הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג חוות דעת לועדת שרים לחקיקה טוהר המידות צנעת הפרט תעודות רשמיות של גוים

**בעל שחי שנים רבות עם אשה אחרת ותובע גירושין, ומאשים את אשתו בהתנהגות קשה / פד"ר 981098/1

הרב אברהם שינדלר, הרב רפאל י' בן שמעון, הרב יאיר לרנר ( בית הדין הרבני האזורי נתניה)
אדם עזב את ביתו ותובע גירושין מאשתו. הוא טוען שהיא מורדת, ושהיא מסכסכת בינו לבין משפחתו, ומקללת אותו ומואסת בו. האשה לא מעוניינת להתגרש ורוצה שישוב הביתה. התברר שהבעל חי עם אשה אחרת עוד בטרם עזב את הבית. כמו כן, הוא מודה שיצר קשר עם נשים תמורת תשלום. לטענתו - משום שאשתו מאנה. בית הדין קבע שבנסבות המדוברות אי אפשר לחייב את האשה לקבל גט. אבל כיון שהסיכויים לשיקום הבית נראים נמוכים, הוא ממליץ לצדדים להגיע לסיכומים.

ב"ה

תיק ‏ 981098/1

בבית הדין הרבני האזורי נתניה

לפני כבוד הדיינים:

הרב אברהם שינדלר, הרב רפאל י' בן שמעון, הרב יאיר לרנר

התובע:                       פלוני            (ע"י ב"כ עו"ד אדי שגיא)

נגד

הנתבעת:            פלונית            (ע"י ב"כ עו"ד ענת לביא־אזולאי ועו"ד שאול דחבש)

הנידון: טענות 'מאיס עלי' ופירוד ממושך

פסק דין

רקע וטענות הצדדים

ביום כ"ב בניסן תשע"ד (22.4.14) הוגשה בפנינו תביעת גירושין של הבעל כנגד אשתו.

הצדדים נישאו כדת משה וישראל ביום ט"ו באב תש"ע (26.7.10). לאחר כשנתיים ביום א' באב תשע"ב (20.7.12) נולד לצדדים בן בשם [י'].

בדצמבר 2010 הצדדים רכשו דירת ארבעה חדרים [...] שיפצו אותה ובחודש אפריל 2012 נכנסו לגור בדירתם.

הבעל, יליד 79, רופא מומחה ל[...] במקצועו. האישה, ילידת 82, היא עורכת דין במקצועה.

בכתב התביעה שהוגש לבית הדין מגוללת ב"כ הבעל את עילותיו של הבעל לחיוב האישה בגירושין.

בין היתר היא כותבת שהאישה היא אשת ריב ומדון, אלימה, תוקפנית וקנאית. היא מציינת שהאישה שרטה, צבטה והיכתה את הבעל בחזהו.

המריבות סבבו על השעות המרובות שהבעל נעדר מהבית.

האישה איימה על הבעל שהיא תבדה האשמות נגדו על אונס, אלימות והטרדה מינית. וזאת בכדי לחסל את הקריירה שלו כרופא.

לדבריה, תקופה ארוכה קודם לפרידתם לא קיימו יחסי אישות עקב אי רצונה של האישה, והיא הטיחה בו אתה דוחה אותי ומגעיל אותי.

עוד ציינה, שאמנם הורי האישה סייעו כלכלית לצדדים. אולם מנגד, הם היו מעורבים בחייהם לפרטי פרטים עד כדי שהבעל חש שהוא חי במשפחה מרובעת. מנגד, האישה הפרידה באמצעות מריבות בין הבעל למשפחתו שלו.

הבעל פנה לבית המשפט בתביעה לפירוק שיתוף ולמשמורת.

לבית הדין הוגשה מטעם הבעל תביעה לגירושין ולמזונות אישה.

בכתב התביעה נטען שהאישה אינה זכאית למזונות היות והיא מורדת כנגד בעלה, לחילופין שהאישה תעבוד במקצועה כעורכת דין ו"צאי מעשה ידיך למזונותיך".

ביום ח' באייר תשע"ד (8.5.14) פתחה האישה תיק לשלום בית.

בכתב תביעתה ציינה שביום י"ז בניסן תשע"ד (17.4.14) הבעל עזב את בית הצדדים לכתובת לא ידועה. אמנם היו חילוקי דעות ביניהם אך האישה ביקשה בכל דרך שישוב לביתו. הצדדים אף ניהלו ביניהם שיחות ברוח זו.

עוד ציינה ב"כ האישה שהאישה הפסיקה לעבוד מספר חדשים לפני לידת הקטין וזאת עקב דרישת הבעל.

תביעה למזונות הקטין הוגשה לבית המשפט.

מאחר והרוב המוחלט של הכסף שהושקע בקניית הדירה הגיע מהלוואת משכנתא מהבנק בסך של מיליון ושלוש מאות אלף ש"ח, הרי שההחזר החודשי גבוה ועמד על חמשת אלפים וחמש מאות ש"ח לחודש.

כאשר הבעל עזב את הבית הוא הקפיא את חשבון הבנק, כך שהוטל מצור כלכלי על האישה, הן משום ההוצאות השוטפות והן בעקבות חוב המשכנתא.

עוד ביקשה מבית הדין להוציא צו למדור ספציפי על דירת הצדדים.

ביום ה' בתמוז תשע"ד (3.7.14) הופיעו הצדדים בבית הדין וכך נכתב בפרוטוקול הדיון:

"לשאלת בית הדין לסיבת הגירושין:

בעל: החל מיולי 2012 [פלונית] מסרבת לקיים איתי יחסי אישות, אומרת אני זבל, אפס, אני דוחה אותה, אני מגעיל אותה, אני בן זונה, במהלך התקופה ביקשה לעזוב את המיטה המשותפת, אמרה, הריח שלך מגעיל אותי [פלונית] תקפה אותי גופנית, הפכה אותי לגבר מוכה, אם לא עשיתי מה שציפתה, הכתה על החזה שלי, אני מתמחה ב[...], חזרתי מחו"ל, הקדמתי לחזור כדי להיות עם בני, פחות משתים עשרה שעות מחזרתי רציתי לקחת את הילד איתי למחסן, אמרה לי, אל תיקח אותו, אמרתי לה יהיה בסדר, אמרה, אל תיקח אותו, קפצה עליי בפראות אחזה באמה שלי [...]

בית דין: האם יש לך הסבר להתנהגות זו?

בעל: כמו שצירפתי בכתב התביעה יש אס־אם־אס 'אני רוצה להתגרש, החלטתי סופית' [...]

בית הדין: בעלך רוצה להתגרש, האם גם את רוצה להתגרש?

אישה: לא, אני רוצה שלום בית. הוא טוען שמיוני 2012 לא קיימתי יחסי מין, באותו חודש הייתי בחודש התשיעי להריון שלי ולא עבדתי, הייתי במצב שכיבה בבית, ב־ 20.7.12 נולד לי הילד הקטן, האדון לא עזב מחדר השינה לסלון, אני אולצתי לעבור לסלון עם העריסה, כי הילד מפריע לו לישון [...]

