הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג חוות דעת לועדת שרים לחקיקה טוהר המידות צנעת הפרט תעודות רשמיות של גוים

הפרדת ילדים במקרה של מעבר דירה של האם מהמרכז לצפון / פד"ר 1022695-10

cc0, אלעזר

cc0, אלעזר

הרב ישראל שחור, הרב מימון נהרי, הרב יצחק מרווה ( בית הדין הרבני האזורי תל אביב)
בית הדין דן במקרה של גרושה, אם לשני ילדים קטנים, שרוצה לעזוב את אזור המרכז ולחזור למקום מגוריה בעבר בצפון. בהסתמך על הכרעת בית הדין הגדול הוכרע שכשם שאין לחייב את האב לעבור לגור בצפון, אין לחייב את האם להמשיך לגור במרכז. לגבי משמורת הילדים הכריע בית הדין שלמרות שמקובל אצל בעלי המקצוע שטובת הילדים תמיד להיות יחד, אין זה 'תורה מסיני' ובמידה והאם אכן תעבור לצפון במהלך השנה יש לפצל את משמורת הילדים כאשר הבת תישאר עם האם (כיוון שאצלה קיימת חזקת הגיל הרך ועל פי העיקרון ההלכתי ש"בת – לעולם אצל האם") ואילו הבן יישאר עם אביו וימשיך בבית הספר במרכז (כיוון שטובת הבן לא לעבור בשלב זה של השנה). ובמקביל הילדים ייפגשו פעמיים באמצע השבוע ובסופי שבוע.

ב"ה

תיק 1022695/10

בבית הדין הרבני האזורי תל אביב יפו

לפני כבוד הדיינים:

הרב ישראל שחור — אב"ד, הרב מימון נהרי, הרב יצחק מרוה

התובעת (נתבעת בתביעה נגדית):        פלונית           (ע"י ב"כ עו"ד עידו דיבון ועו"ד מיכל פיין)

נגד

הנתבע            (תובע בתביעה נגדית): פלוני  (ע"י ב"כ עו"ד יעקב סידי ועו"ד אביעד שנון)

הנדון: הפרדת 'משמורת' אחים בין ההורים בנסיבות של מעבר האם לאזור מרוחק

החלטה

רקע וטיעוני הצדדים

בפנינו אחד התיקים הקשים, שבו אנו נדרשים להכריע בגורל משפחה שלא זכתה לשמור על ההרמוניה המשפחתית, שבה שני בני הזוג בונים יחד את הזוגיות ואת ההורות לילדיהם.

מדובר בזוג שמוצא שתי משפחותיהם בצפון – ב[ק']. הם נישאו בשנת 2007 וקבעו את מגוריהם ב[ג']. לזוג שני ילדים, הבן [ש'] יליד ל' בכסלו תשע"א (7.12.2010) – כיום בגיל חמש ועשרה חודשים, והבת [נ'] ילידת כ"ו בתשרי תשע"ג (12.10.2012) – כיום בגיל שלוש ושמונה חודשים.

הצדדים פתחו בתהליך הגירושין לפני כשנה וחצי, עם פתיחת תביעת גירושין של הבעל בתאריך י"ז באדר תשע"ה (8.3.2015). הבעל פתח תיקים נוספים בנושאי הרכוש והילדים וכרך אותם עם תביעת הגירושין.

הדיון הראשון התקיים בפני דיין יחיד שלא מחברי ההרכב הנוכחי לאחר פחות מחודשיים בתאריך י"ד באייר תשע"ה (3.5.2015) והיו הסכמות לפירוק שיתוף שקיבלו תוקף של פסק דין.

הצדדים הפרידו את מגוריהם בספטמבר 2015 כאשר האם שכרה לעצמה דירה בסמיכות.

לאחר כשנה, בתאריך ז' באדר א' תשע"ו (16.2.2016) התקיים דיון שני, והצדדים הסכימו להתגרש לאלתר תוך השארת הנושאים הרכושיים ונושאי הילדים לדיון לאחר סידור הגט.

הצדדים התגרשו בתאריך כ"ז באדר א' תשע"ו (7.3.2016).

