עובד שעבד ללא תלוש ("בשחור") זכאי לפיצויי פיטורין ולפנסיה לפי החוק. בבתי הדין לממונות נפסק שחובות אלו מחייבים גם לפי דין תורה – מכוח מנהג המדינה או דינא דמלכותא דינא. לפי חלק מהשיטות, העובד יכול למחול על זכויותיו, אך לפי אחרות – אין אפשרות למחול כלל.

רטיבות מהדירה העליונה גרמה לשוכרת בדירה התחתונה לעזוב, ובעל הדירה תובע את הפסד דמי השכירות. בתשובה נדונים דיני מניעת רווח, אחריות לאחר התראה לתיקון הנזק, ומעמדם ההלכתי של נזקי מים. למסקנה, מאחר שהחיוב על הפסד דמי שכירות שנוי במחלוקת ראשונים, אין לחייב בדיני אדם, אך ראוי לשלם לצאת ידי שמים.

אין להצהיר הצהרות לא נכונות מול קופת חולים. ואם הדבר גורם לכך שהקופה משלמת סכום שהיא לא חייבת בו - יש בכך גם גזל.

על תוספת נצרכת צריך לשלם לקבלן כמו שרגילים לשלם עבור עבודה כזאת.

מעסיק המנכה משכר העובד כספי פנסיה ואינו מעבירם לקרן עובר על איסור עיכוב שכר, ובנסיבות רבות הדבר עשוי להיחשב אף כעושק או גזל, במיוחד כאשר הדבר פוגע בזכויות העובד. בנוסף, לפי חוקי העבודה אין תוקף לוויתור העובד על זכות זו, ולדעת פוסקים רבים אי־העברת ההפרשות מהווה גם הפרת חיוב הלכתי מכוח דיני העבודה המחייבים.

כאשר משגיח שילם מכיסו הוצאות טיול כדי למנוע פגיעה בתלמידים, אין לחייב את העמותה מעבר להתחייבותה המפורשת. לעומת זאת, ניתן לשקול חיוב של ראש הישיבה אם יוכח שהמשגיח היה שלוחו, או הסתמך באופן סביר על התחייבותו או לממן את ההוצאות.

במקרה של תוספת בנייה, אם מדובר בהרחבה בשטח פרטי – הגג שמעליה שייך לדייר שבנה תחתיו. אך אם הרחבה נבנתה על גבי גג משותף, הגג החדש לרוב נשאר רכוש משותף לכל הדיירים. ההכרעה תלויה גם בתקנון הבית המשותף ובהסכמות בין הצדדים.

קבלן אחראי לנזקים שגרמו פועליו בשוגג או ברשלנות. אם הנזק ניתן לתיקון – יש להעריך את עלות התיקון ולחייב בהתאם. אם אינו ניתן לתיקון – יש להעריך את שווי החפץ הניזוק כפי שהיה שוה לפני הנזק, כמשומש, לפי הערכת איש מקצוע, ואת שוויו כעת לאחר הנזק, ולשלם את ההפרש.

השוכר עזב את הדירה 10 ימים לפני סיום החוזה, ובמקומו נכנס דייר חדש. המשכיר דורש תשלום על ימים אלו בטענה שהשוכר התחייב לשנה. הדין עם השוכר – אם המשכיר הסכים לשוכר חלופי, אין תביעה, וגם על עשרת הימים הראשונים שוויתר – אין לו עילה לגבות כעת.

זוג ראה דירה דרך שני מתווכים שונים – הראשון מסר מידע שגוי וביטל פגישה, השני נתן פרטים מדויקים והחתים על טופס דיגיטלי. בסופו של דברי בני הזוג פנו לבעל הדירה בעצמם וחתמו עמו חוזה, והמתווכים לא פנו שוב. למרות זאת, לפי ההלכהבני הזוג חייבים ביוזמתם לשלם למתווכים, מאחר שסייעו בהשגת הדירה, וייתכן שהסכום יתחלק ביניהם.

מתכנת שפיתח תוכנה עבור מזמין אינו רשאי למכור אותה לאחרים; הזכויות שייכות למזמין, והשימוש בהן בידי המתכנת מהווה פגיעה בזכויות יוצרים.

נושא השקעה כשרה נדון כמה פעמים באתר וריכזנו בתשובה זו כמה הפניות

כאשר בן זוג היה אנוס בשל התנגדות אשתו להשקעה משותפת – הוא פטור מנזקי גרמא ומניעת רווח. ואולם היא, שאינה אנוסה, עשויה להתחייב על נזקים אלו.

השכן התחתון אינו בעל זכות עודפת במרפסת הפתוחה רק משום שזוהי קומתו. כאשר שני שכנים מבקשים להשתמש באותו שטח (למשל כמרפסת וכגג), עליהם להגיע לפשרה הוגנת. לכן, במקרה כזה – יש לדון יחד ולבחון חלוקה צודקת, ואין לשכן זכות וטו מוחלטת.

השימוש ברישיון לקנאביס לצורך רכישת כמות מותרת אך לא נצרכת, ומסירת העודפים לאחרים – מהווה עבירה פלילית של סחר בסמים. לפי ההלכה, יש בכך איסור משום דינא דמלכותא דינא, ויש לשוב בתשובה: חרטה, קבלה לעתיד ואי-העברה לאחרים. אין בכך גזל מביטוח לאומי אם לא נדרשת הצהרה כוזבת, אך ראוי להימנע מכך ולהיצמד לשימוש בפועל בלבד.

משכיר שלא תיקן את הטעון תיקון וכתוצאה מכך ניזוק רכושו של השוכר. אם התרו במשכיר והודיעוהו שצריך לתקן והוא לא תיקן בזמן סביר - חייב לשלם.

כאשר מועד התשלום המקובל הוא בסוף השנה בעת הגשת הדוח, תשלום חודשי נחשב להקדמת תשלום ולא לריבת. לכן ניתן להציע מחיר מוזל למסלול התשלום החודשי, ואין בכך איסור ריבית אלא הנחה מותרת על תשלום מוקדם.

מהנדס שתכנן בנייה ללא קבלת הסכמת שכנים עלול להיות אחראי לנזקיהם מדין דינא דגרמי, אם פעל ברשלנות וגרם להם נזק ודאי. אחריותו קיימת רק אם מעשיו הם שגרמו לעוול.

הטלית נחשבת שאולה, ואינה הופכת לרשות המשתמש גם לאחר זמן רב. עליך להשתדל לאתר את הבעלים ולהחזיר לו את הטלית, ואסור לשנות בה דבר עד אז.

שימוש זניח ברכוש שאין מקפידים עליו, כגון הדלקת אור או הטענת טלפון, מותר מעיקר הדין, אף שיש מקום להחמיר בכך מצד מידת חסידות. כאשר האחראי במקום מוסמך להתיר את השימוש, אין מקום להימנע ממנו. שימוש בעיפרון מותר רק כאשר מדובר בשימוש מועט וזניח, ולא בשימוש משמעותי ומתמשך.