הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג חוות דעת לועדת שרים לחקיקה טוהר המידות צנעת הפרט תעודות רשמיות של גוים כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית

נזילות כתוצאה מגשם במרפסת לדירה אחרת

shutterstock

shutterstock

הרב עמוס ראבילו
במקום בו יש מנהג, האחריות על התיקון מוטלת על העליון. אך יש מחלוקת מהו המנהג כאשר יש שני דיירם בלבד. במקום בו אין מנהג, נחלקו הפוסקים האם העליון חייב לתקן, או יחלקו שווה בשווה.

 

השאלה

מתחת למרפסת שלי ישנו חדר של שכן. המרפסת אינה מקורה ומתחת לחור ניקוז של המרפסת יש רטיבות אצל השכן. הרטיבות קיימת רק בימים של גשם. יצויין כי הבעיה נוצרה לאחר כ 10 שנים מאז שרכשנו את הדירה. אין יותר אחריות קבלן. הבאתי בעלי מקצוע חלקם טענו שהבעיה בניקוז וחלקם טענו שיש להחליף את כל הריצוף ולבצע יריעות על כל המרפסת . מדובר בעלויות של עשרות אלפי שקלים. מצידי ניסיתי לתקן באמצעות אנשי מקצוע את בעיית הניקוז אך היא לא נפטרה. נאמר לי שאין זו בעיה שלי אלא של השכן. האם אכן? תודה רבה

תשובה

בשולחן ערוך חושן משפט קנה,ד פסק הרמ"א שעל התחתון לתקן מי גשמים החודרים מהדירה העליונה לדירה התחתונה ומזיקים, כיוון שהמים הם הפקר ולא שייכים לעליון.

הסמ"ע (קנה טו) הקשה שישנה סתירה לדין זה מסימן קסד,א שם מבואר שכל ענייני הגג ופגמיו הם באחריות העליון.

הב"ח תירץ, שהאחריות לתיקון היא על העליון, כמו בסימן קסד. אלא שאם הגג היה תקין ולמרות זאת היו נזקים התחתון צריך לתקן.

 נתיבות המשפט (קסד ס"ק ב) תירץ כי בסימן קנה מדובר על מקרה שעל דעת כן חילקו והשתעבדו, ולכן העליון חייב לשלם, אבל במקרה בו שניהם זכו מההפקר התחתון חייב לתקן.

ספר פרח מטה אהרון (ח"א סימן קיב הובא בפתחי חושן ח"ו פט"ו הערה פד) תירץ שיש הבדל בין גג ששניהם צריכים לו ובין מקרה בו רק התחתון ניזוק. ועיין בפתחי חושן שם עוד תירוצים.

לפי זה, לדעת הב"ח לא העליון לא פשע אלא נהג כדרכו. לדעת הנתיבות נראה כי על דעת כן חילקו וחייב העליון בתשלומים, כאשר חילקו דירות שנקנו מקבלן. לפי שו"ת פרח מטה אהרון האחריות מוטלת על התחתון, כי המרפסת אינה נצרכת לשניהם.

בספר משכן שלום (הרב שלום מרדכי סגל, עמ’ קלז) כתב סברה שהעליון והתחתון ישתתפו בתיקון שווה בשווה לכל הדעות. לדעתו, אלמלא היתה זו מרפסת פתוחה התחתון היה יכול לתקן את גגו בזול ע"י זיפות פעם בכמה שנים. עכשיו שיש מרפסת מוטלת עליו חובת תשלום יקרה הרבה יותר בגין השכן העליון. מסיבה זו עליהם להשתתף שווה בשווה בתשלומים.

 

מנהג

אמנם, בדיני שכנים הולכים אחרי המנהג. והמנהג הפשוט בבניין בעל דירות מרובות שהעליון נושא במלוא האחריות (מנהג זה נובע כנראה מסעיף 3 (ב) לתקנון המצוי, וכנראה מפסקי דין האומרים כי החובה לתיקון היא 'אבסולוטית' וחלה בכל מקרה על העליון).

במקום בו מדובר על שתי דירות יש פוסקים שאמרו שאין מנהג ויש שלא חילקו בכך (ראו פס"ד המוזכר פה http://dintora.org/article/275  אך אם המנהג נובע מהחוק לא ברורה החלוקה בין 2 דירות ובניין משותף).

 

מסקנה

במקום בו אין מנהג, נחלקו הפוסקים האם העליון חייב לתקן, או יחלקו שווה בשווה, ועל בית הדין שידון בעניין להכריע כמי לנהוג במחלוקת.  

במקום בו יש מנהג, האחריות על התיקון מוטלת על העליון. כאשר יש שני דיירם בלבד ראוי לפסוק על דרך הפשרה, כפי שנהגו בפס"ד המצוטט לעיל.