עד כאן הרקע הכללי.

באשר לנושא הילדים, כבר בפתיחת התיקים דרש האב – בסעיף 18 ו' (לתביעה) – שגם לאחר הגירושין יהיה לו חלק פעיל בגידול הילדים, ובסעיף 19 תבע שמשמורת הילדים תהיה אצלו.

בתאריך ז' בתמוז תשע"ה (24.6.2015) פתחה האם תיק להסדרי שהות, שבו גוללה את תלונותיה נגד האב והמתחים הרבים סביב הילדים. האם דרשה לקבוע הסדרי שהות לאב, אף שהצדדים עדיין התגוררו עם ילדיהם תחת קורת גג אחת.

כך החומר הנוגע לילדים מפוצל בשני תיקים: תיק מס' 3 שפתח האב ותיק מס' 10 שפתחה האם. בית הדין פנה לאלתר ליחידת הסיוע של בית הדין, והתקבלה תשובה כי הצדדים כבר הופנו ליחידת הסיוע של בית המשפט, ובית המשפט הזמין תסקיר משירותי הרווחה של עיריית [ג'].

בתאריך כ"א בכסלו תשע"ו (3.12.2015) התקבל תסקיר ראשון ארוך ומפורט משירותי הרווחה ב[ג'] (שישה עמודים, נמצא בתיק צווים מס' 8).

עיקר ההמלצות נוגע לחלוקת זמני שהיה של הילדים עם כל אחד מההורים.

בית הדין אישר את ההמלצות ונתן להם תוקף של פסק דין.

כבר בתסקיר זה עלה רצון האם לחזור לגור ב[ק'] סמוך למשפחתה, עם שני הילדים.

התקיימה ועדת תסקירים ראשונה ונקבע מועד לוועדת תסקירים שנייה. וכך בקשת האם לעבור ל[ק'] נדחתה בשלב זה.

לצדדים נקבע מועד לדיון לתאריך ז' באדר א' תשע"ו (16.2.2016).

שירותי הרווחה התבקשו להעביר תסקיר משלים עד למועד הדיון. ועדת התסקירים השנייה התקיימה בתאריך ח' בשבט תשע"ו (18.1.2016), ועל פי דיווח שירותי הרווחה היא הייתה סוערת מאוד נוכח רצון האם לעבור ל[ק'] וההתנגדות החריפה של האב.

התקבל תסקיר משלים מתאריך כ"ד בשבט תשע"ו (3.2.2016) ובו המלצה לא לאשר את בקשת האם למעבר ל[ק'], מתוך ראיית טובת הילדים, הזקוקים לקשר עם שני ההורים, בהתאם להמלצות לזמני השהייה שנקבעו בתסקיר הראשון, ועם זאת המלצות הנוגעות למגורי הצדדים באזור המרכז.

דיין יחיד אישר את ההמלצות.

בדיון שהתקיים בתאריך ז' באדר א' תשע"ו (16.2.2016) העלה כל צד את טיעוניו. בתסקיר נמנעו מלתת המלצה לגבי המשמורת. אך יש להדגיש כי בתסקיר יש אמירה ברורה שבית האם יהיה הבית המרכזי של הילדים. האם רואה בכך אמירה כי היא המשמורנית, אך האב רואה בחלוקה הכמעט שווה של זמני השהיה כעין החלטה על משמורת משותפת.

בעקבות הדיון ניתנה החלטה בתאריך ח' באדר א' תשע"ו (17.2.2016) כדלקמן:

"בית הדין שמע את הצדדים בכל מכלול הנושאים שבין הצדדים.

באשר לגירושין וחלוקת רכוש ניתנו החלטות בנפרד.

באשר לילדים: בית הדין רושם לפניו את ההודעה שניתנה החלטה באשר לבקשת האם לעבור להתגורר ב[ק'] סמוך להוריה, ונקבע שטובת הילדים להישאר במקום מגוריהם.

כמו כן הוצג הסכם חלוקת זמני שהיה של הילדים עם כל אחד מההורים.

