שיעור זה נפתח בדיני שיק במשפט הנוהג, ולאחר מכן הוא עוסק בשלושת הגישות בהלכה ביחס למעמדו של שיק. מסקנת השיעור ששיק יוצר גם חיוב ממוני, וכן שעל כותב השיק לשלם שוב במקרה של השיק אבד בתמורה לקבלת ערבויות ממקבל השיק. השיעור נחתם באזכור שיטת מהרש"ם שמאפשר להכריע במחלוקות בהלכה כאשר חוק המדינה הוא כאחת השיטות. להרחבה ראו מאמרו של הרב חיים בלוך בספר משפטי ארץ ד: חוזים ודיניהם

בשיעור זה נעסוק בשאלות הבאות: מהו חוזה, כיצד מתחייבים, מהן המגבלות על יצירת התחייבות, האם וכיצד ניתן להתחייב לשלם קנס בחוזה ביחס לדיני אסמכתא?

מהם גבולות התחרות העסקית בהלכה? במסגרת השיעור נדונו המונחים "יורד לאומנות חברו" ו"מערופיא" והיישום שלהם בימינו.

חכמים תקנו שתהיה למצרן (השכן) זכות קדימה בקניית שדה העומדת למכירה בצד שדהו. בשיעור זה נדונה שאלת מימוש דין זה בימינו, ובכלל זה בנוגע לשאלה האם יש לשוכר דירה זכות קדימה בקניית הדירה אותה הוא שוכר

מכירת דירה היא תהליך מורכב ורב-שלבי. בשיעור נדונים השלבים השונים מבחינה הלכתית: חתימת החוזה, מתן ייפוי כוח, רישום הערת אזהרה ורישום בטאבו.

ארבע רמות של גמירות דעת: מחשבה, דיבור, מעשה שאינו מעשה קניין ומעשה קניין. דיני מחוסר אמנה מי שפרע, ולבסוף חיוב על פי דין בעקבות סיכום בעל פה בגלל טענת הסתמכות

על אילו פגמים במקח יש לעדכן את הקונה? האם קונה רכב שוויתר על בדיקה זכאי לבטל את העסקה במקרה שהתגלה מום? מה הסעד במקרה שהתגלה מום במקח - ביטול או פיצוי?

האם דין אונאת ממון חל גם בימינו? בעניין זה עסקו פוסקי זמננו, והסוגיה נסקרת לאור הגדרת דין אונאת ממון וייחודו ביחס לדיני ממונות הרגילים וביחס למקובל בעולם. השיעור הועבר במסגרת מרכז הלכה והוראה במרכז האקדמי לב

השיעור עוסק בסמכות בית הדין לפסוק על פי אומדן דעת הדיינים ללא ראיות פורמליות, כגון, עדים או שטרות.

להלן שיעור שהועבר בתוכנית חי רועי במכינת בני דוד בעלי. דף המקורות המלווה את השיעור נמצא למטה.

זה השעור הרביעי המבוסס על שני השעורים הקודמים בהם התבררו המקורות של איסור ערכאות של גויים וגדרי דינא דמלכותא. בשעור זה נבחנו דינים אלו ביחס לבתי המשפט במדינת ישראל

באופן כללי נושא ערכאות כמעט ולא נידון בהרחבה בחז"ל אלא בעיקר בתקופות מאוחרות. נעסוק בסוגיות אלו תוך התעלמות בינתיים מהמציאות והיחס לבתי המשפט בישראל ורק לאחר שנבין את כל היסודות ננסה לברר סוגיה סבוכה זאת. מתוך זה שבחז"ל כמעט ולא עסקו בהליכה לערכאות ניכר שסמכות חכמים לדון הייתה מאוד ברורה ולכן לא נזקקו כמעט לדיון זה. דיון קצר בבעיה זאת מובא בסוף גיטין. אולם ניתן לראות שהדין התרחב מאוד במימרות של פרשני התורה רש"י רמב"ן על תחילת פרשת בראשית וכן בלשונו החריפה של הרמב"ם, יסוד הדברים כפי שהצביע כבר הגר"א מובא במדרש תנחומא, לדבריהם ההליכה לפני ערכאות מייקר שם עבודה זרה ומחלל את ה'. הדברים מובנים לאור ההקשר בתורה, התורה מיד לאחר מתן תורה מרחיבה את משמעות המשפט. הליכה לגויים היא בעצם שלילת המשפט שבתורה. אולם מעבר לכך הדבר נוגע ליחס שאנו נותנים בין הממון והיראת שמים כפי שניתן לראות בהרחבה.

בגמרא רואים עקרון יסודי שרק דיינים סמוכים רשאים לדון העקרון נלמד מדרשה: ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, לפניהם ולא לפני עובדי כוכבים, דבר אחר: לפניהם - ולא לפני הדיוטות! אולם מסקנת חז"ל שדברים מצויים שיש בהם הפסד ניתן לסמכות לחכמים בחו"ל מכח שליחות חכמי ארץ ישראל. השעור התמקד בהגבלות המפורטות בסימן א' בחושן משפט, בשיעור רואים שההגבלה למעשה נדירה, וניתן לקבוע כ"כלל אצבע" שכל דבר שנידון בשולחן ערוך נמצא בסמכות בית הדין ורק מקרים חריגים מצריכים פתרון, בסוף השיעור הובאו מספר הצעות לפתרונות שעלו בשנים האחרונות למקומות הבעיתים שחלקם מבוססים על סימן ב'. ועל דברי פוסקי זמנינו. קישור לדף המקורות לשיעור: http://www.dintora.org/free_article/7 קישור לסיכום השיעור: http://www.dintora.org/free_article/6 .

זהו השיעור הראשון בסדרת שעורים שהועברה לבחורי ישיבה בישיבת בית ועד לתורה בעתניאל בקיץ תשע"ו. חושן ומשפט הינו חלק מרכזי בתורה שבעל פה ובעולם ההלכה, והוא חלק חשוב בחיי היום יום של כל אחד בפרט לאחר שיוצאים מהמסגרת הישיבתית. לרוב לומדים אותו במסגרת לימוד העיון בצורה שלא שומרת על מסגרת הלכתית מורכבת ומחייבת. אי אפשר להקיף חלק משמעותי מחושן ומשפט בלימוד בקיאות של זמן אחד אולם בסדרה זאת לא נלמד סוגיות נבחרות אלא ננסה ללמוד סוגיה שלמה כמו כל נושא בהלכה, ואידך זיל גמור. הסדרה מתמקדת בשני חלקים: חלק א – מעמדם וסמכותם של בתי הדין בזמן הזה. חלק ב – דיני עבודה. במהלך הלימוד נפגש עם הספרים והכלים המרכזיים שעוסקים בנושאים אלו. נתמקד ביישום למעשה של ההלכה - ביאור הדברים המסובכים, הרחבת הדברים למקורות נוספים, והצגת דיונים מתוך דיוני בתי הדין לממונות בימינו הממחישים את ביצוע הדברים. זהו שעור ראשון בסדרת השעורים, הסוקר את הספרות ואת התוכנית של הסדרה.