, כיון שיש לך אפשרות להשתמש בכסף, ואחר כך להחזיר לקופה הציבורית, אתה מוגדר כשומר שכר (שו"ע חו"מ רצב, ז).

יש אומרים (שו"ת משכנות ישראל כד) שגם ללא הזכות לשימוש בכסף, גזבר ועד-בית מוגדר כשומר שכר, מפני שבעתיד מישהו אחר מדיירי הבית יחליף אותך בתפקיד. והרי זה כשותפים שקבעו ביניהם שכל אחד ישמור בתורו על החפץ והם שומרי שכר זה לזה (שו"ע חו"מ קעו, ח). אמנם הרמ"א (שם) פוסק שאם השותף התנדב לשמירה זו מעצמו ולא כחלק מהסכם שהשותפים יתחלפו ביניהם הוא אינו שומר שכר (לדעת הש"ך, שם, אף לא שומר חינם. החתם סופר שמובא בפתחי תשובה שם, פוסק כדברי הרמ"א) ואם כך הדבר תלוי בדרך קבלת התפקיד: אם מדובר בתחלופה קבועה בזמנים קבועים אזי חבר הועד הוא שומר שכר, ואם הגזבר מתנדב בלא שנקצב זמנו הוא אינו שומר שכר.

מאידך הרב עזרא בצרי (תחומין טו, עמ' 246 ואילך, אם כי ראו דבריו בהערה 2 שם, שלכאורה משמע קצת שחזר בו) כותב שדיירי הבית שיש להם רכוש משותף נחשבים תמיד כ"בעליו עמו" ופטורים אף מפשיעה בשמירה (שו"ע חו"מ שמו, א). אמנם מכיון שהגזבר חייב בכל אופן להישבע שהכסף "אינו ברשותו" ו"שלא שלח בו יד", סבור הרב בצרי שהדיירים חייבים לעשות פשרה במקום השבועה ולחייב את הגזבר בתשלום חלקי במקרה של אובדן או נזק.

2. הדרך המומלצת לגזבר ועד-בית שרוצה להשתחרר מהאחריות, היא להתנות עם הדיירים, שהוא מקבל שמירה רק כשומר חינם ולא כשומר שכר, ויש בכוחו להתנות כן על פי הכלל הנקוט בידנו, שכל תנאי שבממון מועיל (חו"מ סימן רצו, ה). מצד הדין יכול הגזבר להתנות שלא יחולו עליו אפילו דיני שומר חינם, ובכך להיפטר גם מדברים שבהלכה מוגדרים כפשיעה. ומוטב לסכם מראש עם שאר הדיירים שמותר לך להשתמש בכספי הועד לצרכיך ולהחזיר אחר כך, כדי למנוע טענות ושאלות הלכתיות.

הדפיסו הדפסה