אישה: יש לי אישור רפואי, כשהילד היה בגיל שלושה חודשים, חזרתי לחדר, רוב הלילות לא היה בבית, כל הזמן ניסיתי לקיים אתו יחסי אישות, למרות שאמר שאני מגעילה ושמנה.

ב"ד: הוא טוען שאת אמרת לו דברים אלה.

אישה: אני טוענת שהוא אמר לי, במהלך התקופה תפסתי אותו בהרבה בגידות.

ב"ד: יש לך שמות?

אישה: יש לי הרבה שמות ויש לי הוכחות, כל הזמן סלחתי לו, כתב לי מכתבים וכל פעם סלחתי לו, רציתי שיהיה שקט, היה מקלל אותי ואמר שאני לא שווה כלום, הוא אמר שכשיסיים הדוקטורט אקרא לו בבית דוקטור, תקף אותי פיזית ב־18.1 ברכב, קרע לי את התיק לגזרים...

ב"ד: מה אתה עונה על יחסי האישות?

בעל: סירבה לקיים יחסי אישות, נכנסתי לאתר באינטרנט על מנת לעורר את קנאתה.

בה"ד: האם בגדת באופן מעשי?

בעל: לא בגדתי באופן מעשי, סירבה לקיים יחסי אישות, נאלצתי ללכת לעשות את זה בתשלום, אני גבר צעיר.

בה"ד: האם עשית את זה באופן קבוע?

בעל: באופן ספורדי, פעם בשלושה חודשים, חצי שנה, לא באופן תדיר [...]

ב"ד: מה יש בבית המשפט?

ב"כ הבעל: תביעות שלה למשמורת והסדרי ראיה ותביעת מזונות ילד, ותביעה שלו למשמורת והסדרי ראיה ותביעה לפירוק שיתוף [...]

ב"כ האישה (עו"ד לביא־אזולאי): לעניין התביעות שהוגשו, הבעל הגיש תביעה רכושית, התביעה היחידה שהגישה האישה זה תביעת הישרדות, הבעל עזב את הבית, ביטל כל הוראות הקבע, הקפיא הוראות הבנק [...] העתיק מגוריו לדירת רווקים בתל אביב, תוך כדי שמשנה במשרד הפנים את כתובתו וגם את כתובתה לתל אביב ולכן רצה להגיש תביעות מזונות [...] בזמן שהבעל מתכנן באופן מוקפד את הליכי הגירושין, הבעל נסע לבריסל במסגרת עבודתו זה היה בחודש מרץ 2014. ב־2013, היו יחד בארצות הברית, היה משאיר את האישה ויוצא לשעות והיו ביניהם חילוקי דעות ואז ברגע של כעס כתבה לו ואנו לא מכחישים שכתבה לו, לאחר מכן חזרו לארץ וחוזרים לחיי שיגרה, בחודש מרץ היא כותבת לו לבריסל, אתה עושה חיים, הוא עונה: 'אני מתגעגע', הוא כותב: 'תבואו שבוע הבא', הוא כותב לה: 'I love you' והיא כותבת: 'גם אני' [...]

ב"כ האישה (עו"ד דחבש): [...] עוד בתחילת פברואר כבר היה הבעל אצל עו"ד שגיא, כבר אז תכנן הכול, במסמכים אתם יכולים לראות שכבר ב־20 לפברואר היה הבעל אצל עו"ד. התביעה הייתה במרץ, ולמרות הכול נוסע לבריסל, אומר לה שמתגעגע הדירה נשכרה בתחילת מרץ, מעביר הכתובות שלו גם שלה והיא יושבת ולא יודעת כלום. האישה הזו מורעבת, האיש מרוויח עשרים אלף ש"ח, הוא מצהיר על שמונה־עשר אלף ש"ח, הוא לא יכול להותיר אותה לחסדי אחרים, בית הדין נתן צו למדור ספציפי, אבל הוא לא משלם משכנתא, המשכנתא עומדת חמשת אלפים ומאתיים ש"ח, הוצאות הבית לא משולמות ואנו מבקשים גם סכום של חמשת אלפים ש"ח לכלכלתה, היא כבר לא עובדת שנתיים, בבית המשפט קיבלנו מזונות זמניים בסך אלפיים וחמש מאות ש"ח עבור הילד, אנו מצהירים שלא תהיה כפילות במשכנתא, אנו מבקשים כל המשכנתא ועוד חמשת אלפים ש"ח [...]

לאחר הדיון בית הדין כתב את ההחלטה הבאה:

"החלטה (שלא במעמד הצדדים)

א. להוציא פסק דין למזונות אשה בסך של 7000 ש"ח לחודש כאשר מתוך זה תשלם האשה את מלוא סכום תשלום המשכנתא ולכשתימכר הדירה, (אם תימכר) זכותו של הבעל לקזז מתמורת הדירה מחצית תשלום המשכנתא.

ב. בית הדין מותיר על כנו צו למדור ספציפי שניתן לאשה, עד לתום הדיונים והפסיקה."

ביום כ"ג בסיוון תשע"ה (10.6.15) התקיים דיון נוסף, הבעל נחקר:

"[...] ת': נאלצתי לעזוב באפריל 2014, שנה ושלושה חדשים אנו בנפרד ולא נחזור להתגורר יחד.

ש': ולפני העזיבה כמה זמן לא היה יחסי אישות ביניכם?

ת': היא סירבה מיוני 12 ועד למועד עזיבת הדירה, כשנתיים. היא סירבה כשנתיים שוב ושוב למרות בקשות שלי כמה פעמים בשבוע, בתואנה שריח הגוף שלי דוחה ואני מגעיל אותה, היא בזה לי אני זבל, היא הייתה צובטת אותי ומגרשת אותי לישון בסלון נאלצתי לעזוב את הבית פעמים בשבוע ולעקור את מיטתי לסלון ולמעשה גרנו בחדרים נפרדים [...]

ש': האם יש אפשרות שתחזרו לשלום בית?

ת': אין סיכוי ולו הקטן, מבחינתי לישון עם מלאך המוות עדיף ממנה, היא אשת ריב ומדון היא תקפה אותי פיזית סרטה צבטה ירקה מול עיני הילד, קראה לי אפס זבל בן זונה סירבה לקיים יחסי אישות פגעה בכל הערך של בעל וגבר ובטח לאור מה שקרה אחרי שעזבתי את הבית, כל התקשורת דרך עו"ד היא גררה אותי לחקירה במשטרה [...]"

בהמשך הדיון עלה שהצדדים נסעו יחדיו פעמים רבות לחו"ל ובילו במלונות. גם בארץ בילו במלונות ובצימרים הן לפני הנישואין והן בזמן שהיו נשואים כאשר שרר שלום בית בביתם [...]

לאחר מכן נכתב בפרוטוקול:

"ש': מצד אחד נאלצת לעזוב באפריל 14 ומצד שני אתה אומר שעזבת לדירה שנשכרה במרץ 14 חודש לפני כן.

ת': כן.

ש': זו הדירה ברחוב [...] אתה גר שם עד היום.

ת': כן.

ש': עם מי.

ת': לבדי עד לפני ארבעה חדשים, היום אני בקשר זוגי עם בחורה וזה אחר שעזבתי את הבית בקשר שהתפתח אחר הפרדה [...]

