בשנת 1938 לאחר מספר אירועי דמים בהם נפגעו רבים נעשה נסיון לכנס את מוסדות הישוב היהודי לדון במצב, בין דוברי הכינוס התפתח דיון מרתק בשאלת "המוסר היהודי" כיצד מותר להגיב לטרור. דוברים רבים נימקו את דרישת ההבלגה באמצעות מניעים של רווח והפסד. הרבה מהדיון שם איננו רלוונטי ועסק בשאלות פולטיות פנימיות, אך טענתו המרכזית של הרב עמיאל שהתביעה חותם משמעותי על הדיון הוא קביעתו שהעיסוק המוסרי בטרור חייב להיעשות תוך תפיסה קטגורית, ללא שום שיקולי תועלת, וכך לשונו: "...לרבנים וליהדות לא צריך לדבר מנקודה זו, שזה אינו מביא תועלת. אפשר היה לחשוב שאילו זה הביא תועלת, היו הרבנים חושבים אחרת. היהדות אומרת "לא תרצח" בלי שום תנאי זה "לא תרצח" מגיע עד כדי כך שאם אפשר להציל ציבור של אלפים אם יהרגו איש נקי אחד, אסור להרוג את האשי הנקי הזה..." במאמר קצר ליקטתי ותמצתתי את עיקרי דבריו בסוגיה, דברים שפתחו פתח לדיון נרחב במהלך השנים שעברו כיצד להתייחס למתח בין האיסור הקטגורי לרצוח לבין התמודדות עם מלחמה וטרור.

בשער זה סקרנו את יסודות המאמרים העוסקים בדילמות הקשורות בסיכון חיי אדם בצבא. שאלת סיכון חיי אדם בצבא ככלל ובשעת מלחמה בפרט הינה אחת הדילמות המרכזיות במוסר מלחמה. הדילמה כיצד להתיחס לסיכון חיי אדם בצבא התחדדה מאוד בשנים האחרונות, ואחת הביקורות הבולטות על התנהלות הצבא במלחמת לבנון השניה היתה עודף הדאגה לחיי אדם על פני הדבקות במשימה. לאור זאת חובה עלינו לשאול ולזקק מתי הדאגה לחיי אדם תואמת לערך "קדושת החיים" ומתי מהעדר מוכנות להקרבה למען החברה וערכיה.

Etikka Tzvait Yehudit (Jewish Military Ethics) || Ofra: Mishpetei Eretz Institute & Tel Aviv: Yediot Books (2013) || (Winner of Rabbi Shaul Israeli Prize for Torah Literature (2013) and Moldovan Prize for Military Literature (2014)).

העיקרון של צבא העם, שלפיו פועל צה"ל כיום, מבוסס על ערכי הערבות ההדדית. מה יקרה לערכים האלה אם צה"ל יהפוך לצבא שכירים, כפי שדורשים יותר ויותר גורמים? המאמר פורסם בכתב העת מערכות 458

לערך הצה"לי דוגמא אישית שורשים עמוקים במסורת היהודית. מאמר זה, המבוסס על פרק בספר "אתיקה צבאית יהודית", מנתח ארבע רמות של דוגמא אישית כפי שהן עולות מהמקורות. המאמר פורסם בכתב העת מערכות גיליון 468-469

מזה שבעים שנה מתקיים בצה"ל שירות משותף בין אוכלוסיות וגוונים שונים של החברה, ובסך הכל צה"ל כצבא העם עמד במשימתו הביטחונית. בשנים האחרונות הפך צה"ל לשדה מערכה בין קבוצות אידיאולוגיות שונות והדבר פוגע במעמדו הציבורי ובחוסנו. במסמך זה מוצעים עקרונות מנחים לקיומו ולתפקודו הראוי של צבא ממלכתי בחברה מגוונת. העקרונות המוצעים במסמך זה אינם חידוש יש מאין, אלא ניסיון להמשיג ולהגדיר במידה רבה את הדרך בה הלך צה"ל במשך שנים רבות. מטרת המסמך היא לקבוע עקרונות שימשיכו ויחזקו את הלגיטימיות של צה"ל כצבא העם, כך שהוא יוכל להמשיך ולעמוד במשימתו העיקרית שהיא שמירת קיומה ובטחונה של מדינת ישראל.

הדין הבינלאומי הוא שמאפשר את קיומה של המלחמה. עיון במשנתו של הרב שאול ישראלי במלות עשרים שנה לפטירתו

את עקרונות ההלכה בעידן הפוסט-מודרני אפשר למצוא דווקא בהלכה

יש להעדיף פיגעה מוגבלת במשטר הסורי כדי למנוע ממנו ומגורמים אחרים שימוש בנשק כימי. המאמר פורסם באתר ערוץ 7 לפני התקיפה בסוריה.

יש איסור לשרת בגדודים הקרביים המעורבים בצה"ל

במאמר נבחן היחס שבין המוסר להלכה בכתביהם של פוסקי הלכה ציונים־דתיים, מתוך בחינת יחסם לדוקטרינה של חסינות אזרחים, לפיה יש להגביל את המלחמה ולהוציא את האזרחים ממעגל הלחימה. המאמר נכתב במסגרת המכון ופורסם בכתב העת מורשת ישראל 18 גיליון 2

הספר אתיקה צבאית יהודית עוסק בעיקרו ב"רוח צה"ל" לאור המקורות והערכים היהודיים ולאור מסורת צה"ל עצמו, ובכלל זה סוגיות יסוד כגון חיי אדם, טוהר הנשק, דוגמה אישית ועוד. בנוסף, הספר פורש משנה סדורה של ערכים ועקרונות יהודיים לניהול צבא במדינה יהודית בעתות שגרה ובעתות חירום, ויש בו קווים מנחים להתמודדות עם הדילמות המורכבות שעומדות בפני הצבא.  הספר נכתב על ידי הרב עדו רכניץ, והרב אלעזר גולשטיין, ויצא בהוצאת מכון משפטי ארץ וידיעות ספרים.