משכיר קיבל על עצמו לשלם ארנונה. לאחר זמן הוטלו מיסי יישוב על התושבים. במקרה זה המשכיר לא יהיה חייב במיסים אלו, הן משום שבלשון בני אדם מיסי יישוב אינם נקראים ארנונה ואינם חלק ממנה ולכן אין זה חוב המוטל על המשכיר., והן משום שישנם הבדלים רבים בין מיסים אלו ובין הארנונה.

בדרך כלל שכן שמשתמש בקיר המשותף צריך לשלם חצי מההוצאות שהוצאו על בניית הקיר, אך ישנם מקרים בהם הוא משלם כפי כמות ההנאה שלו.

השכן שפלש חייב לשאת בעלויות השונות ואין במקרה זה חזקת שלוש שנים.

בשעת הדחק ניתן להקל ולהיות שליח לקניית מוצרים ספק כשרים.

במקרה בו ירשו בהסכמה ניתן לקנות את הדירה אפילו שיש חשש שמא ירשו אותה שלא כדין. רק כאשר ידוע שהיה סכסוך בין היורשים ובית המשפט הכריע יש מקום להחמיר באיסור גזל.

אם לא כתבו תאריך סיום בחוזה אלא רק קבעו סכום לתשלום מותר לסיים את השכירות לפני הזמן. אםאך אם כתבו בחוזה תאריך שבו השכירות מסתיימת לא ניתן לסיים את השכירות לפני הזמן שלא בהסכמת הצדדים.

הרב קוק לא הכריע בשאלה האם יש חובה להקדים את חיי עצמו לחיי חברו או שזו רשות. כמו כן אין הבדל בין בנו ובין אחרים לעניין העדפה זו, תמיד על האדם מוטל להציל קודם את עצמו.

לא כל חשד מצדיק אי תשלום לגננת ולמעון בגין עזיבה לפני הזמן. אך אם החשד הוא מוצק ההורים רשאים לעזוב ואינם חייבים בתשלום.

המניין הקבוע זכאי להתפלל במקום הקבוע שלו ואין למניין הותיקין רשות לדחות אותו משם.

יש להשיב את הכרטיס לבעליו. וימחק את הדברים הלא צנועים.

לאחר התשלום אסור לחזור בו, בין אם משום 'מי שפרע' ובין אם משום שיש קניין סיטומתא.

בשעת הדחק ובחו"ל ניתן להסתמך על השיטות המקלות

המשכיר יכול לומר לשוכר שייטול את התוספות שלו ולא חייב לשלם לו עליהם. אם המשכיר בוחר שהתוספת תישאר בשטח שלו ורוצה שהיא תהיה שלו עליו לשלם לשוכר את המחיר הזול של התוספת.

הפוסקים דנו האם השואל ספר קודש חייב באונסים כמו כל שואל או שמא הוא חייב רק כשומר שכר. כיוון שמדובר פה על מקרה בו נגנבו הספרים, ברור שהשואל חייב לשלם.

מקרה זה מוגדר לכל השיטות כמתה מחמת מלאכה, והשואל יהיה פטור אלא אם כן התנו ביניהם מראש שיהיה חייב אפילו אם מתה מחמת מלאכה.

כל הדיירים שותפים בגג ולכן עליהם להשתתף בתיקון שלו.

כל דבר שהוא מעשה אומן הוא חובת המשכיר

במקרה ושילם את חובו באופן שהמלווה לא היה אמור להעלות על דעתו ששילמו לו, לא נחשב שפרע את חובו ועלילו לשלם שנית.

מטפלת שיוצאת לחופשה כדין - צריך לשלם לה. ואי אפשר לבטל את השכירות בטענה שהדבר לא התבאר

מזגן של שכן א טפטף למרפסת של שכן ב, שמושכרת לג, ונגרם נזק לשכן ד שגר מתחת למרפסת. מי ישלם?