כסף הנמצא באוטובוס האם שייך למוצא כיון שאין בו סימן, או שכבר זכה בו נהג האוטובוס וקנה מדין חצרו שקונה לו. ואין לומר שזה חצר שאינה משתמרת, שהרי בהחלט יתכן שנשאר הכסף מונח בזמן ההפסקה של הנהג שאז הוא חונה ונמצא לבדו באוטובוס ואז ודאי היא משתמרת, ונמצא שכבר נקנה הכסף לנהג. תודה רבה!!
שטרות או מטבעות כסף (ללא סימן) שנמצא באוטובוס שייך למוצא. [1]
א. השולחן ערוך[2] דן בכסף שנמצא במכולת ופוסק ע"פ הגמרא:
המוצא מעות בחנות, אם היו בין תיבה לחנוני הרי הם של בעל החנות. ואם מצאם על התיבה, ואצ"ל מתיבה ולחוץ, הרי הם של מוצאם. רמ"א- ואפילו יש בהן סימן.
וביאר הש"ך[3] בשם הרא"ש שהסיבה לכך שחצרו של החנווני לא זוכה לו במעות היא כיוון שרבים נכנסים ויוצאים, ובאופן כזה אין לחנווני גמירות דעת לזכות בכסף ע"י חצרו:
"וחצרו לא קנה משום דלא סמכה דעתיה כיון דרבים נכנסים ויוצאים ואפילו איתא בחנות לא מהני עומד בצד חצרו אלא היכא דמצי לשומרו ויכול לעכב שלא יטלוהו אחרים אבל הכא כיון דלא ידע דאיתי' שם ורבים מצוים שם לא קניא ליה חצרו"
מה שכתבת שלפעמים האוטובוס ריק אינו משנה כיוון שהגדרת האוטובוס היא כמקום לא שמור שאין בו זכיה של חצר.
ב. הנהג אינו הבעלים של האוטובוס ולכן אין לו חצר שתזכה בכסף, ואולי חברת האוטובוסים היתה אמורה לזכות בכסף, אך כאמור אין הדבר כן. בנוסף, אולי גם הם לא זוכים בזה מדין חצר, כיון שזו 'חצר המהלכת'.
הרשמו לקבלת עדכונים