בית הדין עיין בהחלטות, ומהן עולה כי הרשויות נמנעו מלהכריע בשאלת המשמורת.

נראים הדברים, שסברו שבשלב זה חשוב יותר להסדיר את מגורי הילדים וזמני השהיה עם כל אחד מההורים, ובלי לקבוע מסמרות בשאלת המשמורת.

כידוע, כל נושאי הילדים נשקלים על פי העיקרון המנחה של טובת הילדים, ולכן ניתן לבחון אותם שוב אם יש התפתחויות ושינויים, וזאת על פי בקשת מי מההורים. 

בית הדין פונה לשני ההורים לכבד את מה שנקבע, ולפעול בהתאם."

על החלטה זו הגישה האם ערעור לבית הדין הגדול.

החלטת בית הדין הגדול (הנושאת את התאריך: ז' בסיוון תשע"ו – 13.6.2016, נחתמה דיגיטלית בתאריך כ"ב בסיוון תשע"ו – 28.6.2016) שמה דגש על כך שאי אפשר למנוע מהאם את חירותה להחליט על מקום מגוריה וזכותה לחזור ל[ק'].

ומשכך, יש לדון בנסיבות אלו – שהאם ב[ק'] והאב ב[ג'] – מה טובת הילדים. על כן מסקנתם כי יש לחזור ולפנות לשירותי הרווחה כדי לענות על שאלה זו.

שירותי הרווחה כתבו תסקיר בנידון (התסקיר השלישי) בתאריך ט"ו בתמוז תשע"ו (21.7.2016).

בפתח הדברים נכתב כי חברי ועדת התסקירים עדיין בדעה כי טובת הילדים שההורים יגורו בקרבת מקום אשר תאפשר משמורת משותפת, וכך יזכו הילדים ליהנות משני ההורים.

אולם לאור בקשת בית הדין הגדול למתן חוות דעת על הצד שהאם מתגוררת ב[ק'], הרי שההמלצה היא לתת את המשמורת לאם בהתחשב בחזקת הגיל הרך. בהתאם לכך ניתנו המלצות להסדרי שהות.

בא כוח האב הגיש לבית הדין בתאריך כ"ט בתמוז תשע"ו (4.8.2016) את תגובתו והתנגדותו לאמור בתסקיר המשלים על פני 18 עמודים – 108 סעיפים! מפאת אורך הדברים והזמן הקצר העומד לרשותנו, לא נאריך בכל הטיעונים שהעלה על הכתב.

בית הדין קיים דיון דחוף ומיוחד בפגרה בתאריך ג' באב תשע"ו (7.8.2016). בדיון נכחו הצדדים ובאי כוחם, וכן העובדות הסוציאליות משירותי הרווחה [ג']: גב' כרמל עמיר וגב' ענת בנאור – עובדת סוציאלית לסדרי דין אשר כתבה את חוות הדעת.

בא כוח האם נתלה במסקנה של התסקיר האחרון – המשלים אשר הכריע שיש לתת לאם את המשמורת, אם וכאשר תעבור להתגורר ב[ק'].

האב העלה את השגותיו. בדיון עלה בהרחבה הטיפול הפסיכולוגי שמקבל הבן [ש'] כשנה וחצי מאז פברואר 2015, לאור בעיות התנהגותיות שעליהן דיווחה הגננת. יש לציין כי שני ההורים שותפים מלאים בטיפול, ונפגשים עם הפסיכולוגית הקלינית – גב' קלודיה קראוס –  אחת לחודש.

בדיון העלה בא כוח האב את האמור בחוות דעתה של הפסיכולוגית, שיש יסוד לחשש שכל שינוי אצל הבן [ש'] יכול לגרום לנסיגה בהתנהגותו ותפקודו. עם זאת בא כוח האם ציין שבחוות הדעת נכתב שיש יסוד להניח שהוא יתגבר על השינויים.

בא כוח האב בתגובתו טען כי ההכרעה על פי חזקת הגיל הרך לא מוצדקת כאשר בעוד ארבעה חודשים ימלאו לבן [ש'] שש שנים והוא יצא מחזקת הגיל הרך.

