הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג

פיטורין או התפטרות? / ארץ חמדה גזית 69041

הרב שלמה אישון, הרב מנחם יעקובוביץ, הרב סיני לוי ( ארץ חמדה גזית - ירושלים)
התובע עבד כמורה במוסדות חינוך של הנתבעת כארבע עשרה שנה, ולאחר שנת שבתון הופסקה העסקתו. טענת התובע היא שהוא לא התכוון לעזוב ולכן יש לראות באי המשך העסקתו פיטורין, ותביעתו היא סכום של אובדן הכנסה של שנה בנוסף לפיצויי פיטורין רגילים. כנגדו טענת הנתבעת-רשת החינוך- היא שכיון שהעובד לא התקשר עם הרשת בצורה המקובלת, הפסקת העסקתו אינה אלא התפטרות, ולכן אין המורה זכאי אלא לפיצויים הרגילים.

תמצית פסק הדין

בפני בית הדין ארץ חמדה-גזית, ירושלים הובאה תביעה על פיצויי פיטורין של מורה.

התובע עבד כמורה במוסדות חינוך של הנתבעת כארבע עשרה שנה, ולאחר שנת שבתון הופסקה העסקתו. טענת התובע היא שהוא לא התכוון לעזוב ולכן יש לראות באי המשך העסקתו פיטורין, ותביעתו היא סכום של אובדן הכנסה של שנה בנוסף לפיצויי פיטורין רגילים. כנגדו טענת הנתבעת-רשת החינוך- היא שכיון שהעובד לא התקשר עם הרשת בצורה המקובלת, הפסקת העסקתו אינה אלא התפטרות, ולכן אין המורה זכאי אלא לפיצויים הרגילים.

 

הנוהל המקובל שעליו גם הוסכם מראש הוא שעל העובד לשלוח מכתב המפרט את כוונתו באמצע שנת השבתון. התובע שלח מכתב סמוך לזמן הנקוב אך לא מובן ממנו שבכונתו לחזור למשרת הוראה רגילה בה עסק לפני כן.
 

נושאי הדיון

בית הדין דן והכריע בארבע נקודות:
א. חובת העובד במקרה זה – באישור היציאה לשנת שבתון נכתב שעליו לשלוח מכתב עד תאריך נקוב בדבר כוונתו לשנה שלאחר מכן. לאור זאת ולאור העובדה שנוהל זה מקובל במערכת החינוך, הכריע בית הדין שעל העובד היתה החובה ליצור את הקשר ולהודיע מפורשות על כוונתו לחזור ללמד.
ב. פרשנות המכתב – המכתב שנשלח למערכת היה מכתב להצעות עבודה חילופיות שהציע התובע. בית הדין דן בפרשנות לשון המכתב, לאור הכלל שדברים שבלב אינם דברים. בית הדין ניתח את לשון המכתב לפי ניסוחו והסיק שאכן אין כאן בקשה להמשיך ללמד ולכן העובד לא עמד בנוהל המוסכם. עד לכאן עולה שאין בית הספר אשם, ויש לראות את הפסקת העבודה כהתפטרות.
ג. לפנים משורת הדין – מה היתה מידת האחריות על המעסיק כאשר ידע שאין לעובד עבודה אחרת? בית הדין קבע שבמקרה שלנו ידע המעסיק שהעובד לא מצא עבודה אחרת ובכל זאת נעל את שעריו בפניו ולא התעניין בכוונותיו, ולכן מן הראוי שינהג אתו לפנים משורת הדין בגובה הפיצויים.
ד. כפיה לפנים משורת הדין – בית הדין דן בשאלה האם במקרה זה ניתן לכפות על הליכה "לפנים משורת הדין". בדבר זה נחלקו הראשונים והאחרונים בחו"מ סי' יב'. בגמרא רואים שדווקא במקום כזה של עובד ומעביד יש מקום גדול יותר לכפות על הליכה לפנים משורת הדין. וכן הכריע בית הדין במקרה זה.

 

הכרעת בית הדין

לאור זאת חוייבה הרשת לתת למורה פיצוי על שליש שנה, כאשר פיצוי זה דומה לתוספת המקובלת בחלק מהמקרים, ומוכח ממכתב ששלחה הרשת מראש שהיה לה רצון לתת תוספת מעין זאת.