ש': שמה [א']?

ת': כן.

ש': מה היא עושה.

ת': אחות אחראית [...] במקום שאני עובד.

ש': היא למעשה מישהי שגם סיפרת ל[פלונית] שעשית מחקר אתה.

ת. הכרנו באופן מקצועי אני עורך מחקר [...] אני נמצא אתה בקשר ולכן ברגע שמערכת הנישואין שלי ו[פלונית] נפגעה כמו "גופה מתה" למעשה אז התחלנו בקשרי ידידות שאחר כך הפכו לקשרים רומנטיים והיום למעשה היא גרה אתי בדירה.

ש': התחלת להכין את התביעות המשפטיות כבר בחודש פברואר 14.

ת': מספר חדשים לפני העזיבה תכננתי את זה.

ש': פנית לעו"ד שגיא בחודש פברואר 14 [...]

ש': אז אתה שוכר דירה בתל אביב ופונה לעו"ד מוערך וחותם על פרטים לצורך הגשת תביעות ומצד שני אתה אומר שאתה רוצה לשמור על הקן המשפחתי. מה היה קורה עם הכול היה ממשיך? היית משלם שכירות על דירה בתל אביב?

ת': למזלי לא התחבטנו בסוגיה הזו, מעבר לכך בחתימה על החוזה תמיד יש אפשרות למצוא שוכר אחר, אם הכול היה מצליח לא הייתי עובר לדירה לקחתי את הסיכון באופן מחושב [...]

ש': מתי התחיל המחקר עם הגברת [א'].

ת': 2013 אני לא עושה את המחקר אתה, זה ב[...] שבו היא עובדת היא אחראית על ריכוז המטופלים והיא למעשה תפקידה לעדכן את הרופאים מה הסטטוס של המטופלים.

ש': למעשה סיפרת ל[פלונית] על הקשר ביניכם ועל המשפחה שלה.

ת': כן היינו נפגשים פעם בשבוע.

ש': היא הייתה חברת נפש?

ת': לא היא הייתה ידידה.

ש': שוחחתם גם על עניינים אישיים או רק על ענייני עבודה.

ת': כמו ש[פלונית] לא דיברה אתך רק על עניינים עסקיים כשהיא עבדה אתך.

ש': באיזה חודש עברה [א'] לגור אתך בדירה ב[...]?

ת': באופן פורמאלי לפני ארבעה חודשים ולפני כן היא שהתה בערבים בין לבין במהלך השבוע אצלי מאחר והתפתח קשר זוגי.

הקשר התגבש שלושה-ארבעה חודשים לאחר שנאלצתי לעזוב את הדירה, רומנטית הקשר התחיל סביב יום ההולדת של [א'] תחילת יולי 14.

ש': אמרת לביה"ד בדיון הקודם [...] – שואל ביה"ד: 'האם בגדת באופן מעשי?' אתה אומר: 'לא, היא סירבה.'

נשאלת: 'האם באופן קבוע?' אמרת: 'לא'.

נתחיל כך: מתי התחלת ללכת ולשלם עבור יחסי מין מאז שנישאת ל[פלונית]?

ת': היא סירבה לקיים יחסים מיוני 12 היא סירבה נגיד חצי שנה בגלל הלידה ואחר כך היא המשיכה לסרב בגלל שאני מסריח לטענתה למעלה מחצי שנה לא קיימנו יחסים וזה צורך בסיסי של גבר כמו אוכל, משהו כמו שבעה חודשים לאחר הלידה הלכתי, לצערי, לשלם עבור יחסי מין אחת לכמה חודשים.

ש': גם בתקופת החברות שלכם קימת יחסי מין בתשלום או שהכול היה בסדר?

ת': התחלתי רק בתקופת הנישואין.

ש': למה ל[פלונית] יש כל כך הרבה כאב על הפנייה שלך לנשים במיילים ובפייסבוק וגם טענות כלפיך שהיא אומרת וכותבת לך, על כל מיני חברויות עם נשים שיש להם סטיות ועל כך שיש לך סטיות לגבי כפות רגליים של נשים וזה בא לידי ביטוי בהצעות שאתה מציע לנשים למה יש לה כאב בזה.

ת': גם אם אניח שהכול נכון וזה מה שאני אוהב, מה הסיבה שיש לבוא באיזה תואנה לדרוש שלום בית אם אני כזה, יש לה כאב כי ציפור הזהב ברחה מהכלוב מי שעשה כל מה שהיא בקשה והיא יכלה לתקוף ולהשפיל אותי, לא קיימה בסיס של יחסי גבר אישה פתאום הולכים, מה לעשות הציפור עזבה ולא תחזור...

בחודש נובמבר 12 אתה שולח מייל לגברת עם התמונה שלך מהחתונה ואתה אומר הבטחת תמונה ל[...] 'אפשר תמונה של כפות הרגליים'.

ת': כל ההתכתבויות באתרי סקס ידעתי ש[פלונית] פורצת לכתובות האלו ואמרתי שאולי זה יעורר בה רצון לחזור אלי לכן השארתי את זה, זה היה מספר חדשים אחרי שהילד נולד.

ש': למה באוקטובר 12 אתה אומר לגברת במייל היה לי ממש כיף לדבר אתך בטלפון [...] את זה אתה כותב שלושה חודשים אחרי הלידה.

ת': את יכולה להראות עוד הרבה כאלו, זה רק מוכיח שאין סיכוי לשלום בית.

ש': את הקשרים עם הנשים לא התחלת אחרי הלידה אתה התחלת אותם עוד לפני שהתחתנתם כאשר היא הייתה בת הזוג שלך והיא הייתה נאמנה לך.

ת': ואם כן, מה הסיבה להישאר יחדיו.

ביה"ד: מה התשובה.

ת': היה התכתבויות בעלות אופי מיני עוד לפני החתונה וייתכן שזה היה תוך כדי הקשר אתה והיא ידעה מזה והיא לא אמרה מאומה למעט עכשיו ולמעט פעם אחת שהיא התרעמה בפני על כך.

היא נכנסה למייל וידעה על הכול מהיום הראשון.

ש': בנובמבר 2009 אתה ו[פלונית] גרתם יחד בתל אביב.

ת': יכול להיות.

ש': בנובמבר נפגשת עם נשים בתשלום בזמן שאתה גר עם [פלונית] בתל אביב.

ת': לא זוכר.

ש': אזכיר לך.

ת': יודעת מה, אני יעשה את זה קל, נפגשתי.

ביה"ד: אתה זוכר?

ת': לא, אני אומר באופן תאורטי.

ש': בפייסבוק שלך איך אתה מופיע מה הסטטוס.

ת': רווק.

ש': זה הפייסבוק שלך (מציגה).

ת': כן.

ש': מתי שינית מנשוי לרווק.

ת': ביום שנאלצתי לעזוב.

ש': למרות שאחרי אפריל 14 אתה עוד מנהל שיחות והתכתבויות עם [פלונית] שבואי ננסה מחדש נעשה מאמץ בכל זאת שינית לרווק.

ת': נכון. תצייני שגם חסמתי אותה בפייסבוק.

ב"כ האישה: אין צורך.

ש': כמה שילמת לאותם פגישות עם נשים.

