אדם השוכר רכב ומגלה תקלה במהלך תקופת השכירות, הרי שעוד לפני שהוא דואג לזכויותיו, לרכב חלופי או להחזר כספי, בראש ובראשונה עליו למנוע היווצרות נזק לרכב, משום שהתורה אסרה על האדם להזיק לחברו[1]. ברבות מן התקלות, הנסיעה ברכב עדיין אפשרית למרחק מסוים למרות התקלה, אך היא עשויה לגרום נזק גדול שעלות תיקונו גבוהה. עצירה מיידית של הרכב והובלתו לתיקון עשויים להיות כרוכים אולי בעוגמת נפש מצידו של השוכר אך בחיסכון כספי רב למשכיר. המשך נסיעה יהיה כרוך בגרימת נזק מיותרת ואסורה. במקרים כאלה, כאשר מדובר ברכוש של אחרים, דרכו של היצר הרע "לפעול שעות נוספות", ולכן חשוב לדעת שהאיסור להזיק קודם לכל שיקול כספי או אחר. למותר לציין שהתשלום עבור השימוש ברכב, אינו מצדיק את גרימת הנזק.
מכאן, שעם גילוי התקלה על השוכר לעצור את הרכב בצורה בטוחה בצד הדרך, ולהודיע על כך לחברה המשכירה. עם קבלת ההודעה על גילוי התקלה, על החברה להדריך את השוכר כיצד עליו לנהוג. אם השוכר אינו מצליח לתפוס את החברה עליו להתייעץ עם מכונאי רכב שידריך אותו בשאלה האם המשך הנסיעה עשוי להחמיר את הבעיה. אם השוכר נהג כראוי ולא המשיך בנסיעה, הוא יהיה פטור מתשלום גם אם בגלל נסיעתו עד לגילוי התקלה נגרם נזק נוסף לרכב[2].
כפי שראינו לעיל, בעת תקלה על חברת ההשכרה להעמיד לשוכר רכב חלופי לכל הפחות באותה רמה של הרכב אותו הוא שכר מלכתחילה[3], אשר יועמד לרשות השוכר במקום בו נעצר הרכב השכור. אם החברה לא העמידה לשוכר רכב חלופי, השוכר רשאי לשכור בעצמו רכב חלופי על חשבון דמי השכירות, אף אם עלות שכירת רכב חלופי גבוהה מעלות השכירות[4]. כמו כן הוא רשאי להזמין מונית שתיקח אותו ליעדו, ובלבד שמחיר המונית אינו עולה על מחיר שכירות רכב חלופי[5]. על מנת למנוע אי נעימויות וחוסר הבנה מומלץ לצדדים להגדיר בהסכם באופן מדויק את אחריותו של המשכיר במקרים מעין אלו.
אם מדובר בהשכרה של רכב ספציפי, כגון שמדובר ברכב ייחודי או באדם פרטי המשכיר את רכבו (הפועל בניגוד לחוק, כאמור) חובה זו אינה קיימת. אם התגלתה תקלה ברכב השכור שמונעת את המשך השימוש בו, השוכר אינו זכאי לקבל רכב חלופי אך עליו לשלם דמי שכירות רק על משך ההשכרה שחלף[6]. אם השוכר לא נהנה כלל מהרכב כגון ששכר רכב ייחודי על מנת להוביל סחורה ממקום למקום, או ששכר רכב על מנת להגיע לאירוע כלשהו, והרכב נתקע באמצע הדרך באופן שמנע ממנו להגיע ליעדו ואילץ אותו לשכור רכב אחר או להזמין מונית במחיר שאינו נופל ממחיר השכירות המקורית, הוא פטור מלשלם על השכירות[7].
[1] שולחן ערוך חו"מ שעח, א. פוסקים דנו בהרחבה במקורותיו של האיסור. לדעת היד רמ"ה בבא בתרא כו ע"א האיסור נכלל בגדר "לפני עור לא תתן מכשל" מחד, וביטול מצוות עשה "ואהבת לרעך כמוך", מאידך. לדעת רבנו יונה, אבות א, א, האיסור להזיק נכלל באיסור גזילה ואילו לדעת הב"ח, שעח, א האיסור להזיק נכלל גם באיסור "בל תשחית". להרחבה ראו קהילות יעקב בבא קמא, א.
[2] רמב"ם מכירה טז, ז, יב; שולחן ערוך חו"מ רלב, יג-יד. וראו נתיבות המשפט שם, ה, שהסתפק בשאלה האם פטור זה קיים רק כאשר השוכר הזיק באונס, שלא היה יכול להעלות בדעתו שבנסיעתו הוא גורם לנזק, או שכל עוד הנסיעה נעשתה באופן המקובל הוא פטור על הנזק שגרם.
[3] שולחן ערוך חו"מ שי, א. וראו בהרחבה לעיל סעיף ז.
[4] עד מחיר הרכב השכור עצמו, רמב"ם שכירות ה, ב; שולחן ערוך חו"מ שי, א. ועיינו ברא"ש בבא מציעא ו, י; טור חו"מ שי, מהם משמע שאין כל מגבלה על מחיר שכירות הרכב החלופי, וראו בסמ"ע שם, ה-ו, שמבאר את מחלוקתם.
[5] שכן השירות אותו מספקת מונית כולל גם נהג, והמשכיר לא התחייב לכך.
[6] שולחן ערוך שם, ב.
[7] רמ"א, שם. וראו שו"ת משפטיך ליעקב ח, לד, ה.