אורות החושן - דיני הרכב >> פרק ה: תיקון הרכב >> ה.יב. רכב שנגנב מהמוסך

אורות החושן: אורות החושן - דיני הרכב
פרק ה: תיקון הרכב
ה.יב. רכב שנגנב מהמוסך

אחריות בעל המוסך אינה מתמצה רק בטיפול ברכב, אלא כוללת אף שמירת הרכב מפני גניבה כדין שומר שכר (למעט מקרים בהם סוכם אחרת)[1]. משמעות הדבר היא כי אם נגנב הרכב מהמוסך, עשוי בעל המוסך להתחייב בתשלום פיצוי לבעליו. חיוב זה יתממש רק אם התקיימו כל התנאים הבאים:

  1. הסכמה לשמירה

בעל המוסך הסכים לקבל על עצמו אחריות על הרכב[2]. התנהגות שפרשנותה הבלעדית היא הסכמה לאחריות – תיחשב להסכמה[3]. לפיכך אם בעל הרכב הכניס את רכבו לשטח המוסך בידיעתו ובהסכמתו של בעל המוסך, יהיה האחרון אחראי במקרה של גניבה[4]. אולם, אם בעל הרכב השאיר את רכבו במוסך והלך מבלי ליידע ולקבל הסכמה על כך, בעל המוסך[5] לא יהיה אחראי אם הרכב ייגנב.

  1. מעשה קניין

קבלת האחריות לוותה במעשה קניין כנדרש[6]. הכנסת הרכב לשטח המוסך[7], נהיגה ברכב על ידי עובדי המוסך[8], וכן התחלת הטיפול ברכב[9] הן מעשה קניין מספיק. לעומת זאת השאיר הבעלים את הרכב ברחוב סמוך, אפילו הסכים לכך בעל המוסך וקיבל לידיו את מפתח הרכב[10], אין זה נחשב למעשה קניין, והמוסך פטור מאחריות על הרכב.

  1. היעדר נוכחות בעל הרכב

הרכב נגנב אחרי שבעל הרכב עזב את רכבו ויצא מן המוסך. כל עוד בעל הרכב נמצא לידו הוא אחראי עליו ואם נגנב בנוכחותו אל לו להלין על בעל המוסך[11]. מאותה סיבה יש לפטור מאחריות במקרה של גניבה מכונאי שהוזמן לטפל ברכב בחניה השייכת לבעל הרכב[12].

  1. שמירה לקויה

בעל המוסך לא שמר על הרכב כראוי, כמקובל במוסכים. אולם, אם בעל המוסך שמר על הרכב כמקובל, כגון שנעל אותו בנעילה אוטומטית ושמר על המפתח ברשותו, ובכל זאת הרכב נגנב, הוא ייפטר מתשלום[13].

  1. הודעת סיום העבודה והשמירה

בעל המוסך טרם הודיע לבעל הרכב שהטיפול הסתיים והוא מוזמן לבוא לקחת את רכבו. אולם, אם בעל המוסך הודיע לבעל הרכב לבוא לקחת את רכבו וזה לא הגיע תוך פרק זמן סביר ולא סיכם עם בעל המוסך על מועד מאוחר יותר, בעל המוסך אינו חייב להמשיך ולשמור על הרכב לנצח, ומעמדו יהיה כשל שומר חינם. משמעות הדבר היא כי הוא יהיה חייב רק אם לא שמר על הרכב כפי שבעליו שומר עליו, כגון שהשאיר אותו מחוץ למוסך לא נעול, וקל וחומר כאשר השאיר את המפתחות ברכב. אמנם, אם בעל המוסך התרה בבעל הרכב כי אם לא יגיע עד מועד סביר הוא מסיר כל אחריות מהרכב ובעל הרכב נמנע מלהגיע, הוא יהיה פטור מכל אחריות שהיא על הרכב.

 

[1] משנה בבא מציעא פ ע״ב; שולחן ערוך חו"מ שו, א: "כל האומנים שומרי שכר הם". ועיינו בשו"ת מהרש"ך ב, פה; שם, קסט; פתחי חושן פקדון, ב, הערה ה; שם, ג, הערה נד, שכתב שאם לא קיבל תמורה עבור השמירה פטור מגניבה אם שמר כמקובל.

[2] בבא מציעא פא ע"ב: "אינו חייב עד שיקבל עליו בעל הבית לשמור"; שולחן ערוך חו"מ רצא, ב.

[3] רשב"א בבא קמא מח ע"א, ד"ה התם; שולחן ערוך חו"מ שצג, ג.

