הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור

דחיית בקשה להשתת הוצאות / בית הדין הגדול 1331082/1

הרב אליעזר איגרא, הרב שלמה שפירא, הרב ציון לוז - אילוז ( בית הדין הרבני הגדול)
אשה ערערה ותבעה לתקן טעות סופר בפסק דין ולהשית על הבעל הוצאות. בית הדין קבע כי אמנם אין צורך לתקן את הטעות שהרי היא ניכרת לעין, ואולם כיון שהצדק עם האשה - יתקן את הטעות. אבל אין בכך כדי לחייב את הבעל בהוצאות.

ב"ה

תיק 1331082/1

בבית הדין הרבני הגדול ירושלים

לפני כבוד הדיינים:

הרב אליעזר איגרא, הרב שלמה שפירא, הרב ציון לוז־אילוז

המערער:         פלוני   (ע"י ב"כ עו"ד יפית רודיטי)

נגד

המשיבה:        פלונית

הנדון: בקשת המשיבה לחייב את המערער בהוצאותיה ולקבוע, בניגוד להחלטה קודמת, כי לא ניסתה להטעות את בית הדין וכי הערעור נדחה מהטעם שבתשובתה לו

החלטה

לפנינו בקשת המשיבה ל"תיקון טעות סופר" בהחלטה מכ"ד בטבת התשפ"ב (28.12.21) ול"עיון מחדש בהחלטה שלא להשית על המערער הוצאות עקב טעות שנפלה".

תיקון הטעות המבוקש עוסק בפסקה דלהלן בפסק דיננו (ההדגשה אינה במקור):

עיינו בדברים ובאנו למסקנה, כי אף שיש מן הצדק בחלק מדברי המערער, וכמה מטענות המשיבה אינן צודקות, מכל מקום, לגופו של עניין דין בקשת המשיבה להידחות.

המשיבה מעירה, ובצדק, כי המילה "המשיבה" שאותה הדגישה בבקשתה, והדגשנו עתה אף אנו בציטוט דלעיל, היא טעות סופר וצריך להיות "המערער". אף שלא ברור הצורך בהטרחת בית הדין בזוטי־דברים ממין זה של תיקון טעות סופר הניכרת ומובנת לכול ושבכל מקרה אינה משליכה על התוצאה הסופית, מאחר שהגישה המשיבה בקשה זו ומאחר שהצדק עימה כמובן, כפי שעולה מגוף הפסקה ומכלל ההחלטה וכאמור לעיל, נעתר בית הדין לבקשה וקובע מפורשות כי יש לקרוא את הפסקה האמורה בהחלטה כאילו נאמר בה "המערער" במקום המילה "המשיבה" המודגשת.

ברם בניגוד לחלקה זה של הבקשה, שתהינו מה הצורך בו ושמא אכן לא בא אלא כמבוא וכסלילת הדרך לחלקה האחר (ואכן המשיבה עצמה הקדימה לכלל בקשתה על שני חלקיה את המשפט "משעה שבפסק הדין נפלה טעות סופר"), דינו של החלק האחר להידחות:

בחלק זה של בקשתה מלינה המשיבה על האמור בהחלטה:

המשיבה מתנגדת לבקשה, ובין השאר מציינת כי בקשה דומה של המערער נדחתה בעבר – לעניין זה נעיר כבר עתה כי אין הדברים מדויקים: בשעתו לא דחה בית הדין את הבקשה אלא קבע כי המערער יוכל להעלותה בדיון.

לדבריה לא טענה כי בקשה דומה של המערער נדחתה בעבר ומציינת כי אף ציטטה בסעיף 6 לתגובתה את אותה החלטה שבה נקבע כי המערער יוכל להעלות את טענותיו במועד הדיון. ואכן כך ציטטה המשיבה בתגובתה, אלא שתחילתו של הטיעון אינה נכונה, ובאמירת חצאי אמיתות כידוע אין יוצאים ידי חובה.

בסעיף 6 לתגובה אכן ציטטה המשיבה את ההחלטה שהורתה כי המערער יוכל להעלות את טיעונו בדיון, אך בסעיף 8 לתגובה ציטטה המשיבה מפרוטוקול הדיון את דבריה שלה עצמה (ההדגשה אינה במקור):

כמה ימים לאחר הגשת הערעור הגישה חברתי בקשה ואמרה שדנים גם בסמכות בנושא מזונות ילדים ואבקש לומר: אין ערעור על סמכות מזונות ילדים, חברתי הגישה באוגוסט בקשה ובית הדין הרבני דחה את בקשתה [...]

