הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג

האם עובר מוקפא יורש? (פד"ר 1063670/1)

By Ekem at English Wikipedia (Transferred from en.wikipedia to Commons.) [Public domain], via Wikimedia Commons https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/f/fd/Blastocyst,_day_5.JPG

By Ekem at English Wikipedia (Transferred from en.wikipedia to Commons.) [Public domain], via Wikimedia Commons https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/f/fd/Blastocyst,_day_5.JPG

הרב ציון לוז - אילוז, הרב אבידן משה שפנייר, הרב מאיר כהנא ( בית הדין הרבני האזורי באר שבע)
בית הדין הרבני עסק בשאלת ירושה של עוברים מוקפאים שאביהם מת ולאם יש כוונה להחזירם לרחמה. בית הדין קבע שכל זמן שהעוברים לא הוחזרו לרחם הם אינם יורשים, ונחלקו הדעות האם הם יורשים משלב ההיריון או רק לאחר הלידה.

ב"ה

תיק 1063670/1

בבית הדין הרבני האזורי באר שבע

לפני כבוד הדיינים:

הרב ציון לוז-אילוז – אב"ד, הרב מאיר כהנא, והרב אבידן משה שפנייר

המנוח:            פלוני

המבקשת:       פלונית

הנדון: זכותם של עוברים מוקפאים בצו ירושה

פסק דין

 

בפנינו תיק להוצאת צו ירושה שפרטיו כלהלן.

אלמנה צעירה, שמבעלה המנוח נולדו בן ובת שהינן כיום קטינים, מבקשת להוציא צו ירושה בעיזבון בעלה המנוח, כמקובל. תוך כדי תיאור המצב המשפחתי של המבקשת, מודיעה היא לביה"ד שבשל קשיי פוריות שהיה לבעלה המנוח נאלצו להביא את ילדיהם לעולם דרך הפרייה חוץ גופית. מטיפולי פוריות אלו נולדו שני הקטינים המדוברים. בנוסף להם קיימים במעבדת הפוריות עוברים מוקפאים, שבכוונתה עם הזמן, בכפוף לקבלת היתר הלכתי ובכפוף לקבלת אישור משפטי מן הגורם המוסמך על פי החוק, לשקול להחזירם לרחמה ולהביא ילדים נוספים לעולם מבעלה המנוח. יוזמה זו של המבקשת היא חלק מבקשת המנוח ובהסכמתו[1]. המבקשת מבקשת לפעול על פי ההלכה בלבד ולהוציא צו ירושה שיכלול, ככל שצריך, התייחסות לעוברים המוקפאים שבכוונתה לילד במהלך הזמן.

אלו העובדות שהובילו לשאלות ולדיון הבא שהוביל למסקנות שנראות לענ"ד.

אקדים ואומר, שמעבר לשאלה המחודשת של ירושת עוברים מוקפאים, תיק שכזה ודומיו, מעוררים שאלה נוספת, עקרונית וכללית, שפסק הדין שלפנינו אינו מתייחס אליה כלל. ונתייחס אליה במסגרת פסק דין אחר. השאלה האחרת היא כיצד לטפל בתיק שבו ישנם קטינים שלא ניתן לבצע דרכם הסכמות והקנאות על מנת להתאים בין מה שייכתב בצו הירושה בפועל לבין דיני הירושה שבהלכה. זו שאלה כאובה, שהפתרון המלא והאמתי שלה הוא בתחום החקיקה, ונתייחס לשאלה זו במסגרת אחרת.

השאלה הניצבת בפנינו היא: האם צו הירושה צריך להתייחס בדרך כל שהיא, להימצאותם של העוברים המוקפאים, כאשר בכוונת האלמנה ובהסכמת המנוח להביאם לעולם אותם בבוא העת?

שאלה זו מסתעפת לכמה שאלות:

א.   במקרה רגיל, בו האלמנה מעוברת ברחמה ועתידה לילד, האם צו הירושה צריך להתייחס לעובר? האם יש למנות לחלקו של העובר אפוטרופוס כבכל קטין היורש?

