אורות החושן: אורות החושן - דיני הרכב
פרק ו: תאונות דרכים
ו.א. פעולות מקדימות למניעת תאונות

הגורם האנושי הוא כידוע הגורם המרכזי לתאונות הדרכים, לעומת תקלות מכניות ברכב או בעיות בכביש, שהן גורם משני בחשיבותו[1]. למרות משקלן הנמוך בגרימת תאונות, התורה מחייבת אותנו לפעול כדי לצמצם תקלות אלה.

בתורה מופיעה החובה להתקין מעקה לגג כדי למנוע תאונות: "כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ"[2]. מכאן למדו חז"ל עיקרון כללי, שחלה על האדם חובה לבדוק ולטפל ברכושו כדי שלא תיגרם ממנו תקלה למי שישתמש בו[3].

מכאן, שהתורה מדריכה אותנו שמניעת תאונה אינה מתחילה ברגע בו הנהג מתלבט האם לצאת לעקיפה או לתת זכות קדימה, אלא הרבה קודם לכן, בתחזוקה נאותה של הרכב. על בעל הרכב מוטלת החובה לתחזק את הרכב בצורה נאותה, לבדוק בלמים וצמיגים ואת כל מערכות הבטיחות הנדרשות ברכב. יתר על כן, אם בעל הרכב נמנע מלתקן את הדרוש תיקון וכתוצאה מכך התרחשה על ידו תאונה קטלנית, הוא לא יוכל לטעון שהתאונה בלתי נמנעת והוא ייחשב לרוצח בשגגה[4].

בנוסף לחובתו האישית של בעל הרכב לשמירה על תקינותו, מופקד השלטון המקומי והמרכזי, כל אחד בתחום שיפוטו[5], על תשתיות הכבישים. ההלכה מטילה חובה על השלטון לסלול כבישים תקינים[6], ולתחזק אותם באופן שימנע מפגעים בטיחותיים[7], ואם התרשל בתפקידו מטילה עליו את האחריות המוסרית לתאונות שיתרחשו בגין המפגעים שנוצרו:

אם לא יצאו ותיקנו כל אלו, כל דמים שנשפכו שם מעלה אני עליהם כאילו הם שפכום שנאמר "ועשית מעקה לגגך, ולא תשים דמים בביתך"[8].