אורות החושן: עבודה וקבלנות
פרק ד: כריתת הסכם עבודה
ד.ג. תוכן הסכם העבודה וחשיבותו

על פי ההלכה, הסכם עבודה אמור לשקף את הציפיות של הצדדים מההתקשרות ביניהם, ומטרתו למנוע אי הבנה בין הצדדים. לשאלה מה אמור לכלול הסכם עבודה אין תשובה אחידה, שכן הפרטים משתנים ממקום עבודה אחד למשנהו. באופן עקרוני ההסכם אמור לכלול התייחסות לשני תחומים בלבד: מה נדרש מהעובד, ומהי התמורה המובטחת לו מהמעסיק.

כאמור, הסכם עבודה יכול שיהיה הסכם בעל פה בלבד, ולאחר מעשה קניין הוא יחייב באופן מלא. בכל זאת, יש יתרון גדול בהסכם כתוב, ועדיף כתוב וחתום על ידי שני הצדדים. זאת, כדי לתעד סיכומים בעל פה ולמנוע אי הבנה ומחלוקות מיותרות.

במקרים בהם ההסכם לא מפורט או לא ברור, עלולות להיווצר אי הבנות בין הצדדים, וכן הצדדים עלולים לשכוח מה סוכם בעל פה. אי הבנות אלו ניתנות לרוב להכרעה בדין תורה בכלים שונים, כגון, על פי המנהג המקובל, או לטובת המוחזק. אולם לעיתים המנהג המקובל קשה לבירור, ובכל מקרה אין הדבר מהווה פתרון לתסכול ולעוול שנוצר בגינן.

על מנת למנוע מצבים שכאלו מציע החפץ חיים להגדיר במדויק מהן דרישות העבודה ומהם השכר והתנאים המובטחים בעבורן. מפאת חשיבות הדברים נביא את הדברים בלשונם:

כל אדם שמבקש לאדם אחר שיעשה לו איזה פעולה בשכר, יקצוב עמו המקח בתחילה, שאי לאו הכי עלול מאד להיות גזלן ועושק שכר שכיר. דהלא על פי רוב יצטרך האדם למאות פעולות בכל שנה, ומצוי מאד שאחר הפעולה יש ויכוח בין האומן והבעל הבית בענין שילום השכר, ולכשיפרדו כל אחד חושב בנפשו שהוא נגזל מן השני... ומדינא הוא כמנהג המדינה לפי המקום והזמן... ומי יוכל לדעת את מנהג המדינה בכל פעולה ופעולה לפי עניינה... על כן הרוצה לצאת ידי שמים, יקצוב עמו בתחילה ויצא מכל ספק.^[1]

בעקבות מקרים רבים בהם ניצלו מעסיקים את המצב בו דרישות העבודה, תנאי השכר וזהות המעביד, לא היו ידועים לעובד, הפכה מדינת ישראל עצה טובה זו לחוק[2]. חוק זה מחייב את המעסיק להודיע לעובד תוך 30 יום מעת תחילת ההעסקה, את דרישות העבודה ואת שכרו, ואף קונס את המעביד אם לא עשה כן. הואיל וחוק זה נועד לבסס חובה הלכתית לתשלום שכר שכיר בזמנו ולמנוע גזל ועושק מסתבר כי לחוק זה יש תוקף גם על פי דין תורה.

לגבי הדרישות מהעובד, כאשר מנסחים את הסכם העבודה מומלץ להתייחס לימים ולשעות העבודה, לאחוז המשרה, לאופי העבודה, לאפשרות לשנות את אופי העבודה על פי החלטות המעסיק, לאופן בו המעסיק מגן על המידע העסקי והלקוחות של העסק במקרה שהעובד עוזב את מקום העבודה, ולמשך החוזה.

מבחינת התמורה המגיעה לעובד, מומלץ להתייחס לגובה השכר ומועד תשלומו, להפרשות לפנסיה, לקרן פיצויים ולקרנות נוספות, להיקף ימי החופשה והמחלה ולמועד בו הם ניתנים, לתשלום על שעות נוספות, וכדומה. כמו כן על העובד לשים לב כי הוא לא נדרש לוותר (ויתור לא חוקי, אשר לדעת פוסקים רבים אף אינו תקף גם על פי ההלכה) על זכויות שמגיעות לו על פי החוק אשר ידונו בהמשך הספר. בנוסף, מן הראוי לקבוע כי בכל מחלוקת ידון בית דין של תורה.

[1] קונטרס אהבת חסד א, בסופו, הערה עמ' 42. בהמשך דבריו מעלה החפץ חיים שיקול נוסף והוא שאם מדובר בתלמיד חכם (עובד או מעביד) עשויה להיווצר חס וחלילה בעיה של חילול השם בטענה שתלמיד חכם הוא גזלן.

[2] וזה לשון חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002:

1. מעביד ימסור לעובד, לא יאוחר משלושים ימים מהיום שהעובד התחיל לעבוד אצלו... הודעה בכתב שבה יפרט את תנאי העבודה של העובד.

2. תוכן ההודעה: פירוט תנאי העבודה של העובד בהודעה יהיה בענינים אלה:... תקופת העבודה... תיאור עיקרי התפקיד... שכר עבודה ומועדי תשלום השכר; אורכו של יום העבודה הרגיל או שבוע העבודה... סוגי תשלומים של המעביד ושל העובד בעבור תנאים סוציאליים...