ב.   האם המסקנה שתיאמר ביחס לעובר רגיל, נכונה גם לעובר מוקפא שיש כוונה להביאו לעולם?

ג.    מה דין העיזבון לאחר שנולד העובר בעובר רגיל ובעובר מוקפא? האם לפעולות שנעשו בעיזבון (בחלק היחסי במיוחד) בטרם נולד העובר יש תוקף משפטי, או שיתבטלו למפרע? וככל שיתבאר להלן.

הנחת היסוד לכל הדיון שלפנינו היא, שוולד שנולד לאחר הפטירה של בעל הזרע, מהפרייה חוץ גופית שנעשתה מזרעו בחייו והוחזרה לרחמה של אלמנתו לאחר מיתתו, מתייחס אחר בעל הזרע כילדו לכל דבר ועניין מבחינת כל דיני הייחוס לפרטיהם.

בעשרות השנים האחרונות עקב התפתחותה המהירה של הטכנולוגיה הרפואית בתחום זה נכתבו מאמרים ופסקים רבים, שמהן עולה, שהדעה הרווחת מבין הפוסקים היא שילד שנולד מהפרייה חוץ גופית מיוחס הלכתית אחר אביו לכל דבר וענין, ועיין בהערה שבכאן[2]. מכל מקום, לא בשאלה זו עוסק פסק הדין שלפנינו אלא בשאלת הירושה שהוצגה, אבל הנחת יסוד זו היא הבסיס לשאלה. לכאורה, אם הוא מיוחס הלכתית אחר אביו, מדוע שלא יירשנו ככל בן את אביו? אבל, כפי שיבואר, לא די בהנחה זו כדי להסיק שבוולד שכזה יחולו עליו כל דיני ירושה[3].

//דילוג - פסק הדין המלא בקובץ המצורף//

סוף דבר העולה מכל האמור, לענ"ד הוא כלהלן:

א.  נחלקו הראשונים והפוסקים, האם עובר יורש בהיותו עובר, והשלכות רבות למחלוקת זו, כמבואר בנימוקים.

ב.  לכל הדעות עובר מוקפא אינו יורש במצבו שכזה.

ג.  לשיטות שעובר אינו יורש, נחלקו הפוסקים האם ירושתו לכשיוולד, היא למפרע משעת מיתת המוריש או מהלידה ואילך. הדעת נוטה לומר, שהעיקר להלכה כשיטות שאומרות שירושתו היא מהלידה ואילך. לפיכך, זכאותו היחסית בעיזבון היא רק ביתרת העיזבון ולא במה שנעשה בו בעבר.

ד.  לדעות שהירושה היא מכאן ולהבא, האם צריך לשמר את חלקו העתידי של העובר ולמנות אפוטרופוס על חלקו זה, יש לומר שנחלקו בכך הפוסקים.

ה.  לדעתנו, לכל הדעות בעובר מוקפא אין צורך לשמר את חלקו מעתה, וממילא אין למנות לצורך כך אפוטרופוס.

ו.   צריך ליידע את היורשים הנוכחים על האפשרות שבבוא העת יצטרכו להפריש לוולד שיוולד את חלקו היחסי מהנותר בעיזבון המקורי.

ז.   יש מקום לומר, שמרגע שיוחזר העובר לרחמה של האם וייקלט לכדי הריון יציב, יש להפריש את חלקו של העובר בעיזבון ולמנות על כך אפוטרופוס על מנת להבטיח את חלקו לכשיוולד.

ח.  בהתאם לאמור, עם ההריון שייקלט, או לידת הולד, יצטרכו היורשים לפנות לבית הדין על מנת לבחון הוצאת צו ירושה מעודכן, בהתאם לנסיבות החדשות.

וצור ישראל יאיר עיננו בתורתו, ויצילנו משגיאות, אמן כן יהי רצון.