לאחר הדיון שני הצדדים 'הכניסו' חומר רב לתיק.

הכרעת הדין

בבואנו לפסוק בסוגיה קשה זו, בחנו את כל ההיבטים ואת כל ההשלכות היכולות לנבוע מהכרעתנו.

אנו מקבלים ומאמצים את האמור בתסקיר השני כי טובת הילדים היא שההורים יגורו בקרבת מקום, וכך אם האם תחליט בסופו של דבר להישאר באזור המרכז – יהיה זה הפתרון הטוב ביותר עבור הילדים.

גם אם האם תעבור ל[ק'], עדיין יש אפשרות שגם האב יחליט לחזור ל[ק'] ולמצוא עבודה בצפון מתוך ראיית טובת הילדים. אפשרות זו צוינה בחוות הדעת האחרונה. אין דרך לחייב את האב לעשות כן, אך אין לשלול אפשרות זו, שהרי גם הוא מאוד רוצה להיות בקרבת הילדים ולהמשיך לתרום את מיטבו בגידולם וחינוכם, בוודאי כאשר ברור לכל שמדובר בהליך רב שנים של 12–14 שנה עד שהילדים יגיעו לגיל 18 שנה.

ברור לכול, שכשם שאין לחייב את האב לעבור לגור בצפון, אין לחייב את האם להמשיך לגור במרכז – נקודה שהובהרה היטב בהחלטת בית הדין הגדול.

האם אחד מהם יתגמש בנקודה זו? ימים יגידו.

כיום המצב הוא שהאם עדיין מתגוררת באזור המרכז, אך נראים הדברים שהיא 'יושבת על מזוודות' ומצפה לקבל החלטה בהתאם לתסקיר האחרון – שתיתן לה את הגושפנקה החוקית לעבור תוך ימים ספורים ל[ק'] עם שני הילדים עוד לפני שנת הלימודים.

אין ספק שבהחלטה כזו האב ירגיש שחרב עליו עולמו ושניתקו ממנו את ילדיו, אף שהוא אב מטיב המשקיע רבות בגידול ילדיו. גם, ברור לנו מניסיון העבר, שהאב לא יקבל עליו את הדין, וינצל את זכותו המשפטית לערער על החלטה שכזו. ספק גדול אם יתקיים דיון בבית הדין הגדול בפגרה עוד לפני תחילת שנת הלימודים, וכך מצבו של הבן [ש'] שרוי בערפל ואי־ודאות.

משמעות הדברים, שהחלטה כזו לא תסיים את ההליך המשפטי בן רגע. אנו כותבים זאת כי המשך ההליכים המשפטיים לא יטיבו עם הבן [ש'], כפי שבא לידי ביטוי בחוות הדעת של הפסיכולוגית גב' קלודיה קראוס.

אפשר לומר כי החלטה כה גורלית שתרחיק את הילדים מהאב מרחק ניכר היא הליך בלתי הפיך, ולא מן הראוי להוציא אותה בהבזק של רגע.

מה עוד, שכבר כתבנו בראשית דברינו שזאת איננה ההחלטה הטובה ביותר עבור הילדים.

מסקנות

משמורת הבן

משכך, מסקנתנו כי טובת הילדים דורשת לתת זמן נוסף של בחינה מדוקדקת, ועל כן טובתו של הבן [ש'] להישאר ב[ג'] לשנת הלימודים הנוכחית עם חבריו, וללמוד בבית הספר שאליו נרשם.

אין בדברים כדי לקבוע מסמרות שהוא לא יעבור בשנה הבאה לצפון עם אמו.

 

משמורת הבת

האם חופשית להחליט מה היא תעשה בשנה זו – אם להישאר באזור המרכז סמוך לבנה או לעבור ל[ק'] ולבנות שם את חייה מחדש, ואז ייקבעו הסדרי שהות ראויים.

על הצד שהיא תחליט לעשות כן, הבת [נ'] תעבור אִתה ויקבעו הסדרי שהות ראויים גם לאב עם הבת.