ת': סכומים משתנים סדר גודל של חמש מאות - שבע מאות ש"ח.

ש': בשנת 2009 יש לך התכתבות עם גברת אציג לך אותה, על איזה סכום מדובר כאן?

ת': אלף ש"ח.

ביה"ד: מאיפה המסמך הזה?

ש': אז אתה כותב לה 'בוקר טוב מלכה נעלה' [...]?

ש': היחסים עם אותה גברת זה לא מין בתשלום?

ת': זה מימוש פנטזיות מיניות שזה כולל מין בתשלום?

ש': אתה אומר לה על תשלום תשע מאות-אלף ש"ח והיא מסרבת ואתם מדברים על תשלום ובכל התקופה זו יש לך בת זוג ויש ביניכם יחסי אישות והיא לא מסרבת לך.

ת': לא בדיוק, הסירוב המוחלט היה חודש לפני לידת [י'] ולפני כן התדירות הייתה של זוג צעיר שלא התחתן היה פעם או פעמיים בחודש וגם זה לאחר שכנועים רבים, וזה הלך והחריף [...]

ביה"ד: למה אתם מבקשים לשוב, אם כך הוא היה תמיד.

ב"כ האישה: היא גילתה את זה בדיעבד לאחר הרבה זמן.

וגם לאחר שהיא גילתה היא התחננה שהוא יפסיק.

עם הנשים היא קיבלה אותו, גם לאחר שהיא גילתה, ביום שהוא עזב את הבית היא ירדה על הברכיים התחננה שיישאר.

ביה"ד: אבל הוא גר היום עם אישה אחרת.

ב"כ האישה: זה היה אז שזה היה טרי [...]"

לאחר הדיון בית הדין הוציא הבהרה בעניין המשכנתא:

"כידוע, מחיובי האישות בעל חייב במזונות אשתו, כל זמן שלא נקבע אחרת בפסק דין.

בתיק זה, בית הדין קבע בזמנו שהבעל ישלם לאשה סכום של שבעת אלפים ש"ח למזונות כאשר מתוך סכום זה האישה תשלם את מלוא המשכנתא.

מחצית מתשלום המשכנתא משלם הבעל עבור עצמו – תשלום הוני.

המחצית השנייה פלוס ההפרש שנותר לאחר תשלום המשכנתא, ניתנת לאישה כתשלום הבעל למזונות ולמדור האישה.

באם תתקבל תביעת הבעל לגירושין והאישה תחויב בגט ללא מזונות ומדור ולמפרע, תהיה הזכות לבעל לקזז את מחצית תשלום המשכנתא פלוס הפרשים, מהחלק של האישה בבית [...]"

למחרת התקיים דיון נוסף בדיון זה הושם דגש על כך שלמרות שהבעל פנה לעו"ד בפברואר 14 ושכר דירה במרץ 14, בחודש אפריל כתב לה דברי כיבושין וגעגועים כאשר בפועל מתכנן את הפרידה ביניהם.

וכך נכתב בפרוטוקול:

"ש': ב־18.3 הלכת לארוחת ערב בבלגיה אתה כותב לה את חסרה לי, זוכר?

ת': זוכר גם למה זה נרשם, הניסיון היה לראות האם יש אפשרות אחרונה כמעט להציל את מערכת היחסים הזו לראות אם לצד השני יש אהבה.

ש': קודם אמרת שנסעת לשקול וכל אחד יעשה מה שהוא רוצה.

ת': לא אמרנו שכל אחד יעשה מה שרוצה, הניסיון היה אם קיימת כאן אהבה כנה.

וגיליתי שמהצד השני אין מענה דומה ואין ניסיון כנה לנסות להציל את מערכת היחסים וכל הנכתב זה מהשפה ולחוץ על פי שיחת הטלפון.

ש': באותו יום אתה אומר לה אני מתגעגע אולי תיסעי אלי אני לא אשרוד כל כך הרבה זמן.

ת': מאחר וידעתי ואני מכיר את מה שכתבתי התגובה של [פלונית] לבוא לבלגיה הייתה לא [...]

ש': ב־27.3 אתה אומר שוב תבואו בשבוע הבא תבררי על כרטיסים איך אתה מסביר את כל ההתנהגות שאתה אומר שאתה מתייחס לבן ואתה אומר לה שתבוא לבלגיה, עם כל התביעות שאתה מכין.

ת': זה היה ניסיונות אחרונים לשקם את הנישואין שלא צלחו [...]

ש': אני מקריא מה שאתה כותב בכתב התביעה 'לא קיימו יחסי מין'. אבל אני אומר שאתה לא התנזרת מנשים, מה אתה אומר.

ת': הלכתי לנשים בתשלום.

ש': אז מה אתה מתלונן? אתה היית "רועה זונות".

בעל: זה היה העלבה.

ביה"ד: זה מונח הלכתי [...]

ש': לטענתי יש הרבה סתירות בדברים הגשת בבוקר ב־13.4 תביעות ואחר כך באותו יום בערב אתה מזמין אותה לארוחה...

ש': תגיד לבית הדין מה זה יין יקר כמה לבקבוק.

ת': מעל מאתיים-מאתיים וחמישים ש"ח.

ש': אם כל ערב כוס כמה בקבוקים לשבוע.

ת': שני בקבוקים.

ש': אז מדובר על אלפיים ש"ח לחודש עבור יינות.

ת': נניח.

ש': אני אומר לך שמה שאתה אומר כרגע זה שטויות, יש יינות בסכומים הרבה יותר נמוכים והם טובים ואתה למעשה אספן יין. זה לא עניין בריאותי. אתה אספן, אחרת לא ברור לי למה בדירה המשותפת שלכם יש מקרר יין גדול שבתוכו יש יינות בשווי של מעל מאה אלף ש"ח.

ת': לא. היין שהיה במקרר היין נועד לשמור עליו שלא יתקלקל, היין שהיה שם חולק חצי חצי בינינו,

ביה"ד: כמה השווי.

ת': חולק מספרית לא עברתי על המקרר ולא אף אחד מטעמי לראות את שווי היין.

ש': למה נקנה כמות כזו.

ת': חלק מהם נקנו על ידה וחלק קיבלתי מתנה [...]

ש': [פלונית] כותבת ב־3.2.14 שאתה אומר שהיה אירוע מכונן בינואר. אתה כותב: נשבע לך שסופית החלטתי על שינוי ועל גמילה עצמית אתה כותב את זה, מקווה שתעזרי לי.

ממש לא הלכתי לשם שוב הבוקר אמרו שיבדקו, את קופצת למסקנות לא נכונות לא בזבזתי מעבר ליין כלום היא אומרת חמשת אלפים, אתה אומר שלא תבזבז יותר על יין היא אומרת הוויזה עומדת על שלושה עשר אלף איפה אתה עומד אתה אומר הפסקתי...

ש': אם היין כל כך חשוב ורפואי למה אתה לא כותב שזה עניין רפואי על מה את מדברת בכלל, למה אתה מתנצל [...]

ביה"ד: הוא הודה שיש מאתיים שלושים בקבוקים וזה הרבה כסף [...]

ש': מי זו [ל']?

ת': [...] שעובדת אתי, אין ביננו מערכת יחסים.

