הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע

הגרלה שלא כללה את כל המשתתפים

הרב עמוס ראבילו
יש לערוך הגרלה נוספת במקרה של הגרלה שנעשתה ללא חלק מהכרטיסים, ויש מי שאמר שהדבר נצרך רק אם יש מי שיתבע הגרלה חוזרת (אך יש לידע את האנשים על הטעות). במידה ואי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור, יש להשיב את הכסף של הכרטיס לאלו שלא שותפו בהגרלה, ובמקרה של ארגון חסד אם גם זה לא אפשרי כגון שלא יודעים מה שמם ניתן להשתמש בכסף.

השאלה

שלום וברכה! עשינו הגרלה במוסד, ובטעות לא הכנסנו שני כרטיסים. ידוע לי שיש חוות יאיר שצריכים לחזור ולהגריל, אבל שמענו שיש חולקים עליו. מה היא ההוראה למעשה? תודה מראש ע. מקסיקו סיטי

תשובה בהרחבה

החוות יאיר (סימן ס"א) דן במקרה שאירע אצלו בימי הפורים בו ערכו חבורת לומדים הגרלה על כוס מכסף, וכל אחד מהמשתתפים שילם מטבע אחד. צורת ההגרלה היתה שבקלפי אחת היו רשומים שמות המשתתפים בהגרלה, ובקלפי השנייה היו פתקים לבנים ופתק אחד שעליו רשום מזל טוב. ילד קטן לקח פתק אחד מכל קלפי ומי שעולה בידו מזל טוב כנגד שמו זכה.

בהגרלה אירעו מספר טעויות ובין השאר אירעה הטעות הבאה:

וזכה מהם אחד בהעלאה ששית ואחד מן הנשארים בקלפי לפי תומו פתח פתקים הכרוכים הנשארים ומתוך כך ראה שחסר שם א' מנותני מעות שלא נזרקו לתוך הקלפי רק י"א פתקי ב"ב. ואמרו בני חבורה לבטל גם פייס זה וזה שזכה טען נגדם דאין טעם לתלונתם לקלקל הגורל אדרבה ע"י גרעון שם אחד מהם היו קרובים לשכר וע"ד זה שהיה חסר ביקש הזוכה לפשר וליתן לו ד' ר"ט והיה מרוצה.

במקרה זה האדם ששמו לא הוכנס לקלפי הסכים להתפשר עם הזוכה ומי שערערו היו האנשים ששמם כן הוכנס. החוות יאיר פסק שההגרלה בטלה וגם לאנשים ששמם הוכנס לקלפי שמורה הזכות לערער. זאת משום, שסומכים על הגרלה כי רואים בה השגחה ויד ה', אבל אם מעורבת בהגרלה טעות, אפילו פרוצדוראלית שלא משפיעה על סיכויי הזכייה, ונעשתה בין בשוגג ובין במזיד, ההגרלה בטלה:

מפני שקרוב הדבר שאם הגורל כהוגן ידבק בו השגחה עליונה כמ"ש הבה תמים מש"כ אם הגורל מקולקל אין מבוא לומר שמי שזכה מאת ה' היתה זאת הן שהקלקול ע"י תחבולת אנוש או בשגגה עכ"פ הגורל מקולקל ומצי כל חד למימר אלו נעשה הגורל כהוגן היה קיימא לי שעתי ע"פ מזלי או ע"פ תפילתי שיתן לי הצלחה בכל עסקיי יותר.

אמנם גישתו של החוות יאיר לגורל אינה מוסכמת. בשו"ת יביע אומר (ח"ו חו"מ סי' ד), ושו"ת ישב הים (ח"א סי' יג) תמהו על דבריו, כיצד יתכן הדבר שתהיה השגחה ע"פ החלטת אדם פרטי לערוך הגרלה?! ומה שמצאנו הכרעות ע"פ גורל בתנ"ך היה זה בעיקר הכרעה ע"פ רוח הקודש ונבואה ולא ע"פ הגורל לכשעצמו.

 

אולם מדבריהם לא ברור האם המחלוקת על משמעות הגורל ותוקפו, תגרור בהכרח מחלוקת על גורל בטעות. זאת משום שניתן לראות בקונה הכרטיס אדם שקנה זכויות מסוימות, והם שייכות לו, ואין בכוח המוסד לקחת את הזכויות האלו מידו. מאותה הסיבה גם מי ששמו הוכנס לקלפי יהיה זכאי לבטל את הגורל, כיוון שחלוקת הזכויות בין בעלי הזכויות נעשתה שלא כהוגן.

