משכיר שלא תיקן את הטעון תיקון וכתוצאה מכך ניזוק רכושו של השוכר. אם התרו במשכיר והודיעוהו שצריך לתקן והוא לא תיקן בזמן סביר - חייב לשלם.

שימוש זניח ברכוש שאין מקפידים עליו, כגון הדלקת אור או הטענת טלפון, מותר מעיקר הדין, אף שיש מקום להחמיר בכך מצד מידת חסידות. כאשר האחראי במקום מוסמך להתיר את השימוש, אין מקום להימנע ממנו. שימוש בעיפרון מותר רק כאשר מדובר בשימוש מועט וזניח, ולא בשימוש משמעותי ומתמשך.

מהנדס שתכנן בנייה ללא קבלת הסכמת שכנים עלול להיות אחראי לנזקיהם מדין דינא דגרמי, אם פעל ברשלנות וגרם להם נזק ודאי. אחריותו קיימת רק אם מעשיו הם שגרמו לעוול.

הטלית נחשבת שאולה, ואינה הופכת לרשות המשתמש גם לאחר זמן רב. עליך להשתדל לאתר את הבעלים ולהחזיר לו את הטלית, ואסור לשנות בה דבר עד אז.

אסור לפנות לבתי המשפט ללא קבלת כתב סירוב מבית דין.

מחילה על שכר שניתנה מתוך פגיעה נחשבת תקפה, אך ניתן לשלם למוחל בכל זאת אפילו מכספי ציבור. גבאי צדקה רשאי להשתמש בכספי ציבור רק לצורך מובהק של הציבור, ובאופן נקי מחשד.

אדם רשאי לפי דין תורה לקחת חזרה רכוש ששייך לו (ייתכן שהחוק שונה). אמנם אדם שהניח בטעות ספר בערימת ספרי ספריה ואח"כ לקחו את הספרים לספריה המניח והמחזיר בטעות שניהם פטורים.

שכן הציב ספסל פרטי ברחוב מול בית, וכתוצאה מכך נגרמים לשכנים היזק ראייה, רעש ולכלוך. לפי דין תורה, עליו להסיר את הספסל כי אסור להציב ברשות הרבים חפץ הגורם היזק לשכנים.

נזילה התגלתה בדירה שנמכרה בתנאי as is סמוך למסירה, והמוכר תיקן אך הקונה טען שהבעיה נמשכת. לפי דין תורה, תניית as is אינה פוטרת ממום שלא הובהר מראש, ולכן האחריות לתיקון מוטלת על המוכר.

במקרה של נזק לרכוש השוכר עקב חדירת מים, אם יש סעיף בחוזה — הוא הקובע. כאשר הגג היה תקין כדרך הגגות והנזק נגרם מאירוע בלתי צפוי, והמשכיר פעל מיד לתקן — הוא פטור מתשלום על נזקי השוכר. אך אם יתברר שהיה פגם מהותי בגג עוד קודם להשכרה — ייתכן שלשוכר יש זכות לקזז את הנזק מדמי השכירות.

במקרים מסויימים ניתן לבטל מכירת דירה בשל איחור ניכר בתשלומים.

על פי ההלכה, אישה אינה יורשת את בעלה אלא זכאית לכתובה, מזונות ומגורים מנכסי היורשים, ואילו רכוש משותף נשאר בבעלותה. לכן יש להסדיר בצוואה במפורש את מעמדה הכלכלי של בת הזוג. בצוואת אדם נשוי המצויה באתר המכון ניתן לקבוע את אופן ההורשה לאישה והתניות הדדיות, בהתאם להלכה ולחוק.

השקעות כשרות דורשות בירור מול כל בית השקעות מי מעניק את ההכשר ועל פי אילו קריטריונים. כשרות ההשקעה אינה תלויה בהכרח בהשקעה בחו״ל, וגם השקעות בארץ אפשריות לפי אותם כללים. מדדים “כשרים” עשויים להיות כאלה שנעשו באמצעות היתר עסקא או סידור הלכתי אחר, גם אם הם מבוססים על אותו מדד רגיל.

דיני שדכנות דומים בעיקרם לדיני תיווך, אך פרטי החיוב ומועדו תלויים במנהג המקום. אם להצעת השדכן הייתה השפעה כלשהי על יצירת הקשר והשידוך – יש חיוב תשלום (לרוב שליש), ואם לא הייתה כל השפעה – אין חיוב. לכן פנייה עצמאית להצעה קודמת תחייב תשלום רק אם עצם ההיכרות דרך השדכן השפיעה על הבחירה.

לפי ההלכה ניתן להתפטר גם בעל־פה, אך בדיני עבודה החוק והמנהג מחייבים הודעה מוקדמת בכתב. עם זאת, כאשר ברור שהמעסיק הבין מראש שמדובר בהתפטרות סופית ולא נגרם לו נזק, אין הכרח לעמוד על הפורמליות, והעניין מסור לשיקול דעת בית הדין.

הסכם עבודה שלא נחתם עשוי להיות מחייב אם היה "מעשה קניין" אחר, כגון התחלת עבודה בפועל. העדר חתימה אינו מבטל את ההתחייבות, אלא מהווה שיקול ראייתי בלבד, על השאלה האם תנאי העבודה היו אכן מוסכמים על ידי הצדדים.

אונאה נקבעת לפי מחיר השוק ולא לפי מחיר הקנייה, ולכן מותר לסוחר סת״ם לקנות בזול ולמכור במחיר המקובל גם ברווח גדול. אונאה קיימת כאשר המחיר חורג ממחיר השוק בשישית או יותר, אך כיום קשה להגדיר מחיר שוק קבוע, ובפרט בסת״ם שתלוי באיכות הכתיבה והחומרים. עם זאת, גביית מחיר הגבוה בהרבה מן המקובל נחשבת גזל אף אם קשה להגדיר אונאה מדויקת.

על השואל להשתתף בעלות בניית התקרה, שכן סגירת המרפסת בחלונות מהווה גילוי דעת על הנאה ישירה מהבנייה של השכן מעליו. חיוב זה מבוסס על דין "נהנה" וסוגיית "סמך לו כותל אחר" (בבא בתרא ד'), אלא אם סוכם במפורש מראש על פטור מתשלום עתידי.

החובה להשיב את התשלום היא דווקא לחברת האוטובוסים שבה התבצעה הנסיעה ללא תשלום (מטרופולין), ולא לחברה אחרת. התשלום הכפול שבוצע לאגד אינו נחשב כהשבה, ויש לפנות לשירות הלקוחות של החברות ולהסדיר את העניין. אין היתר לנסוע חינם כ”קיזוז עצמי”.

כאשר מחבר הספר נפטר לפני יותר מ-70 שנה, הטקסט עצמו נחשב לנחלת הכל ומותר להעתיקו לשימוש אישי. ההיתר חל רק על גוף הטקסט המקורי, אך תוספות של מהדורה מודרנית (פיסוק, הערות, עריכה וכדומה) מוגנות בזכויות יוצרים ואסור להעתיקן ללא רשות. יש לפעול לפי תנאי הספרייה או האתר, לתת קרדיט על ההנגשה, ולציין את שם המחבר.