הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע

עדות קרוב על צוואת שכיב מרע

הרב עמוס ראבילו
עד פסול רשאי להעיד בפני בית דין ופעמים יקבלו את דבריו, ואם הוא נאמן על הצדדים כשני עדים כשרים, יש עליו מצווה להעיד.

השאלה

האם חתנו של הנפטר שהיה עד לצוואת שכיב מרע שלו רשאי או אפילו מחוייב להעיד על כך?

התשובה

לפני שניגש לענות נאמר שהתשובה תתבסס על כך שאכן מדובר ב"צוואת שכיב מרע", כיוון שלא כל דבר שהחולה אומר יש לו דין של "צוואת שכיב מרע".

שאלה זו נחלקת לשני חלקים. האחד: האם צוואה תקפה רק במקרה בו יש עדים. והשני: האם עדים פסולים רשאים או חייבים להעיד.

נקדים, שישנן שלוש צוואות. האחת, 'צוואת בריא' שהיא לא צוואה כפי שמקובל היום שחלה לאחר מותו של אדם אלא מתנה מחיים שנותן הנפטר בדרך מסוימת התקפה לפי ההלכה. השנייה, 'צוואת שכיב מרע' שהיא צוואת חולה הנוטה למות. צוואה זו אינה צריכה מעשה קניין, והיא חלה בדיבור, על פי תקנת חכמים שלא רצו שתיטרף דעת החולה. השלישית, 'מצווה לקיים דברי המת', כלומר, אפילו אם בריא ציווה לתת לאחר מותו יש מצווה לקיים את בקשתו. אמנם אם היורשים מכרו את החפץ שניתן במתנה, מכירתם תקפה.

תוקף צוואה ללא עדים או עם עדים פסולים

צוואת בריא ע"י מעשה קניין ללא עדים - כאשר אין ויכוח, הצוואה תקפה, כיוון שעיקר הצוואה הוא מעשה הקניין והעדים לא נועדו אלא להוכיח שנעשה מעשה קניין אם יתעורר ויכוח (פתחי חושן ירושה פ"ד סל"ג הערה ע"ה).

צוואת שכיב מרע ומצווה לקיים דברי המת ללא עדים - נחלקו הפוסקים: מהסמ"ע (חו"מ רנ"ג,א) עולה שהצוואה תקפה, ולא כתב מה דעתו ב'מצוה לקיים דברי המת', (וכן דעת המבי"ט ח"ב קמ"ח, והמהרש"ם ח"ב רכ"ד), אך בשו"ת שבות יעקב (ח"ב קס"ט) סובר שאינה תקפה, (וכן דעת קרית חנה, יט, ותשורת ש"י, תל"ג, ונראה שאף פתחי תשובה חו"מ רנ"ג,א נוטה לדעתם) בגלל החשש שהיעדר עדים כשרים יוצר חסרון בגמירות הדעת (תשורת ש"י שם וראו עוד פתחי חושן ירושה פ"ד סוף הערה פ"ז). הכחשה בצוואה ללא עדים

אף אחד מהפוסקים לא חולק על כך שהיורשים יכולים להכחיש את הצוואה שנעשתה ללא עדים כשרים. המבי"ט חידש שמקבל המתנה יכול להטיל חרם על היורש אם הוא באמת מאמין לעד הפסול ואומר שאינו מאמין כדי לבטל את הצוואה. גם בנקודה זו חלקו עליו האחרונים (שבות יעקב וקרית חנה הנ"ל), כיוון שאין ליורש שום חובה להאמין לעד פסול, ומניין יש למקבל המתנה יכולת להחרים על כך.

חובת עד פסול להעיד

עד פסול אינו חייב במצוות עדות הרגילה (שבועות לה,א; שו"ע חו"מ כח,א) ואולם האחרונים חידשו, שמוטלת עליו חובה להעיד, אם הצדדים קיבלו אותו כשני עדים כשרים, מצד מצוות השבת אבדה (נתיבות המשפט כח,א). לכן, אם החתן נאמן על שני הצדדים יש לו מצווה לגלות את אוזנם על הידוע לו. ואם אין הוא נאמן עליהם אינו מצווה לעשות כן.

בכל מקרה, עד פסול הידוע לבית הדין כעד פסול, רשאי להעיד בפני בית דין. וכתב השו"ע (חו"מ טו,ה) בהקשר אחר, שאם נראית עדותו לבי"ד כדברי אמת, לא דוחים אותה, אלא: "ממתין בדין ואינו דוחה עדותו, ונושא ונותן עם בעלי דינים עד שיודו לדברי העד, ודורש וחוקר עד שיתברר הדבר או יעשו פשרה, או יסתלק מן הדין."

מסקנה

תוקף צוואת שכיב מרע או מצווה לקיים דברי המת שלא בפני עדים כשרים נתונה במחלוקת אחרונים, ולכאורה יכול היורש המוחזק בכסף לומר "קים לי" כשיטות שאין לה תוקף אם הוא מוחזק בכסף (ואם מקבל המתנה יכול לומר "קים לי", עיינו בפתחי חושן שם). 

עד פסול רשאי להעיד בפני בית דין ופעמים יקבלו את דבריו, ואם הוא נאמן על הצדדים כשני עדים כשרים, יש עליו מצווה להעיד.

התשובה נערכה ע"י הרב חיים בלוך