נוסף על האחריות למניעת תקלות ברכב או בדרך, אחריות כבדה חלה על הנהג, לוודא שהוא כשיר לנהיגה. כאמור, כשירות הנהג היא גורם מרכזי בגרימת תאונות דרכים, וזו נפגעת משמעותית כתוצאה מעייפות וכתוצאה משתיית אלכוהול. עם העייפות ההתמודדות פשוטה למדי – מנוחה מספקת לפני הנסיעה ועצירה להתרעננות לפי הצורך. החוק אינו מטיל דרישות מוגדרות בתחום זה על נהג ברכב פרטי, אולם נכון לכל אדם לנהוג כפי דרישת המחוקק מנהג ברכב מסחרי[1] - לנוח לפחות 7 שעות לפני תחילת הנהיגה ולעצור מדי כמה שעות להתרעננות.
החוק במדינת ישראל אוסר נהיגה בשכרות[2]. בהלכה אין התייחסות לנהיגה בשכרות אולם היא אוסרת על אדם מלקבל החלטות שדורשות אפילו מידה מינימלית של שיקול דעת[3] כבר אחרי ששתה רביעית יין[4] (86 סמ"ק). על פי מחקרים שהתפרסמו בעולם שתיית אלכוהול בשיעור כזה פוגעת בנהיגה[5], וחלק ניכר ממדינות העולם אוסרות לנהוג כבר לאחר שתייה בשיעור זה[6]. אמנם החוק בישראל קובע רף גבוה יותר להגדרת הנהג כשתוי[7], אולם המלצת גורמי המקצוע היא להוריד את הרף על מנת להפחית את היקף תאונות הדרכים וההרוגים[8]. עד שהמלצות אלו יתקבלו נכון לאדם ירא שמיים להימנע מנהיגה כבר לאחר שתייה בשיעור שנקבע בהלכה.
[1] סעיף 168(א) לתקנות התעבורה תשכ"א.
[2] סעיף 169(ב) לתקנות התעבורה תשכ"א.
[3] רמ"א יו"ד רמב, יג: "יזהר כל אדם שלא יורה כשהוא שתוי יין... אפילו בדבר פשוט".
[4] עירובין סד ע"א.
[5] שיעור האלכוהול בדמו של גבר במשקל 70 ק"ג אחרי שתיית רביעית יין הוא 0.02%. המחקרים מוכיחים פגיעה בזמן התגובה ובחלוקת קשב כבר בשיעור נמוך זה Shinar, David., 2017. Traffic Safety and Human Behavior: Second Edition. Emerald Publishing.
[6] עדי ברמניס, אלכוהול ונהיגה – נייר מידע, אתר הרלב"ד, שבט תש"ף.
[7] לפי סעיף 169(א) לתקנות התעבורה, נהג יוגדר כשיכור רק אם אחוז האלכוהול בדמו גבוה מ-0.05%. לדוגמה: אחרי כוס יין אחת (240 סמ"ק) ייחשב גבר במשקל 70 ק"ג לשיכור למשך למעלה משעה.
[8] עינת גרימברג, נהיגה בהשפעת אלכוהול: סקרים עדכניים, אתר עמותת אור ירוק 2007.