במקום בו ישנה בעלות ישנם גם בעלים. כאשר מדובר בקניין פרטי בדרך כלל קל להגדיר מיהם הבעלים, אולם, כאשר מדובר ברכוש ציבורי יש בכך קושי. הרב פרופ' בן ציון רוזנפלד דן במאמרו, בבעלות הציבורית במשנת הרמב"ם, ומבחין בין שני סוגים שונים באופן מהותי של בעלות: האחת, היא שותפות של ציבור בבעלות על רכוש, והשנייה היא בעלות של כלל האומה כישות עצמאית. כאשר מדובר על שותפות תיתכן שליטה בנכס והעברת בעלות על ידי נציגי הציבור. שליטה כזו אינה מבטלת את הזכויות האישיות של כל אחד מהפרטים המרכיבים את הציבור. לעומת זאת, בעלות לאומית אינה מכירה בזכויות אישיות, ומשמעותה זיקה קניינית אל האומה כגוף אחד.