[4] אור זרוע, מובא בהגהות אשר"י בבא קמא, ה, ג; ש"ך חו"מ רצא, ח.

[5] הודעה לבעל המוסך שלא זכתה לתגובה כלשהי אינה מספיקה בכדי להוכיח הסכמה לשמירה, ראו מחנה אפרים שומרים, ב, שהביא מחלוקת בדבר.

[6] הפוסקים נחלקו אם צריך מעשה קניין. הרמב"ם שכירות ב, ח; שלחן ערוך חו"מ רצא, ה; שמ, ד, מתנים את אחריות השומר בביצוע מעשה קניין, ואילו התוספות בבא מציעא צט ע"א, ד"ה כך; רא"ש בבא מציעא ח, טו; רמ"א חו"מ שמ, ד, אינם דורשים מעשה קניין. למעשה הכריעו הפוסקים, לכל הפחות מחמת הספק, כדעת הרמב"ם המתנה את אחריות השומר במעשה קניין, ש"ך רצא, יג; שמ, ט.

[7] הכנסת הרכב לשטח המוסך נחשבת "קניין חצר", ראו: רשב"א בבא מציעא פ ע"ב, ד"ה ואמר ליה.

[8] נהיגה ברכב על ידי בעל המוסך או עובדיו נחשבת "קניין משיכה", ראו פרק א סעיף יא.

[9] תחילת הטיפול ברכב נחשבת למעשה קניין הכורת את הסכם העבודה בין הצדדים, ולפיכך היא מספיקה גם לצורך ההתחייבות בשמירת הרכב, נתיבות המשפט שו, א.

[10] מסירת מפתח אינה נחשבת מעשה קניין במיטלטלין, למעט בתחומים בהם היא נהוגה, רמ"א חו"מ רא, ב.

[11] שולחן ערוך חו"מ רצא, ה; סמ"ע שם, ח; כסף הקדשים שם. ראו דעת הש"ך חו"מ שם, יב ונתיבות המשפט שם, יא, שחלקו על כך.

[12] ראו: סמ"ע שו, א; ב"ח חו"מ שו, א; מחנה אפרים, שומרים, מא, הסבורים שקבלן העובד בביתו של מזמין עבודה אינו מוגדר כשומר כלל. לעומתם עיינו בש"ך חו"מ שו, א; משנה למלך, שכירות י, ג, שסבורים שגם כאשר התיקון נעשה ברשותו של בעל החפץ, בעל המלאכה מוגדר כשומר שכר שחייב בגניבה. למעשה במקרה של גניבה בעל המוסך יהיה פטור לכל הפחות מחמת הספק.

[13] כאמור בעל המוסך מוגדר כשומר שכר שחייב בגניבה ואבידה, אף ששמר כראוי. אמנם נראה שאם בעל המוסך שמר על הרכב כמקובל ברוב המוסכים, יש לפטור אותו מתשלום במקרה בו הרכב נגנב משלוש סיבות: האחת, נחלקו הפוסקים במקרה ששומר שכר עשה ככל שביכולתו ובכל זאת נגנב ממנו באונס. לדעת ר"י בתוספות, בבא קמא נז ע"א, ד"ה כגון, בכל מקרה של גניבה חייב, וכך פסק השולחן ערוך שם. לעומתו כתב בהגהות מרדכי בבא קמא, רמז רו, שאם שמר ככל יכולתו ובכל זאת נגנב ממנו יש לראות זאת כאונס ולפטור אותו מתשלום. למעשה הכריעו הפוסקים כדעה הפוטרת מתשלום - ראו יש״ש בבא קמא ו, יא; שו"ת מהרשד״ם חו"מ תנט; ש״ך חו"מ שג, ד. השנייה, גם אם נאמר שניתן לשמור על הרכב באמצעות הצבת שומר 24/7 הרי שלדעת המהרש"ך המובאת בהערה לעיל, אומן מוגדר אמנם כשומר שכר, אולם, אם שמר כמקובל יהיה פטור במקרה של גניבה. השלישית, העובדה שבעל הרכב ידע את נהלי השמירה במוסך והסכים להשאיר את רכבו במוסך, הרי זה כמי שהתנה שאם הרכב יישמר כך וייגנב, בעל המוסך יהיה פטור, ראו: שו"ת מהרשד"ם חו"מ, מז; כנסת הגדולה, הגהות הטור חו"מ רצא, קכה; פתחי חושן פקדון ב, הערה יח.