ש': למה פירלטת איתה.

ת': [פלונית] סירבה לקים יחסים לא היה לי סיפוק בבית, גם נגשתי לקנות שירותי מין וכיוון שהאגו הגברי שלי נפגע עקב סירובה והאלימות אז פירלטתי עם נשים כדי להעלות את האגו הגברי שלי...

ש': באוקטובר 12 אתה מתכתב עם [ל'].

ת': היא [...], לא רשאי למסור פרטים [...]"

ביום ב' במרחשוון תשע"ו (15.10.15) התקיים דיון נוסף.

בדיון זה בא שינוי בהרכב בית הדין. ובית הדין נהג על פי תקנה ע"א בתקנות הדיון.

בדיון זה הושלמה חקירת הבעל ונשמעה הגברת [א'] – האישה שמתגוררת עם הבעל בדירה בתל אביב. בדיון זה נטען ע"י ב"כ האישה שהוגשו כנגד הבעל לפחות חמש תלונות עקב התנהגותו כלפי חולים שטיפל בהם [...]:

"ש': ממתי אתה גר עם הגברת [א']?

ת': מחודש אוגוסט 2014.

עזבתי באפריל 14 וכמה חדשים אחר כך...

ש': אמרת בדיון הקודם שהיה ביניכם עוד קשר עבודה לפני כן.

ת': יש בנינו קשר עבודה מאז אני עובד בבית חולים.

ש': זה קשור גם עם שיחות באמצע הלילה?

ת': כן. אני עובד שם והיא אחות [...] יש קשר בינינו משך כל היום.

ש': יש עוד אחיות [...] שמתקשרות באמצע הלילה?

ת': כן.

ש': אם נעבור על התדפיסים תוכל להצביע על עוד מספרים.

ת': אוכל להצביע על עוד מספרים שקשורים למקום העבודה גם באמצע הלילה [...]

הופיעה הגברת [א'].

מוזהרת כדין לומר האמת.

ב"כ האישה חוקרת.

ש': מה מספר הנייד שלך.

ת': [...]

ש': מתי הכרת את מר [פלוני] לראשונה?

ת': מאז שהוא עובד ב[...] זה שלוש – ארבע שנים.

ש': מתי התחיל קשר רומנטי ביניכם?

ת': שנה וכמה חדשים.

ש': איזה חודש?

ת': יוני.

ש: שנה.

ת': 2014

אחרי יום ההולדת שלי ב[...]

ש': ממתי עברת לגור אתו?

ת': ספטמבר 2014 אני חושבת בערך לא זוכרת תאריך מדויק.

ש': קשר בענייני עבודה מתי התחיל?

ת': מאז המשמרת הראשונה שלו [...] הייתי אחות שם.

ש': במסגרת קשר עבודה כזה יש שיחות בלילה?

ת': כן.

ש': של כמה זמן

ת': לא יודע לומר.

ש': תני דוגמא לשיחה עם [...] כמה זמן אורכת שיחה.

ת': לא יודעת לומר, יכול להיות, תלוי.

ש': כמה פעמים בלילה יש שיחות כאלו בין [...] האם זה נעשה עם כל [...]

ת': יש הרבה [...] בהחלט.

ש': אז את אומרת שביום שהוא נמצא [...] את יכולה לדבר אתו גם שיחות ארוכות וזה בנייד.

ת': כן.

ש': ובימים שהוא לא תורן את צריכה להתייעץ אתו באמצע הלילה?

ת': לא רואה סיבה.

אני אחות אחראית ב[...]

הייתי [...] עבדתי משנת 2007 עד 2013.

ש': אז בשנת 2014 אין ביניכם עבודה משותפת.

ת': יש כי הוא מנהל מחקר [...] ואני אחות שם.

ש': אבל לא שיחות באמצע הלילה.

ת': יכול להיות.

ש': אז מדוע אתם כן מנהלים שיחות באמצע הלילה.

ת': לא זוכרת שהייתה שיחה כזאת [...]"

הדיון האחרון התקיים ביום ט"ו במרחשוון תשע"ו (22.10.15) וכך נכתב בפרוטוקול:

"האישה נחקרת [...]

ש': כמה שנים את עורכת דין?

ת': משנת 2007.

ש': קיבלת רישיון לעריכת דין אז?

ת': כן בחודש מאי 2007.

ש': כלומר היום את שמונה וחצי שנים עם רישיון.

ת': כן.

ש': כמה שנים עבדת?

ת': עד הלידה שהייתה ביולי 2012.

ש': חמש שנים?

ת': ארבע שנים.

ש': אמרת ממאי 07 עד יוני 12.

ת': לא התחלתי לעבוד ישר, אלא כמה חודשים לאחר שקיבלתי את הרישיון.

ש': למדת תואר שני?

ת': ברמת גן. יש לי תואר ממכללה בחו"ל שהוא מוכר בארץ רק במשרד החינוך...

ש': היום אתם לא יחד, למה את לא חוזרת לעבודה?

ת': יש לי תיק פתוח של עוסק מורשה ולא מצאתי עבודה...

ש': בבקשה הנ"ל בסעיף 8, למבקשת יש חשש שהוא יפגע בקטין כדי לפגוע בי.

איך את מבקשת שלום בית עם כזה בן אדם.

ת': לפני ש[פלוני] עזב את הבית זה הטענה שהוא טען. זה מה שהוא אמר לי שיעשה [...]

ש': בדיון הקודם טענתם על תלונות של מטופלים, מה מטרת הדברים האלו. הם רצו לשאול על תלונות כאלו את מסרת להם פתקים.

ת': לא מסרתי.

ש': שמעת על דוחות אלו של התלונות שנטענות וכאן את טוענת שהיו תלונות במשרה למה את רוצה לחזור לשלום בית.

ת': לא מעניין אותי המטופלים שלו, אני לא מיחסת חשיבות למה שהם אומרים.

ש': את מטילה ספק.

ת': לא מטילה ספק, הוא רב פעם עם כל [...] ובגלל זה החליף התמחות [...]

ש': עם כל זה את רוצה שלום בית?

ת': שהוא יטפל בהתקפים שלו [...]

ב"כ האיש: ישנתם יחד באותו חדר שינה.

ת': בוודאי חוץ מאותם חדשים שאחר הלידה הכנסנו את המיטה לחדר השינה והכלב רצה להיכנס לתוך העריסה ו[פלוני] קם מוקדם בבוקר והפריע לו הבכי אז התחשבתי ויצאתי מהחדר עם העריסה ואחרי כמה חדשים שהילד עבר למטות תינוק הוא חזר לחדר [...]

ת': עם [פלוני] הייתי רבה כמו כל בני זוג. אני לא יודעת מה הם כתבו.

ש': לילד עדיף לחיות בבית שאין ריבים וחילוקי דעות, בלי אבא שמכה לא עדיף.

ת': אני אעשה הכול שלא יהיה מריבות [...]

ש': אמרת שאת לא רצית להתגרש בהליך הגישור.

ת': לפני ההליך גישור, אני עדיין אומרת שאני לא רוצה להתגרש.

ביה"ד לבעל: יש איזה צד ואפשרות שאתה כן תחזור אליה?

