ההלכה, הצדק והיושר מחייבים את חברת ההשכרה שלא להשכיר רכב שיש בו תקלות הפוגמות באפשרות להשתמש בו למטרות לשמן הוא הושכר[1]. יתר על כן, כאשר התגלו ברכב מושכר ליקויים אשר היו קיימים בשעת ההשכרה ולא דווחו על ידי חברת ההשכרה, הדבר עשוי להצדיק דרישה של השוכר לביטול השכירות, מדין מקח טעות[2].
בנקודה זו דומה עסקת השכרה באופן עקרוני לעסקת מכר[3]. מטבע הדברים, בשל ההבדל בין העסקאות, ישנם גם הבדלים ביניהם בעניין זה. בעסקת מכר, ישנם פגמים שאינם מצדיקים ביטול של העסקה אלא רק מתן פיצוי על עלות התיקון. לעומת זאת, בהשכרה לטווח קצר באופן יחסי (בשונה מהחכרה – ליסינג)[4], זכותו של השוכר לדרוש רכב תקין באופן מיידי מבלי לחכות עד שהתקלה תתוקן, למעט תקלות שתיקונן קל מאוד.
הבדל נוסף בין שתי העסקאות הוא, שבעסקת מכר לא ניתן לפצות את הקונה ברכב חלופי במקום הרכב שקנה, כיוון שהעסקה הייתה לקניית רכב מסוים. לעומת זאת בעסקת השכרה, חברת ההשכרה יכולה לעמוד בהתחייבות שלה אם תעמיד לרשות השוכר רכב חלופי.
נמצא שהסעדים להם זכאי השוכר במקרה של תקלה ברכב הם: ביטול, העמדת רכב חלופי ותיקון, בהתאם לנסיבות ולמטרות ההשכרה כפי שנפרט.
אם התגלו פגמים הפוגעים ביכולת להשתמש ברכב כמות שהוא, שוכר רכב לטווח הקצר יהיה זכאי לביטול העסקה. אף שמדובר בפגמים שניתן לתקנם בקלות יחסית, שכן זמן התיקון יגרע באופן משמעותי מיכולת השימוש ברכב למטרות אשר לשמן הוא הושכר[5]. אולם, אם יתגלו ברכב פגמים שאמנם משפיעים השפעה ניכרת על ערכו של הרכב, אך אינם פוגמים ביכולתו של השוכר לנסוע ברכב בבטחה ובהנאה, הם לא יהוו עילה לדרישה לביטול השכירות.
לדוגמה, אם התגלה שלרכב יש פגיעה קלה בשלדה, הדבר מהווה כמובן עילה לביטול מיידי של עסקת מכירה, אולם אין זה מהווה כל עילה לביטול עסקת השכרה. לשוכר לא אכפת אם אי פעם הרכב עבר תאונה (כל עוד הדבר אינו משפיע על בטיחות הנסיעה). ברם, אם אדם שכר רכב כדי לצאת מוקדם בבוקר לחופשה באילת וגילה שהמזגן אינו מקרר כיוון שחסר בו גז הדבר מהווה עילה מוצדקת לביטול השכירות. זאת משום שעקב כך חופשתו תתעכב בשעתיים בשל "בילוי" במוסך.[6] לעומת זאת קונה רכב לא יוכל לדרוש לבטל את העסקה בשל פגם פעוט זה שניתן לתיקון בקלות.
אם השוכר בחר לבטל את השכירות בשל התקלה שהתגלתה, והביטול אכן מוצדק, עליו להפסיק את השימוש ברכב[7] סמוך ככל האפשר לרגע גילוי התקלה. מיד שהדבר מתאפשר[8], עליו להחנות את הרכב בצורה בטוחה ולהודיע על כך באופן מיידי לחברת ההשכרה[9]. עם קבלת ההודעה חברת ההשכרה נושאת באחריות על הרכב. עליה לטפל בהחזרת הרכב לרשותה מהמקום בו הוא נמצא[10] ולהשיב לשוכר את כספו. לחילופין, הברירה נתונה בידו של השוכר לדרוש קבלת רכב חלופי באותה רמה, ועל חברת ההשכרה להעמיד לו רכב חלופי בהקדם האפשרי[11].
[1] משנה וגמרא בבא מציעא ס ע"א; שולחן ערוך חו"מ רכח, ו. בחובה זו בכך עסקנו בהרחבה לעיל פרק א סעיף ה.
[2] בית הבחירה בבא מציעא עח ע"ב, ד"ה השוכר.
[3] נתיבות המשפט שי, א.
[4] אף שמבחינה עקרונית עסקת "ליסינג" מוגדרת כהשכרה, לעניין זה דינה יהיה כמכירה שכן היא השכרה לטווח ארוך שבקצהו אופציה לרכישה.
[5] אור שמח, מכירה יז, ט, על פי הגמרא פסחים ד ע"ב, המעלה את האפשרות לטעון מקח טעות אודות השכרת בית לפסח כאשר חסרונו היחיד הוא שהוא אינו בדוק מחמץ. ועיינו במגן אברהם תלז, ז, שמאפשר לבטל את השכירות במומים הניתנים לתיקון רק כאשר הצדדים התנו על כך במפורש. נראה לומר שגם המגן אברהם יסכים שאדם ששכר רכב למספר שעות ומחצית מהזמן הוא נדרש להמתין עד שיתוקנו התקלות שנמצאו בו או עד שיקבל רכב חלופי, יוכל לדרוש את ביטול השכירות ואת קבלת כספו בחזרה.
[6] להרחבה ראו משפטיך ליעקב ד, יז.
[7] שאם לא כן הוא לא יוכל עוד לבטל את השכירות, שולחן ערוך רלב, ג.
[8] נתיבות המשפט רלב, א; ארחות משפט צב, יז, מובא בפתחי תשובה חו"מ רלב, א.
[9] שולחן ערוך חו"מ רלב, כא; סמ"ע שם, נא.
[10] רמב"ם מכירה טז, ג; שולחן ערוך שם; וראו נתיבות המשפט שם, י.
[11] להרחבה, ראו לעיל סעיף ו.