הרב ציון לוז-אילוז – אב"ד

//דילוג//

לסיכום:

א.   דעת רבינו יונה בב"ב, הראב"ד, הרא"ש, ובעל ההשלמה, וכן נוטה דעת הריב"ם (בתוס' ב"ב דף קמב ע"ב ד"ה והלכתא), שהלכה כרבי יוסי שעובר יורש וכדברי רבא ביבמות.

ב.   דעת הרי"ף, הרמב"ן, הרשב"א, היד רמה, והמאירי שהלכה כחכמים ואין העובר יורש.

ג.    להלכה נחלקו הפוסקים כדעת מי לפסוק.

ד.   בעוברים מוקפאים נראה שלכולי עלמא אינו יורש ואין צורך לשמור לו חלק בירושה לכשיוולד מהטעמים המבוארים לעיל.

ה.   יחד עם זאת, במידה והעוברים ייוולדו יוכלו להגיש תביעה למימוש חלקם בירושה.

הרב אבידן משה שפנייר

קראתי את דברי ידידיי הרה"ג שליט"א. הנני מצטרף למסקנה המעשית, כי לעת עתה אין בקיומם של העוברים המוקפאים כדי להשפיע על צו הירושה. רק אם תתעורר בעתיד שאלה מעשית עקב קבלת ההודעה על ביצוע ההחזרה, ידון ביה"ד בהשלכותיה על צו הירושה.

הרב מאיר כהנא

ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטי המנוח והמבקשת.

ניתן ביום כ"ב באדר א התשע"ו (02/03/2016).

הרב ציון לוז-אילוז – אב"ד            הרב מאיר כהנא                הרב אבידן משה שפנייר

 

 


[1].         וראוי לציין ולהדגיש, שבמסגרת פסק דין זה איננו נוקטים עמדה כלל, בשאלה המוסרית וההלכתית האם ראוי לעשות זאת, ולהביא ילדים לעולם לאחר פטירת אביהם, שיש להניח שבבוא העת תוכרע על ידי אחרים. כל הפסק דלהלן, מתייחס לעובדות כפי שהוצגו לפנינו, כשהשאלה המרכזית היא בדיני הירושה ולא מעבר לזה.

[2].         הובאה סקירה מתומצתת של שיטות רבות ועדכניות במאמרו של ידידי ד"ר מיכאל ויגודה, ראש תחום המשפט העברי שבמשרד המשפטים, התפרסם בגליון 386, פרשת ויחי, תשע"א, ובהערות השוליים העשירות, ואין צורך לכופלם, יעויין שם.

[3].         ואמנם, מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל בשו"ת חוות בנימין (ח"ג סי' קז), התייחס אף לדין הירושה, והסיק שוולד מזרע מוקפא שהופרה לאחר הפטירה אינו מתייחס אחר בעל הזרע כלל, וממילא גם אינו יורשו. אבל אין להסיק מדבריו לנידוננו ,שההפרייה היתה בחיים חיותו של בעל הזרע, וכשם שאם השתלת העובר היתה בחייו של בעל הזרע, היינו מייחסים מבחינה הלכתית את הולד אחר בעל הזרע (גם בזה הגר"ש ישראלי מסתפק, אבל כך היא דעת רוב ככל הפוסקים בזמננו) כך יהיה הדין גם אם הושתל לאחר פטירתו, שלכאורה מאי שנא, וצל"ע. ומעין זה אומר, שאין להוכיח מדברי הנוב"י (מהדורא קמא אבהע"ז סי סט), ומדברי הקרן אורה יבמות פ"ז ע"א, שדחה דברי הנוב"י, המפורסמים שהובאו במקורות שבהערה דלעיל. וזאת משני נימוקים. הראשון, שם מדובר שקליטת הזרע (ההפרייה) נעשתה לאחר מיתתו וכמבואר שם. השני, ייתכן שדיני ייבום שונים הם, ואינם בהכרח מעידים על ייחוס של הולד לשאר ההלכות, וכמבואר בדבריהם שם.