הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה תחרות דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך ועשית הישר והטוב טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה אופן קבלת עדות חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה טוהר המידות צנעת הפרט כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה

מאמרים שנכתבו על ידי הרב יגאל לרר

  1. חזרה ליהדות של אישה שנישאה למוסלמי וגרה עמו שנים רבות / פד"ר ‏1071427/1

    אישה שנולדה כיהודיה אך חיה עם מוסלמי וילדה לו ארבעה ילדים והתאסלמה וכעת רוצה לחזור ליהדותה ולהנשא ליהודי, בית הדין סקר את מנהג בתי הדין להצריך קבלת חברות וטבילה בפני שלושה (כמנהג הרמ"א) מתוך הבהרה שאינו לעיכובא, ולאור הדרכתו של הגרי"א וולדנברג: מקבלים את חזרתו לחיק היהדות באהדה ובשמחה רבה, ואומרים לו 'אחינו אתה' ומתפללים עליו לפני אבינו שבשמים – כשם שהטה את לבו לשוב בתשובה שלמה אל חיק היהדות שממנה לוקח ומשם מקור יניקתו כן ייטע בלבו אהבתו ויראתו ויחננו בדעה ובינה והשכל להבין עמקי וסודי התורה ולמצוא את נתיב מצוותיה לטוב לו בזה ובבא. וכל זה בגלל ובאשר שמעיקרא לא פקעו ממנו יהדותו כלל וכלל

    קראו עוד...

  2. הסכם למכירת חצי דירה שאחר חתימתו עלו מחירי הדירות / פד"ר 989461/14

    בני זוג חתמו על הסכם גירושין, לפיו יקנה הבעל את מחצית הדירה בסכום של 450000 ש"ח. לאחר שעלו מחירי הדירות האשה תבעה סכום גדול יותר כיוון שלטענתה היא חתמה על ההסכם על מנת שתקבל סכום שיספיק לה לקנין דירה חדשה. בית הדין דחה את טענת האשה משום שהטענה שההסכם נעשה על דעת שהאישה תקנה בכסף דירה חלופית לא הוכחה, ועל כן היא בגדר 'דברים שבלב'. בנוסף ההתחייבות אינה בטעות, הואיל ועליית מחירים נפוצה ועל דעת כן התחייבו כיוון שלא התנו שאם יהיה שינוי במחירים ישלמו לפי השווי בשעת התשלום. בייחוד כאשר מדובר בכתיבת סכום מפורש בהסכם אשר אינו נותן מקום לפרשנויות אלא אם כן חלו שינויים קיצוניים ביותר בין תקופת ההסכם לתקופת מימושו. בית הדין דן גם במעמדו ההלכתי של 'הסכם גירושין' וקבע שמעמדו כהסכם גמור והוא אינו בבחינת 'ראשי פרקים'. לכן גם לדעות (הט"ז, הב"ש ורע"א) ש'ראשי פרקים' שמוסכם שיבוא אחריהם הסכם מפורט אינם מחייבים (לעומת דעתם של בית שמואל אחרון, הנודע ביהודה והטיב קידושין), ולכן אי אפשר לחזור מ'הסכם גירושין'.

    קראו עוד...

  3. **כתובה ופיצויים לאדם שנשא אשה שכבר היתה מעוברת ממנו / פד"ר 833243/9

    אדם גרש אשה שנשאה כשכבר היתה מעוברת ממנו. האשה תבעה את מלוא הסכום הכתוב בכתובה, בתוספת הצמדה ופיצויים. הבעל טען שכיון שנשאה בעולה, אין לחייבו במלוא הכתובה. בית הדין חייב את הבעל בסכום הכתוב בכתובה, אך ללא הצמדה וללא פיצויים.

    קראו עוד...

  4. **כתובה לאשה שלא טבלה ובעלה ידע על כך / פד"ר 990424/2

    בני זוג שהתגרשו מטיחים טענות זה בזו. אחת הטענות היא שהאשה לא טבלה. ואולם, כיון שהבעל ידע זאת ולמרות זאת בעא עליה, בית הדין חייב אותו בכתובה.

    קראו עוד...

  5. **אשה שבגירושיה קבלה סכום שדי בו לרכישת דירה, אך היא העדיפה לחסוך אותו ולקחת משכנתא, וכעת היא דורשת שהגרוש ישא בהוצאות / פד"ר 620919/1

    בני זוג נפרדו. הם מכרו את דירתם והאשה קבלה אחוז ניכר מהכסף. האיש, לעומת זאת, קיבל סכום נמוך ואין לו דירה משלו. האשה יכלה לקנות דירה בסכום שקבלה, אך העדיפה להשקיע אותו בחסכון, ולקחת משכנתא לקניית דירה לה ולילדים המשותפים. משום כך היא תובעת שאבי הילדים ישא בהוצאות המשכנתא. בית הדין דחה את בקשתה.

