אורות החושן: אורות החושן - דיני הרכב
פרק ו: תאונות דרכים
ו.י. האחראי לתאונה

כאמור, אין לקבל הכרעה בשאלה מיהו האחראי לתאונה במקום התאונה וברגעי התרחשותה. בשעה זו הצדדים נסערים מכדי לעסוק בכך. אולם בחלוף יום-יומיים, יש לעסוק גם בשאלה זו על מנת לקבוע על מי מוטל לפצות את חברו בגין הנזק שגרם לו. ההלכה מחייבת באחריות נזיקית את מי שהזיק לחברו גם אם הדבר לא נעשה בידיים ממש אלא באמצעות כלי הרכב בו הוא נוהג[1].

בירור השאלה מורכב משלושה שלבים: האחד, בירור עובדתי: מה קרה ברגעי התאונה וברגעים שקדמו לה. השני, בירור חוקי: מי נהג כחוק ומי נהג שלא כחוק. השלישי, בירור הלכתי: האם על פי ההלכה יש לחייב במקרה זה. בשל מורכבות הבירור מומלץ לצדדים לפנות לבית דין לדיני ממונות אשר בידיו הכלים לברר את הדין על פי שלושת השלבים הללו.

הבירור החוקי נדרש, שכן על פי ההלכה כאשר אחד הצדדים נהג שלא על פי הנהוג[2] והמקובל על יתר משתמשי הדרך[3], ושלא על פי חוקי התנועה[4], הוא אחראי לתאונה ולנזק שגרם למי שציית לחוק. לעומת זאת, נהג צייתן יהיה פטור מנזק שגרם לנהג עבריין[5], גם אם יכול היה למנוע את התאונה לו היה נוהג לאט יותר ובזהירות יתרה ומזהה את העבריין בזמן. כמובן אם הצייתן זיהה את העבריין, חובתו למנוע את התאונה ככל יכולתו וחזקה עליו שעשה כך[6]. יש להעיר כי גם אם העבריין הספיק לבלום לחלוטין את רכבו רגע לפני ההתנגשות, הוא חייב בתשלום הנזק שנגרם לנהג הצייתן אם הלה פגע בו[7].

הבירור ההלכתי נדרש במקום בו הבירור החוקי כשלעצמו לא נותן מענה לשאלת האחריות. למשל, כאשר שני הצדדים עברו על החוק, ובשל כך באופן בלתי מפתיע התרחשה התאונה, או כששני הצדדים נהגו כחוק ובכל זאת התרחשה תאונה. במקרים אלו ההלכה מבחינה בין מצב בו שני הרכבים היו בתנועה לבין מצב בו אחד הרכבים היה במצב של עצירה מלאה[8].

כאשר שני הרכבים היו בתנועה, כגון ששני נהגים נכנסו לצומת מבלי לתת זכות קדימה כנדרש מהם על פי חוק, או כששני נהגים נהגו כחוק וגלשו באיטיות לאחור כדי לחנות, אך לא הבחינו זה בזה והתנגשו. במקרים אלו, ההלכה אינה רואה באחד מהם אשם יותר מחברו, וממילא אין להטיל על האחד אחריות גדולה מחברו, ולכן שניהם פטורים. יתר על כן, אם שני הנהגים עברו על החוק, אין משמעות לשאלה מי היה עבריין גדול יותר ומי נהג ברשלנות רבה יותר. אדם שנהג שלא על פי חוקי התנועה חייב להעלות בדעתו שישנם נהגים עבריינים כמותו ואף יותר ממנו ואינו יכול לתבוע מהם פיצויים[9].

לעומת זאת, כאשר אחד מכלי הרכב עצר, גם אם שניהם עברו על החוק, ואפילו אם שמרו על החוק, תוטל האחריות על בעל הרכב שהיה בתנועה, שכן זה ביצע בפועל את הנזק[10]. הדבר נכון גם אם הפגיעה הייתה בחזית או בצד הרכב הנפגע, וכל שכן אם נפגע הצד האחורי של הרכב עקב אי שמירת מרחק[11].