בעל: אין שום סיכוי שבעולם, ואני מבקש שלא תפנה אליי בצעד הזה [...]

ש': האם לפעמים כשרבתם וכעסת אמרת לו מילים לא נחמדות.

ת': כשהוא היה מעליב אותי.

ש': יכול להיות שאיימת על הרישיון המקצועי שלו?

ת': אני זוכרת שהוא איים על הרישיון המקצועי שלי.

ש': מה כוונתך שאמרת שבמקרים מסוימים בעידנא דריתחא אמרת לו מילים קשות.

ת': כן. כשהוא היה אומר לי מילים 'בהמה', 'שמנה', אז עניתי לו 'בהמה', 'שמן'. אני לא יכולה לשתוק.

ש': אז את לא אשת ריב ומדון?

ת': מה את רוצה שאני אעמוד כפסל ואשתוק...

ש': אישרת חלק מהדברים, 'אמצא מישהי שתבדה סיפור של מישהי שאנסת אותה', 'אם צריך אקח סכין ואומר שדקרת אותי', 'יש לי במשרד שק מלא מה לעשות כדי לפגוע בך אני אגמור לך את הקריירה.'

בסעיף 15: 'אני אגמור את הקריירה, אתה תישאר בלי כלום, אפילו כלב מצער בעלי חיים לא יסתכל עליך.'

סעיף 16: 'לא סובלת אותך הלוואי ותיכשל, בשלב א' אני אפתח לך תיק במשטרה'.

ובסעיף 17: 'אתה מתכוון לעזוב את הבית? מתי אתה מתכוון לעזוב? אם לא תגיד לי אני מתקשרת למשטרה.'

סעיף 18: 'אדאג שלא תעבור את הבחינה ואפריע לך ללמוד.'

בכתב ההגנה שלה הנתבעת תטען כי ייתכן ואמרה דברים שאמרה בשעת כעס ומנגד יש לבדוק את אמירותיו של התובע כלפיה [...]

ת': כשהוא אמר לי אני עניתי לו [...]

ביה"ד: רבתם כל כך נמוך.

ת': כשהוא היה מעליב הוא היה יורד נמוך. אני הייתי מבשלת אוכל והוא היה מקלל אותי וצועק מהסלון – 'בהמה, זה מוכן'?

ש': בתסקיר מטעם פקידת סעד ב־7.6.14 בבימ"ש כתוב: ההורים מנהלים מאבק גירושין בקונפליקט גבוה.

ת': פקידת סעד כתבה מה ששמעה אני לא יודעת למה כתבה קונפליקט גבוה.

ש': היא אומרת שיש ביניכם מערכת יחסים קשה.

ת': לא יודעת היא לא שאלה אותי [...]

ש': הגשת תלונה?

ת': לא.

הגננת היא זו שהזמינה את הניידת והעדתי במשטרה. ואז הוא הגיש עליי תלונה על שריטה והתיק נסגר.

ש': אף פעם לא איימת עליו.

ת': אם ירים עלי יד אז יכול להיות שכן.

אם הוא עשה לי משהו אז כן.

הוא היה מרים עלי ידיים יש עדות של צד ג' שהוא תקף אותי [...]

ש': לא שכבת מאז ש[פלוני] עזב עם אף אחד.

ת': לא. אני אישה נשואה.

ש': לא היית בדייט או מפגש עם גברים, לא רשומה לאף אתר היכרויות.

ת': לא [...]?

ביה"ד: היו תקופות שטענת שהוא דוחה אותך, הריח שלו?

ת': לא אמרתי מעולם.

ביה"ד: באותם שנה וחצי שלא הייתם יחד לא דחית אותו?

ת': לא [...]

בהסכמת הצדדים בשלב זה בית הדין משוחח עם הצדדים יחד ועם כל צד בנפרד בניסיון להגיע להסכמות כוללות וסידור גט, אולם בסופו של דבר לא הגיעו הצדדים להסכמות וביה"ד מורה על הגשת סיכומים ומתן פסק דין."

ב"כ התובע בסיכומיו מיום י"ט בכסלו תשע"ו (1.12.15) כתב את העילות לגירושין כדלהלן:

"הבעל עזב את בית הצדדים ביום 17.4.14 מחמת העילות דלהלן:

ביום 14.11.13 כתבה לו האישה "אני רוצה להתגרש סופית !!!"

לדבריו מדובר באשת ריב ומדון, אלימה, תוקפנית, אמרה לו "אתה מגעיל אותי, אתה דוחה אותי, לא רוצה להיות אתך", איימה עליו בפגיעה בקרירה שלו. לא קיימו יחסי אישות כשנה ושמונה חדשים לפני עזיבתו.

בנוסף, הייתה התערבות מוגזמת של משפחת האישה. אולם מנגד, הרחיקה אותו ממשפחתו שלו, לא הסכימה לנסוע איתן למסיבת יום הולדת שנערכה לאביו באילת."

עוד טענה ב"כ התובע:

האישה פוגעת בבעל, על ידי עיכוב יציאה שהוציאה כנגדו, פונה כנגדו להוצאה לפועל, שולחת חוקרים פרטיים לעקוב אחריו, בקשה מהרשויות להראות לו את הקטין רק בפיקוח צד ג'.

עוד הוסיפה: "שהאישה אינה עושה ניסיונות כנים לשלום בית ולא פונה אליו."

ב"כ הנתבעת בסיכומיה צירפה מסמכים רבים מאד לפיהם מוכח שיש קשר הדוק ורציף בין התובע לבין הגברת א'.

צורפו 157 עמודים של חברת פלפון המציינים יותר מאלף ואולי אלפי שיחות מהפלאפון של התובע אל מכשיר הפלאפון של הגברת א'.

מדובר על שיחות בכל שעות היממה חלק מהשיחות שיחות ארוכות של יותר משעה.

פלט השיחות הוא החל מיום כ"ז בתשרי תשע"ד (1.10.13) חצי שנה לפני שהתובע עזב את הבית.

בנוסף הוצגה הערכת שמאי בשם י' שמעריך את שווי היין שנאסף בבית במועד כ"ה בניסן תשע"ד (25.4.14) במאה אלף ש"ח.

כמו כן צורפו לתיק תכתובות רבות מאד של התובע אל נשים רבות ושונות ובתקופות שונות, תכתובות בעלי אופי מיני גס ובוטה, תכתובות עם אתרי סקס, וכן הזמנות שלו ליחסי מין אצל זונות בתשלום, תכתובות שהתקיימו לאורך שנים רבות עוד בתקופה שהצדדים גרו יחדיו, ועוד קודם לנישואיהם.

עד כאן תמצית טענות ומענות הצדדים.

דיון

אישה הכרוכה אחר בית הוריה אין זו עילה לחיובה בגט

עתה נעבור לפסיקה (חלק מהדברים נכתבו בפסק דין 290739/12 לא פורסם):

הנה בעניין העילה שהעלתה ב"כ הבעל בסיכומיה לחיוב האישה בגט: היותה של האישה כרוכה אחר משפחתה והיא מערבת אותם בענייני הבית, כאשר מנגד, כאמור, האישה מרחיקה אותו ממשפחתו.