    קראו עוד...

  6. חישוב חוב של כתובה בלירות / פד"ר 985020/7

    בני הזוג נישאו בשנת 1974, ובשטר הכתובה נקבע סכום של 100,000 לירות, אשר ערכה כיום 10 ש"ח בלבד. הבעל יזם גירושין, ובפסק דין נידונה בהרחבה חיוב הכתובה במקרה זה, וערכה בימינו. הדיינים הכריעו שכיון שהבעל יזם את הגירושין, יש לחייב את הבעל במלוא הכתובה. בנוסף הכריע בית הדין שהכרעת בית המשפט כי הבעל יקבל באיזון המשאבים חלק נמוך מחלקה של האישה אין פירושו שהבעל 'נתן' לה מחלקו המגיע לו, אלא שזהו חלקו בממון על פי החוק. ולכן אין כאן תשלום הפוטר אותו מחיוב הכתובה. בפסק הדין האריכו לדון כיצד להעריך כתובה הנקובה בלירות, וסקרו את מחלוקות האחרונים בעניין. למעשה, הכרעתם היא שכיוון שבעת המעבר מלירות לשקל קבעה המדינה ערך נקוב להמרת המטבע, ולכן כך יש להתייחס לחוב בלירות שלא הוצמד במפורש למדד. אולם בכתובה יש סיבות לומר שהבעל חייב יותר ממה שנכתב בכתובה: א. על פי ההלכה הבעל חייב לפחות מאתיים זוז. ב. תוספת כתובת דינה כמתנה, ובמתנה אנו אומדים את דעת הנותן בשעת המתנה, ויש לשער כי הבעל התכוון להתחייב סכום שישמור על ערכו. מנהג בתי הדין לא קבוע בשאלה זאת: הרב אלישיב והרב עובדיה נטו להצמיד כתובות בלירות למדד, אולם יש שהעדיפו הצמדה לדולר, כך מובא בכמה פדר"ים וכן מובא בשם הגרש"ז אוריבך ובפתחי חושן כפשרה. למעשה הכריע בית הדין כפשרה שיש להצמיד את הכתובה לדולר ולכן יש להעריך את החוב ב15,000 דולר כיון שכך היה שווי הלירה בעת החתונה.

    קראו עוד...

  7. השפעת טענת אלימות על חיוב גט / פד"ר 1125041/2

    האשה מרדה על בעלה בעקבות טענות לאלימות מצידו, ושנה וחצי לאחר מכן הגישה תביעת גירושין. במשך הזמן שחלף האשה היתה מטופלת במרכז לאלימות במשפחה, שם ייעצו לה להתגרש, אך עדיין חיו הצדדים באותה דירה. הבעל טען שהוא רוצה בשלום ובשיקום הנישואין. בית הדין פסק שטענת הבעל הוא רוצה בשלום אינה כנה, כיון שבדיון בבית המשפט הוא הסכים לפירוק שיתוף ומכירת הדירה כשהיא פנויה. כיון שכך בית הדין חייב אותו במתן גט. מצד שני בית הדין אינו רואה את הבעל כבעל אלים ומכה כיון שבית המשפט הגדיר את מעשיו כ"עבירות אלימות ברף נמוך" וגזר עליו עונש הרתעתי בלבד. בית הדין רואה את תביעת האשה כטענה שבעלה מאוס עליה (מחמת האלימות) באמתלא מבוררת, טענה המחייבת מתן גט אך אינה מזכה בתשלום הכתובה.

    קראו עוד...

  8. בקשת כהן וגרושה מנישואין אזרחיים להינשא / פד"ר 1236611/1

    המבקשת נישאה באוזבקיסטן בנשואין אזרחיים, ולאחר 17 שנה התגרשה בגט כדמו"י בבית הדין בפ"ת. לאחר מכן הכירה את המבקש, שהוא כהן, והם חיו יחד 13 שנה, ועתה הם מבקשים להינשא. בית הדין הסיק שכאשר גט ניתן לרווחא דמילתא, ועל פי האמת ברור שהאשה אינה נשואה, הגט אינו אוסר את האשה לכהן. אולם כאשר לא התברר שלא היו קידושין, גם אם על פי דין תורה לא היה צורך בגט, כאשר ניתן גט הוא אוסר את האשה לכהן. נחלקו האחרונים האם בנישואין אזרחיים יש חשש קידושין, ובמיוחד בברית המועצות שבה זו היתה האפשרות היחידה להינשא, ולא היתה אפשרות להינשא בחופה וקידושין. לכן בית הדין דחה את בקשתם להתיר להם נישואין.

    קראו עוד...