 הבקשה שהוגשה "באוגוסט" – למען הסר ספק – היא כמובן אותה בקשה עצמה שבעניינה ניתנה ההחלטה המדוברת, אף שלאמיתו של דבר הוגשה היא בראשית ספטמבר כפי שציינה המשיבה בסעיף 6 האמור ובצדק – אין אנו נתפסים לכך, טעות במהלך דברים שבעל פה בדיון בין שלהי אוגוסט לראשית ספטמבר אינה בלתי אפשרית, אולם ברור כי היא היא שכן לא הוגשה בקשה אחרת בעניין זה באוגוסט (ולו הוגשה הרי שגם לגביה נכונים הדברים שנאמרו בהחלטתנו כי הטיעון שלפיו דחה בית הדין בקשה זו – אינו אמת).

ומכאן לבקשה לעניין ההוצאות:

בהחלטתנו כתבנו (גם כאן אין ההדגשה במקור):

מאחר שדחיית הבקשה אינה, בעיקרה, מן הטעמים שהעלתה המשיבה, ומאחר שכשם שייתכן שניסה המערער להטעותנו בבקשה זו שבה התעלם מההחלטה המוקדמת של בית הדין קמא, כך ייתכן שניסתה המשיבה להטעותנו בהצגת הדברים כאילו לא עלה עניין המזונות בדברי המערער בשלב מוקדם יותר או כאילו בקשה קודמת שלו בעניין זה "נדחתה" – אין אנו מוצאים לנכון להשית הוצאות על המערער בגין בקשה זו.

המשיבה, בזיקה לטענתה האמורה, כי המילים שהדגשנו עתה אינן נכונות, מבקשת לעיין מחדש בקביעה כי לא יושתו הוצאות על המערער בגין בקשתו שנדחתה. דינה של בקשה זו להידחות משני טעמים:

1.   מאחר שאף לו היה המודגש שגוי – הלוא הקביעה כי לא יושתו הוצאות נומקה בנימוק נוסף, כמצוטט "מאחר שדחיית הבקשה אינה, בעיקרה, מן הטעמים שהעלתה המשיבה";

2.   מאחר שכאמור לעיל הדברים אינם שגויים. המשיבה טענה בדיון כאילו בקשה קודמת של המערער בעניין זה נדחתה, ולא היא, ואם בנוגע לדברים שבדיון אפשר היה להניח כי טעתה בלשונה באומרה "נדחתה", בנוגע לציטוטים של אותם דברים גם בתגובה שבכתב לבקשה – קשה להניח כך, ולכל הפחות נכון היה לומר כלשוננו שנכתבה בזהירות כי "ייתכן שניסתה המשיבה להטעותנו".

סוף דבר

א.         בית הדין נעתר לבקשה לתיקון טעות סופר במילה "משיבה" שהודגשה בציטטה הראשונה דלעיל, אך דוחה את הטענות בדבר טעות בעובדות – בתיאור הטענות שבציטטה השנייה וקובע, כתוצאה של דחייתו את הטענה האמורה כי אין מקום "לעיון מחדש בהחלטה שלא להשית על המערער הוצאות".

ב.         ייתכן שהיה מקום להשית הוצאות על המשיבה בגין הטרחתנו בבקשת סרק זו, ומה גם שזו הפעם השנייה שבה לכאורה מנסה היא להטעותנו – וכשדברים חוזרים ונשנים עשויים הם לעלות דרגה מ"ייתכן" ל"נראה כי", שכן טעות אומנם אפשרית בדרך מקרה, אבל כידוע "המקרה – לא יישנה" וכשדברים נשנים נראה כי מכוונים הם.

מכל מקום לפנים משורת הדין ומאחר שאין הדברים ברורים למעלה מספק סביר – לא נעשה כן.

ג.          ההחלטה מותרת בפרסום בהשמטת פרטיהם המזהים של הצדדים.

ניתן ביום כ"ה בטבת התשפ"ב (29.12.2021).

הרב אליעזר איגרא                     הרב שלמה שפירא                    הרב ציון לוז־אילוז

 

עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה