אורות החושן - דיני הרכב >> פרק ו: תאונות דרכים >> ו.טז. תיקון נזקי תאונה – אופן ההתנהלות במוסך

אורות החושן: אורות החושן - דיני הרכב
פרק ו: תאונות דרכים
ו.טז. תיקון נזקי תאונה – אופן ההתנהלות במוסך

תיקון רכב שניזוק בתאונה יכול עקרונית להתרחש במסגרת אחד משלושה סוגים של מוסכים: האחד, 'מוסכי החברה', שהם מוסכים מורשים הקשורים בהסכמי בלעדיות עם החברה שייצרה את הרכב, בהם המחירים בדרך כלל מחירי "בית מרקחת", ומטפלים בהם בעיקר בכלי רכב חדשים בתוך תקופת הביטוח של היצרן. השני, מוסכים מורשים רגילים בהם מטפלים רוב בעלי כלי הרכב. הסוג השלישי הוא מוסכים שאינם מורשים או בעלי מלאכה המבצעים טיפולים ותיקונים באופן בלתי מוסדר. במוסכים אלה, המכונים גם "מוסכי מדרכה", המחירים נמוכים באופן משמעותי ביחס למוסכים המורשים, אולם איכות הטיפול והאחריות עליו עשויים להיות בהתאם.

האם לניזוק ישנה זכות לבחור את סוג המוסך בו יבוצע התיקון לאחר התאונה? ההלכה אינה מתייחסת לשאלה זו באופן מפורש אולם ביחס לנזקי גוף היא קובעת שלמזיק יש זכות להשפיע על בחירת הרופא המטפל. החובל רשאי לבחור רופא מטפל, למעט רופא שיעבוד בחינם או רופא הבא מרחוק, מכיוון שעל עבודתם לא ניתן לסמוך[1].

אם ניישם הלכה זו על תיקון נזקי רכוש ובאופן ספציפי על תיקון נזקי תאונת דרכים, נאמר שלמזיק יש זכות לבחור את המוסך, ובלבד שהוא יהיה מוסך מורשה, קרוב לאזור מגורי הניזוק, ואשר יהיה מוכן לקחת אחריות על עבודתו. אם הניזוק בחר את המוסך שיתקן את הנזק ללא תיאום עם המזיק, הניזוק יהיה זכאי להחזר רק בשיעור עלות תיקון סבירה במוסך מורשה[2].

אחרי שנבחר המוסך, על המכונאי להחליף רק חלקים שניזוקו מחמת התאונה ורק בחלפים משומשים באיכות החלפים שניזוקו. אלא אם כן לא ניתן מבחינה טכנית או בטיחותית לתקן את התקלה בעזרת חלקים משומשים[3] או שלא ניתן לתקן את החלק שניזוק לבדו[4].

כאשר אין חלקים משומשים אלא רק חדשים, יש להבחין בין שני מקרים. אם החלקים שהוחלפו הם חלקים שמקובל להחליף אותם באופן שוטף, והחלפתם בחדשים דחתה את מועד ההחלפה הקרוב, יש לחייב את הנתבע רק באופן יחסי למצבם בעת התאונה. לדוגמה: אם בתאונה נפגעו צמיגים אשר ברגע התאונה כבר הגיעו למחצית מאורך חייהם, והם יוחלפו בצמיגים בחדשים, המזיק ישלם רק מחצית ממחיר הצמיג, משום שהניזוק קיבל ממנו צמיגים בעלי אורך חיים ארוך יותר ממה שהיה לו לפני התאונה[5].

הגבלות אלו קיימות רק כאשר התביעה מתנהלת ישירות מול הנהג המזיק. כאשר התביעה מתנהלת מול חברת הביטוח, המבוטח חייב לנהוג על פי כללי חברת הביטוח, לתקן את רכבו רק במוסכים המורשים על ידי החברה ועל פי הנחיות השמאי. כאמור, הניזוק אף רשאי לקבל כל סכום שהחברה חייבת לו על פי ההסכם ביניהם, גם אם הוא גבוה מהפיצוי אשר לו הוא זכאי על פי ההלכה.

 

[1] בבא קמא פה ע"א; רמב"ם חובל ומזיק ב, יח.

[3] בבא בתרא צג ע"ב; שולחן ערוך חו"מ רכט, ב: "בורר צרור מגרנו של חברו נותן לו דמי חטין" וראו רשב"ם צד ע"א, ד"ה נותן, שחייב משום דינא דגרמי. כלומר אף שלקח לו אבנים, הואיל ולא ניתן להחזיר לגורן אבנים אלא רק חיטים עליו לשלם לו את מחירן. בית דין מצפה יריחו, אתר פסקים, פס"ד מס' 217.

[4] ערך ש"י שדמ, ב; פתחי חושן נזיקין ג, הערה נח, שמחייבים במקרה בו הזיק עגיל אחד מתוך סט של שני עגילים, שחייב על ירידת ערכו של העגיל השני מדינא דגרמי. עיינו בהסכמתו של הרב יוסף שאול נתנזון לספר דברי גאונים של הרב חיים אריה כהנא, שסבור שאין לשלם אלא על מה שהזיק. אולם מסתבר שכאשר מדובר בחלקים מתוך רכב שלם שאחד מהם ניזוק, ויש הכרח להחליף את שניהם, הרי שערך הרכב כולו ירד בשווי שני החלקים, והמזיק יהיה חייב לשלם על שניהם לכל הדעות, בית דין מצפה יריחו המובא בהערה לעיל.

[5] במקרה זה למזיק יש דין של "יורד לשדה חברו שלא מדעתו". להרחבה ראו לעיל פרק ה סעיף ז.