בקשה לבטל את הגורל

בשו"ת משנה הלכות (חלק ג סימן קצג) דייק מדברי החוות יאיר שהגורל לא בטל מאליו אלא רק בעקבות בקשה מפורשת של אחד המשתתפים. והסתפק האם ישנה חובה להודיע למשתתפים שהיתה טעות ולשמוע מה דעתם, או שמא אין חובה כזאת, ובמסקנה הכריע שיש חובה להודיע.

 

אולם נראה שמסברה הגורל בטל, וכוונת החות יאיר היא שאם בכל אופן מחליטים המשתתפים לקיים את הגורל כפי שהוא- ודאי הכוח בידם למחול, אבל אין כוונתו כלל שהגורל קיים עד שמאן דהו יבקש לבטלו.

הסוברים שהגרלה בטעות שמה הגרלה

בפתחי חושן (קניינים פכא סעי' יד הערה לב) מביא בשם מהרי"ל דיסקין (קונטרס אחרון אות ז):

נראה לי שבכל הגרלה כשהיתה שום טעות בקלפי בטל. וראיה מירושלמי... שבנמצא הבהמה בעלת מום צריך לפייס שנית. לכן נ"ל שע"פ דין בעי גורל- ... מצי למימר על גורל כזה לא הייתי חייב. אבל במגרילין מרצונם צריך לעיין רק אם אין קלקול להגרלה.

כלומר לדעתו יש לחלק בין גורל הנעשה מרצון- שם צריך לבדוק שלא היתה טעות בגוף הגורל, לבין גורל הנעשה ע"פ דין התורה - שם צריך לבדוק שמדובר בקלקול בהגרלה ולא מספיק עירור פרוצדורלי גרידא.

 

למעשה נראה שיש לדייק בדבריו שגם לפי שיטתו אם הושמטו כרטיסים של אנשים מסוימים זו טעות בעצם ההגרלה, אולם העירעור שמור רק למי שהושמט, אך מי שלא הושמט אינו יכול למחות כיוון שביחס אליו מדובר בערור פרצודרלי גרידא והגורל כלפיו היה הוגן גם בסיבוב הראשון.

 

בכתב עת 'כתר תורה' ה (תשנ"ח) כתב הר' חיים פ. בניש, שהגרלה בטעות כפי שמתקיימת ע"י מוסדות צדקה ותורה, שמה הגרלה אפילו לדעת החוות יאיר. זאת משום שאין שום קניין של חפץ אלא התחייבות בעלמא של מנהלי המוסד, שאמנם לא עמדו בהתחייבותם, אך אין זה מקנה שום זכות לבעל הכרטיס או לאחד מהמשתתפים לבטל את הגורל. שונה הדבר מהמקרה בו דן החוות יאיר, בו המשתתפים בהגרלה היו בעלים על כוס הכסף.

אולם, המעיין בגוף תשובת החוות יאיר ימצא שאין כלל ראיה שהם היו שותפים בכוס, אדרבה מדובר היה על נתינת כסף כזכות להשתתף בהגרלה אך לא מודגש כלל שע"י כסף המשתתפים או בשליחותם נקנתה הכוס. זאת ועוד, הגדרת כרטיס הגרלה כהתחייבות בעלמא אינה נראית, ראו בפתחי חושן (קניינים פכא סעי' יד הערה לב) שהקונה כרטיס הגרלה 'זכה להיות חלק מכך וכך', וממילא אין פה רק התחייבות בעלמא אלא זכות קניינית מסוימת, שאם היא לא חולקה כראוי היא בטלה.

החזרת הכסף לאנשים שכרטיסם הושמט

האחרונים דנו בשאלה מדוע אין אסמכתא בהשתתפות בהגרלה. אמנם בנוגע למוסדות צדקה ותורה הכריעו (פתחי חושן שם) שאין בכך משום אסמכתא כיוון שעיקר כוונת הקונים היא למצוות צדקה, ומצוות צדקה אין בה משום אסמכתא (רמ"א חו"מ רז,יט).

 

אם כן, לכאורה עיקר כוונת קונה הכרטיס היתה לתרום. ויש לעיין האם הייתה כוונתו לתרום גם במצב שלא הכניסו את שמו להגרלה כלל- הנפקא מינא היא הן לעניין החיוב לערוך הגרלה שניה, והן לצורך החזרת התשלום עבור הכרטיס אם נכריע שאין להגריל שניה. 

 

מסברה נראה שכיוון שההגרלה גורמת לרוב התורמים לתרום יותר ממה שהיו מתכוונים מלכתחילה ללא ההגרלה. ולכן אם הם דורשים את כספם בחזרה הם יכולים לעשות זאת. אך בדיעבד, כגון אם לא ידוע שם התורם כתב חישוקי חמד (ר"ה דף ד.) ניתן להשתמש בכסף על סמך הסברה הנ"ל.