אורות החושן: אורות החושן - דיני הרכב
פרק ו: תאונות דרכים
ו.יא. זהות הנתבע בגין תאונה

החוק במדינת ישראל מחייב כל בעל רכב לעשות ביטוח חובה[1]. ביטוח זה נועד לממן את הפיצוי במקרה של נזקי גוף. בנוסף, בעל רכב יכול לעשות ביטוחים נוספים לכיסוי נזקי ממון: ביטוח צד ג' - חברת הביטוח מתחייבת לפצות פגיעה ממונית שנעשתה על ידי הרכב המבוטח. ביטוח מקיף - כולל בנוסף לכך, גם התחייבות של חברת הביטוח לפצות את בעל הרכב על נזקים (מסוימים) ברכבו או במקרה של גניבה. בהינתן שלרוב כלי הרכב יש ביטוח צד ג' או ביטוח מקיף, עולה השאלה את מי אמור הניזוק לתבוע בקרות תאונה – את המזיק, את חברת הביטוח של המזיק, או שמא את חברת הביטוח שלו עצמו? התשובה כמובן תלויה במעמדו ההלכתי של הביטוח וכן במעמד הביטוחי של שני הצדדים.

ביטוח הוא הסכם בין חברת הביטוח ובין המבוטח, היוצר התחייבויות חדשות שאלמלא נחתם לא היו קיימות, לא על פי ההלכה ולא על פי החוק^[2]. לכן, מחד גיסא חברת הביטוח המבטחת את הניזוק בביטוח מקיף עשויה לשלם לניזוק גם עבור נזקים שבגינם אין ההלכה מטילה חובת תשלום על המזיק. מאידך גיסא, חברת הביטוח עשויה לשלם לניזוק פחות ממה שהמזיק חייב לשלם על פי ההלכה, וההלכה אינה פוטרת אותו מלהשלים את הפיצוי החסר.

לניזוק המחזיק בפוליסת ביטוח מקיף עומדות שתי מחויבויות שונות באופיין ובהיקפן: האחת, חובה של המזיק לשלם לו על הנזק מכוח הדין, והשנייה, התחייבות של חברת הביטוח שלו לשלם לו על הנזק מכוח ההסכם עמו. לכאורה, הוא יכול לתבוע במקביל, הן את המזיק מכח חובתו לפצות על הנזק שגרם, הן את חברת הביטוח מכוח התחייבותה החוזית[3]. אולם בכל הסכמי הביטוח המקובלים, המבוטח מוסר את זכות התביעה מהמזיק לחברת הביטוח, ומתחייב להעביר לה כל סכום שיקבל מהמזיק, וכך נקבע גם בחוק[4]. לפיכך תביעה כפולה בגין אותו נזק, הן את חברת הביטוח הן את המזיק, אינה אפשרית[5].

אם יש לניזוק ביטוח מקיף, הוא רשאי לתבוע את הביטוח שלו במקום את המזיק, אולם אינו חייב לעשות זאת, אף שהדבר עשוי להפחית את נטל התשלום שיוטל על המזיק[6]. ויתורו על תביעת הניזוק כנגד הביטוח שלו עצמו מובנת ומוצדקת, בין השאר בגלל שאם יפנה לחברת הביטוח בה עשה את הביטוח המקיף, הוא יחויב לשאת בחלק מהנזק בעצמו (המכונה: השתתפות עצמית) וכן יפסיד את ההנחה שהוא מקבל בגין היעדר תביעות.

אם הניזוק בכל זאת יבחר לבקש פיצוי מחברת הביטוח שלו ("להפעיל את הביטוח"), חברת הביטוח תפצה אותו ותתבע את המזיק או את חברת הביטוח של המזיק. במקרה זה תתייצב חברת הביטוח של הניזוק בשמו ותנהל את ההליך במקומו.

חברות הביטוח תובעות ונתבעות רק בבתי משפט ולא בבתי דין לממונות כפי שמחייבת ההלכה. למרות זאת, מותר לניזוק ולמזיק להפעיל את הביטוח שלהם לאחר התרחשותה של תאונה, והם אינם אחראים לכך שחברת הביטוח תנהל את ההליך בבתי המשפט. הם אינם צד להליך זה ואינם חייבים להפסיד כסף על מנת למנוע מחברות הביטוח שלהם התדיינות בבית משפט[7]. כמו כן, מותר מלכתחילה לניזוק לתבוע בעצמו את חברת הביטוח של המזיק בבית המשפט, והוא אינו חייב לקבל היתר (המכונה "כתב סירוב") מבית דין לצורך כך[8].

אם הניזוק יבחר לפנות ישירות למזיק, ולמזיק אין ביטוח או שהוא לא מעוניין לפנות לחברת הביטוח שלו – יהיה המזיק חייב לשלם לניזוק, אם ההלכה מחייבת אותו בפיצוי בגין הנזק שגרם. אם מתעוררת מחלוקת בין הצדדים יש לברר אותה בבית דין של תורה.

יש להעיר כי גם אם מעורבות בתביעה חברות ביטוח, תיתכן בנוסף לכך גם התדיינות ישירה בין המזיק לניזוק, אם הניזוק לא קיבל מחברות הביטוח את מלוא הפיצוי המגיע לו על פי ההלכה (כגון, את דמי ההשתתפות העצמית) [9]. את היקף החיוב כדאי לברר ביחד בפני רב או דיין לאחר שחברת הביטוח תסיים לשלם את חלקה.

בפרקים הבאים יובררו חובות הפיצוי הנזיקי על פי ההלכה בגין תביעה כנגד אדם פרטי, השונים, כאמור, מהכללים החלים במקרים הנפוצים כאשר התביעה מתבררת בין חברות הביטוח.