הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע

עץ שניטע בשטח ציבורי ומפריע לשכנים

כאשר נטיעה פולשת לשטח הציבורי – יש חובה לעקור אותה ללא קשר לנזק שהיא גורמת לשכנים, אלא אם כן יקבל אישור מפורש מהרשות המקומית.

שאלה

שלום, בגליון האחרון של "אמונת עתיך" (106) הובאו שתי שאלות בפרק השאלות הקצרות בנושא של גיזום/עקירת עץ שמפריע לשכן (שאלה 8 ו-9).

יש לי בעיה דומה עם שכני בקומת הקרקע, שהעץ ששתל מגיע לגובה רב, עליו ממלאים את המרפסת שלי ונופו מסתיר את הנוף שמאחוריו... אך כאן יש הבדל מהמקרה המקורי - העץ ניטע ע"י השכן בגינה שגידר לעצמו, אך בשטח הגינה שאינו שלו מבחינה מוניציפאלית, אלא שטח ציבורי. הגינה נמצאת בעצם מעבר לשטח שהוגדר כ"קו הבניין" ובעצם השכן משתמש בשטח ציבורי ללא היתר מוועדת-בניין-ערים. מה יהיה הדין במקרה כזה? האם גם במקרה כזה עלות גיזום העץ תהיה על הניזוק או שמא אמורה להיות על בעל העץ? תודה מראש!

תשובה

בדיני ממונות לא ניתן לתת תשובה מלאה מבלי לשמוע את שני הצדדים, על כן נעסוק רק בעקרונות הכללים, ובמקרה של מחלוקת שני הצדדים צריכים לפנות לבית דין.

במקרה זה, יש לדון בשתי עילות לקצוץ את העץ: העובדה שהוא מזיק לשכנים, העובדה שהוא פולש לשטח הציבורי. נדון בשניהם:

הנזק לשכנים – בהלכה נפסק שעל הניזק להרחיק את עצמו, על כן הנוטע עץ ברשותו והעץ גדל ומפריע לשכן בענפיו או בשורשיו, השכן צריך לקצוץ את העץ על חשבונו (שו"ע חו"מ קנה,כו; שם לב).

אמנם מדגישים הפוסקים שטעם ההיתר לנטוע הוא משום שהנוטע "עושה בתוך שלו", על כן אם אדם נטע עץ גדול ברשות הרבים ללא היתר כיון שהוא מזיק כבר עכשיו, בזה בוודאי אין לו היתר וחייב לסלקו.

במקרה שזרע ברשות הרבים וגדל עץ המזיק לשכנים נראה שאין לזורע לקצוץ, שכך כתבו תוספות (ב"ב כו,א ד"ה אבל וכ"פ הרמ"א קנה,כה) לגבי הנוטע אילן קרוב מדי לגפנים שעלול להזיק להם שהאיסור הוא על נטיעת עץ גדול ולא על זריעת זרעים שיגדלו לאחר זמן.

מאידך, מהר"ן משמע שהוא הדין בנוגע למי שזורע. שהרי אסור לאדם ליטע עץ במרחק של פחות מ-25 אמה (כ-12.5 מ') מהעיר בארץ ישראל משום נוי העיר.

במקרה שאדם נטע בשטח זה עליו לקצוץ את העץ (ראו טור חו"מ קנה,כז והשו"ע השמיט את הדין הזה היות ולא נוהג בחו"ל וכן דעת הגר"א חו"מ קנה,סא; ובש"ך חו"מ קנה,יב סבר שנוהג בחו"ל). על כך כתב הר"ן (בבא בתרא כד,ב) שדין זה הוא אפילו במקרה שזרע וצמח עץ. אך הוא מבאר שזאת הואיל ויש כבר כעת נזק ופגיעה בנוי בכך שיש נטיעות בשטח שהיה אמור להיות פנוי.

במקרה זה מפורש בגמרא שאם פשע ונטע לאחר שהעיר כבר קיימת, הוצאות הקציצה מוטלות עליו, אך כאמור נראה שזה בגלל שהוא מזיק מיד כשזרע בשטח שאמור להיות פנוי.

במקרה דנן שהנזק בא לאחר זמן רב מהנטיעה ואינו נובע ממנו ישירות,  שהרי האילן נטוע ברשות הרבים ולוקח זמן רב עד שנגרם נזק לשכן, נראה שאינו אחראי על הנזק שנגרם לשכן מהענפים שחדרו לביתו, על כן נראה שאין להטיל עליו את הוצאות הקציצה.

הפלישה לשטח הציבורי – לגבי האיסור לנטוע ברשות הרבים לצורך עצמו יש לציין גם את הנאמר ברמב"ם (מעשר שני י,ד-ה): "נוטע לרבים בתוך שדהו חייב בערלה." דייק החזון איש (מובא בדרך אמונה לה): אבל נטע לרבים ברשות הרבים דעת רבנו דפטור ונראה דהטעם משום שעומד ליעקר שמקלקל את רה"ר ולא ניחא להו לרבים בזה." (והוסיף בספר דרך אמונה שיש חולקים בדין ערלה).

הרי שנטיעה ברשות הרבים אפילו לצורך הרבים נחשבת כעומדת לעקירה, קל וחומר במקרה דידן שהוא משתלט על שטח ברשות הרבים ומגדר אותו לעצמו, שמעשה זה הוא כמובן גזל, ועל כן נראה שאם הוא ממשיך להחזיק בשטח ומנכס את הנטיעה לעצמו הרי שבוודאי הוא מזיק את הרבים בנטיעה זו ועליו לעוקרה כולה ולא רק את הענפים המפריעים לשכן. על כן התביעה הנכונה עליו היא לסלק את הנטיעה הזו מרשות הרבים או להציע לרבים (לרשות המקומית) להשתמש בה אם יסכימו, ואם לא, לעוקרה על חשבונו.

לסיכום, כיון שהנטיעה פולשת לשטח הציבורי – יש חובה לעקור אותה ללא קשר לנזק שהיא גורמת לשכנים, אלא אם כן יקבל אישור מפורש מהרשות המקומית.