לגבי הבת ודאי קיימת חזקת הגיל הרך. יתרה מכך, על פי ההלכה "בת – לעולם אצל האם" – זה המקום הטבעי שבו תגדל, וזאת טובתה.

האפשרות להפרדה

אמנם ידוע כי מקובל אצל בעלי המקצוע שטובת הילדים תמיד להיות יחד, אך לדעתנו זאת אינה 'תורה מסיני'. אדרבה – ההלכה קובעת כי הבת אצל האם והבן לאחר גיל שש אצל אביו.

אנו לא רואים פגם בכך שכל אחד מההורים ייתן את המיטב לילד שברשותו בכל ימי השבוע, כאשר הילדים ייפגשו פעמיים באמצע השבוע, כאשר פעם אחת האב יבוא עם הבן ל[ק'] ופעם אחת תביא האם את הבת למרכז. כמו כן יהיו יחד בכל סוף שבוע, פעם אצל האב ופעם אצל האם, וכמובן בחגים ובחופשות.

לקראת השנים הבאות

כפי שכתבנו, החלטה זו נוגעת רק לשנה הקרובה, ואף זאת רק על הצד שהאם תחליט לעבור ל[ק'].

בהתאם להחלטה זו: אין הכרח שהאם תעבור מידית ל[ק'], והיא יכולה לשקול את דרכה ולעבור לקראת החגים או לאחריהם, והדבר לא אמור לפגוע במעבר של הבת לגן אחר ב[ק'] בעוד חודש – חודשיים.

במהלך שנה זו ימשיכו שירותי הרווחה לבחון את נושא המשמורת והסדרי השהות, תוך שימת לב מיוחדת לקליטתו של הבן [ש'] בבית הספר, וכן על הקשרים של כל אחד מהילדים עם כל אחד מההורים, וכן לבחון היטב אם טובת הילדים דורשת שיגורו יחד בבית אחד או שאפשר יהיה להמשיך את המשמורת הנפרדת, הבן אצל האב והבת אצל האם.

כדי שלא נחזור שוב למצב של שנה זו, שבה נדרשה החלטה שבועיים לפני תחילת שנת הלימודים, מבוקש משירותי הרווחה לגבש את דעתם תוך שישה חודשים, ולהעביר תסקיר והמלצות עד לתאריך ג' באדר תשע"ז (1.3.2017).

במידת הצורך ייקבע דיון במהלך חודש מרץ, וכך אפשר יהיה להשלים את ההליך המשפטי בעוד מועד, ולהותיר די זמן להכנת הבן [ש'] למעבר קבוע ל[ק'], אם אכן תתקבל החלטה כזו.

להערכתנו, פסק הזמן שניתן על פי החלטה זו יאפשר לכל אחד מההורים לבחון את עצמו יותר במתינות, ולהימנע מ'מהלכי קרב' שאפיינו את הצדדים בשנה האחרונה. אנו מצפים שהם יגלו אחריות הורית בוגרת ושקולה, לא יראו בראש רק את טובתם וצורכיהם, אלא ייתנו את מלוא המשקל לטובת הילדים, גם אם הדבר ידרוש מהם מידה רבה של ויתורים. כך מצופה משני ההורים לשקול – כל אחד לחוד, והלוואי יחד – אם הם ימצאו את הנתיב הנכון למגורים קרובים, כפי ההמלצה של שירותי הרווחה בחוות הדעת השנייה, שללא ספק היא הפתרון הראוי יותר בנסיבות של משפחה זו, תוך ראיית טובת הילדים מעל הכול.

 

ואסיים בדברי הנביא זכריה: "והאמת והשלום אהבו".

הרב ישראל שחור – אב"ד

מצטרף, בשים דגש על החשש שהעלתה המטפלת בבן לנסיגה במצבו הנפשי אם יעבור ל[ק'] בשלב זה.

הרב יצחק מרוה

מצטרף למסקנות.

הרב מימון נהרי

נפסק כאמור.

 

ניתן ביום י"ד באב התשע"ו (18.8.2016).

 

הרב ישראל שחור — אב"ד             הרב מימון נהרי                          הרב יצחק מרוה