לא שמענו עילה זו במהלך הדיונים אלא בכתבי הטענות והסיכומים. כמו כן האישה לא נחקרה על כך ולא הייתה הודאה של האישה, כנראה שהזכירו עילה זאת בסיכומים באופן מינורי בלבד.

אולם, גם אם טענת הבעל נכונה אין זו כשלעצמה עילה של ממש לחייבה בגט נגד רצונה.

בהלכה מצינו שהבעל יכול לדרוש שקרובי משפחתה לא ישהו כל הזמן בביתו, אולם לא מצאנו שיכול לאסור עליה ללכת לבית הוריה.

הרמב"ם (הלכות אישות פרק יג הלכה יד) כתב:

"האומר לאשתו אין רצוני שיבואו לביתי אביך ואמך אחיך ואחיותיך שומעין לו. ותהיה היא הולכת להם כשיארע להם דבר. ותלך לבית אביה פעם בחודש ובכל רגל ורגל. ולא יכנסו הם אצלה אלא אם אירע לה דבר כגון חולי או לידה, שאין כופין את האדם שיכנסו אחרים ברשותו. וכן היא שאמרה אין רצוני שיכנסו אצלי אמך ואחיותיך, ואיני שוכנת עמהם בחצר אחת, מפני שמריעין לי ומצירין לי, שומעין לה, שאין כופין את האדם שישבו אחרים עמו ברשותו."

וכתב המגיד משנה (שם):

"האומר לאשתו וכו', דברים פשוטים הן אלו, וכן כתבו מן הגאונים ז"ל."

גם הטור והשולחן ערוך (אבן העזר סימן עד ס"ט) פסקו להלכה את דברי הרמב"ם הנ"ל.

ברמ"א בשולחן ערוך שם כתב גבי אישה האומרת "אין רצוני שיכנסו אצלי אמך ואחיותיך" וזה לשונו:

"ודוקא שנראה לבית הדין שיש ממש בדבריה שהם מריעין לה וגורמין קטטה ומריבה בינה לבעלה, אבל בלאו הכי אין שומעין לה דהא המדור אינו שלה רק של בעלה ונוהגין להושיב עמהם איש או אשה נאמנים, ותדור עמהם עד שיתברר על ידי מי נתגלגל הריב והקטטה."

כלומר כשיש הכחשות ביניהם מושיבים איש או אישה נאמנים על מנת שיתברר מי הגורם לקטטה.

הנה כי כן נכתב שלמרות שבכוחו של הבעל לאסור את הגעתם של בני משפחתה לביתו אולם "היא הולכת להם כשיארע להם דבר".

בשולחן ערוך (שם בסעיף ד) נפסקה הלכה נוספת:

"נדרה שלא תלך לבית אביה ותלאתו בתשמיש שאמרה קונם תשמישך עלי אם אלך לבית אבי [...] וכיון ששמע ולא הפר יוציא מיד ויתן כתובה."

מוכח מכאן שאין לבעל זכות מוסרית ואפשרות הלכתית לאסור על אשתו לבקר בבית הוריה ועל ידי כך לנתקה ממשפחתה.

בנידון דידן כאמור לא שמענו התייחסות של האישה לטענות הבעל שהועלו בכתבי הטענות.

אולם כאמור גם אם יש ממשות כל שהיא בטענות הבעל אין זו עילה מספקת לחייב בגט.

העילה העיקרית שהועלתה בכתבי הטענות והדיונים הייתה התנהגותה של האישה – אשת ריב ומדון, אלימה, תוקפנית וקנאית. המינון הנמוך של יחסי האישות ביניהם. וכן הקשר ההדוק בין האישה למשפחתה והמינון הגבוה של קשר זה, המאיסו אותה עליו ועל כן גרמו לו לתבוע גירושין, כלומר הבעל טוען טענה המוגדרת הלכתית "מאיס עלי".

בעניין האלימות והאיומים: האישה הכחישה עובדתית טענו אלו. הבעל לא הציג כל הוכחות לאמת את טענותיו, האישה הודתה שדיברה אליו בשפת רחוב ובקללות – אך ורק כתגובה לאמירות שלו.

לדבריה, היא אף לא התלוננה כנגדו במשטרה – הגננת הזמינה משטרה.

אמינות טענת מאיס עלי כשהבעל מתגורר עם אישה זרה

נציין: הבעל בא בפני בית הדין וטען טענות קשות כלפי אשתו והתנהגותה. אולם, הוא לא בא בידיים נקיות, הוא היה בקשר הדוק ויומיומי עם הגברת [א'] ואף עם נשים אחרות. סמוך למועד הדיון הראשון, הוא אף עבר להתגורר בבית אחד עם חברתו לחיים – [א']. ברור לכול, שגם אם נוצר קשר קרוב ורומנטי בין שניים, מטבע הדברים לא עוברים בו ביום לגור יחדיו, על כן ניתן לשער ולהניח שהקשר האינטימי התחיל ביניהם מספר חדשים קודם לכן, קודם למועד שבו עזב התובע את הבית. הפלט של אלפי שיחות הטלפון שניהלו התובע והגברת [א'] בחודשים שקדמו למגורים יחדיו, מוכיחים זאת מעל כל ספק.

הבעל לא נהג על פי הכללים המקובלים, תחילה היה עליו לבוא לבית הדין ולהתגרש, ורק אחר כך להתחיל בזוגיות חדשה, על כן בוודאי שלבית הדין קשה כיום להשתכנע בכנות טענותיו של הבעל.

בירור נקודות הלכתיות בטענת "מאיס עלי"

עתה נעבור לפסיקה, להלן נברר כמה נקודות הלכתיות:

א. מה הם התנאים להגדרה ההלכתית "מאיס עלי"?

ב. כאשר טענת מאיס עלי מתקבלת. השיטות השונות בפוסקים, האם בכוחה רק למנוע זכויות מהצד שכנגד זכויות הנובעות מחיובי האישות, או בכוחה גם לחייב בגט ואולי אף לכפות גט?

ג. האם טענת מאיס עלי חייבת לבוא במאיסות מחיי האישות בדווקא?

ד. האם פירוד ממושך וחוסר תקוה לחיים משותפים היא עילה מספיקה לחיוב הצד שכנגד בגט?

ככלל, כל טענת מאיסות קשה להוכיח ולשכנע את בית הדין שאכן מדובר בטענה כנה ואמיתית המצדיקה פסיקה להורות על פרידה וגירושין. זאת מאחר וייתכן שמחוץ לבית הדין לימדו את התובע לטעון כך, ומדובר באמירה סתמית מהפה ולחוץ.

על כן על פי ההלכה קודם לפסיקה שכזו ישנם כמה סייגים שיש לנהוג על פיהם:

א. יש התראות של בית הדין כנגד הצד הטוען על המאיסות, וכמבואר בהרחבה בשולחן ערוך אבן העזר (בסימן עז סעיף א) ובחלקת מחוקק ובבית שמואל (שם) ומוסיפין על כתובתה של האישה.

על כן אם בית הדין סבור היה שטענות הבעל כנגד אשתו כנות, היה על בית הדין להתרות בבעל שיחזור בה ממרידתו התראות שלא נעשו בנדון דידן.

אין לטענת 'מאיס עלי' משקל ללא 'אמתלא מבוררת'

ב. בנוסף, בסימן ע"ז מבואר שם גבי טענת מאיסות מצד אישה, שישנם הגדרות הלכתיות של "מאיס באמתלה מבוררת" ולעיני בית הדין, וכדברי מהר"ם מרוטנבורג המובאים בטור (באבן העזר סימן עז):

וכן היה דן ר"מ מרוטנבורג בדינא דמתיבתא, אבל היה מצווה להחרים אם השיאה שום אדם עצה [...] הלכך לא היה דן דין מאיס עלי, אם לא שתתן אמתלה לדבריה למה לא היה מקובל עליה, או שלא היה הולך בדרך ישרה ומכלה ממונו".

וכדברי המהר"ם מרוטנבורג פסק הרמ"א באבן העזר (בסימן עז סעיף ג), וכן הסיק בית שמואל (שם) ובקיצור דיני מורדת.

כלומר בכל טענת מאיסות אין די באמירה בלבד מהפה ולחוץ בכדי לשכנע את בית הדין, משום שייתכן שלימדוהו לטעון כך "מאיס עלי", אלא מצריכים שהאמתלה תהיה מבוררת לעיני בית הדין.

במקרה דנן, על פניו נראה שהבעל עזב את האישה ואת הבית לטובת אישה אחרת. בוודאי שקשה יותר להוכיח את עילת המאיסות שקדמה לפרדה.

האם 'חרם דרבנו גרשום' חל כאשר הבעל טוען 'מאיס עלי' ב'אמתלא מבוררת'?

גם אם בית הדין היה משתכנע בכך שהבעל אכן מאס באשתו 'באמתלא מבוררת'. נחלקו הפוסקים האם בכהאי גוונא יוכל הבעל להפקיע את חרם דרבנו גרשום ולגרשה בעל כורחה. או שרק יוכל לומר קים לי כהרא"ם ומהר"א ששון, והבעל יוכל למנוע מאשתו שאר כסות ועונה, אולם לא יוכל לכפותה להתגרש.

להלן אצטט כמה פוסקים הדנים בעניין זה:

בשו"ת מהרי"ק (סימן קז) כתב וזו לשונו:

"על אודות יעקב שטוען על אשתו לאה טענת מום והיא אומרת דידע ומחיל שהרי שהה עמה כמה ימים ולא ערער וכתב רבינו משה דבכהאי גוונא לא מצי טוען ועתה אומר הבעל שאם תרצה לקבל גט וכתובה מוטב ואם לאו תשב עד שתלבין ראשה [...] נראה לעניות דעתי דבר פשוט דאין מכאן ראיה כלל דפשיטא דרבינו משה לא דבר אלא מתוך דין התלמוד שהרי פשוט הוא שתקנת רבינו גרשון שלא לגרש אשה בעל כורחה לא נתפשטה בזמנו בארצו דלא לשתמיט רבינו משה מלכתוב ולומר בחד דוכתא שתקנו הגאונים שלא לגרש אשה בעל כרחה [...] אבל לדידן דסבירא לן דאסור לגרש בעל כורחה של אישה פשיטא דאפשר לומר שאם מחל על המום שחזרה להיות ככל הנשים ולא מבעיא לעניין חיוב הכתובה ושלא לגרש בעל כורחה אלא אפילו לעניין שיתחייב לה בשאר כסות ועונה אפשר לומר כן ואין להוכיח מתוך דברי רבינו משה כדפירשתי. ומכל מקום לעניות דעתי נראה דנהי שחייב בכתובתה בלי ספק ושלא יכול להוציאה בעל כורחה מכוח תקנת הגאון דפשיטא דאין להקל בה בלא ראיה מכל מקום אנו אין בידינו לכופו להיות עמה דאפשר לומר דבכי האי גוונא לא תיקן הגאון כיוון שהוא בא מחמת טענה ונמאסת בעיניו מחמת המום ומה יעשה זה שאין יכול להתרצות בה ולהתפייס במומה ואם יהיה בנים ממנה הרי הם בני שנואה וגרושת הלב ונהי דודאי אין להקל כנגד תקנת רבינו גרשום כדי שנתיר לגרש בעל כרחה מכל מקום אנו אין בידינו גם כן לכופו להיות עמה מאחר דאפשר לומר דבכהאי גוונא לא תקן."

משמע מדברי המהרי"ק דגם בטענת מאיסות גמורה של בעל לא יתיר להפקיע חרם דרבנו גרשום ולגרש בעל כורחה.

מהבני אהובה לבעל התומים (בהלכות אישות פרק יד) גם משמע דיוכל למנוע ממנה שארה וכסותה בלבד ולא יוכל לגרשה בעל כורחה דכתב על הרמ"א (סימן עז סעיף א) וזו לשונו:

"דהוא הדין מי שיש בידו כתובה רק הוא אנוס מחמת חרם דרבינו גרשום שלא לגרש בעל כרחה הרי הוא אינו קרוי מורד [...] אפשר דגם רמ"א מיירי בהך גוונא דטוען מאיס עלי או שאר טענות ולכך אין להוסיף על כתובתה כיון דלדבריו האמת אתו ואין מוציאין מיד המוחזק ולמד זאת מהרמב"ם דסבירא ליה דאם היא טוענת מאיס עלי כופין אותו לגרש שלא יהיו בנות ישראל כשבויות מכל שכן באיש שהוא טוען כן שלא יהיה כשבוי. ואף על פי דלא קיימא לן כרמב"ם היינו לגבי אישה בספק איסור דאורייתא דשמא נתנה עיניה באחר דגט מעושה פסול שלא כדין וגם לעשות מעשה לגרש לא פסקינן כותיה אבל בענין חרם דרבינו גרשום וגם רק בעניין ממון כדאי הוא הרמב"ם לסמוך עליו דאינו עובר חרם דרבינו גרשום ופטור ממזונות דהא לדינא דרמב"ם אפילו לגרשה בעל כרחה מותר [...] אבל בלי טענה כלל ודאי נקרא מורד וחייב להוסיף על כתובתה דאם לא כן אתה מפקיע חרם דרבינו גרשום מכל וכל."

גם מהישועות יעקב (בפירוש הקצר סימן עז ס"ק א), הובאו דבריו בפתחי תשובה (בתחילת סימן עז) משמע דיוכל למנוע ממנה שארה וכסותה בלבד דכתב:

"אמנם, אם טען מאיסא היא עלי ויש לו טעם מבורר, אף שאין הדין נותן לגרשה בעל כרחה על ידי זה, מכל מקום יוכל למנוע ממנה מזונות עד שתקבל גט פיטורין. ומעשה היה באחד שטען על אשתו שעברה על דת, ולא היה לו עדות ברורה בדבר, אלא שהיה רגלים לדבר קצת, וכתבתי דהבעל יוכל למנוע ממנה שארה וכסותה עד שתקבל גט פיטורין, ובזה יש לסמוך על דעת הרא"מ ומהר"א ששון."

גם בשו"ת שואל ומשיב (מהדורה קמא חלק ג סימן נח) הסכים עם הישועות יעקב שכתב וזה לשונו:

"בדבר אחד שדר עם אשתו שתי שנים