אורות החושן - דיני הרכב >> פרק ה: תיקון הרכב >> ה.ב. חובת הנאמנות של בעל המוסך

אורות החושן: אורות החושן - דיני הרכב
פרק ה: תיקון הרכב
ה.ב. חובת הנאמנות של בעל המוסך

לבעל המוסך (המשמש לעיתים גם כמכונאי בעצמו), ישנה חובת נאמנות כלפי בעל הרכב והוא עומד בניסיון קשה מדי יום ביומו. זאת משום שבעל הרכב בדרך כלל אינו מבין דבר וחצי דבר במכונאות רכב והוא עשוי להאמין לכל מה שיאמר או שיעשה בעל המוסך. האפשרויות הקיימות לרמות ולהונות את בעל הרכב מבלי להיתפס, כמעט בלתי מוגבלות, הרבה יותר מכל תחום מסחרי אחר. החוק מחייב אמנם להציג מראש את מחיר שעת העבודה במוסך, והיצרן קובע "זמן תקן" הנדרש לכל פעולה המבוצעת ברכב, אולם מלבד זאת שאין לתקן זה כל משמעות חוקית מחייבת, אין הגבלות אלה מונעות מבעל המוסך לרמות ולהונות את הלקוחות באופנים מגוונים.

הוא יכול לדוגמה, לומר לבעל הרכב כי הבעיה חמורה ויקרה מכפי שהיא באמת, להרכיב חלקים משומשים ולגבות את מחירם של חדשים, לדווח על תיקון שלא ביצע, על סיבוכים שלא היו ולא נבראו, ועוד. הלקוח הממוצע נוטה להאמין לבעל המוסך בתמימות שכן הוא אינו יכול לבדוק את מהות התקלה, אינו יודע להבדיל בין חלק משומש לחדש, ולעיתים אפילו אינו מסוגל לבחון האם התיקון בוצע או לא בוצע.

על רקע הניסיון הקשה והזמין הזה, התורה מציעה לבעל המוסך שתי דרכים שיסייעו לו לעמוד בו[1]: האחת חיזוק תחושת האחוה: "אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו"[2]. אדם עשוי להיכשל ולרמות איש זר, אך אין זה מצוי שאדם ירמה את אחיו. חיזוק תחושת האחווה עשוי למנוע את ההונאה, ובלשון הנביא מלאכי: "הֲלוֹא אָב אֶחָד לְכֻלָּנוּ הֲלוֹא אֵ-ל אֶחָד בְּרָאָנוּ מַדּוּעַ נִבְגַּד אִישׁ בְּאָחִיו"[3].

הדרך השנייה היא התחזקות ביראת שמיים. ייתכן שבעל הרכב אמנם לא ידע לעולם על הרמאות, אולם דבר לא נסתר מעיני ריבונו של עולם, היודע ועֵד למעשיו של בעל המוסך. רק הוא ידע האם בעל המוסך פעל בנאמנות או שרימה והונה את בעל הרכב. גם אם בעל הרכב לא ידע ולא יבוא חשבון עם המוסכניק מי שיעשה זאת במקומו יהיה ריבונו של עולם, ובלשון אור החיים הקדוש:

אין בית דין יכול לעמוד על הדבר... וסלק ה' דינו לבוחן לבות ויודע מחשבות אדם ותחבולותיו. [4]

הפנמת הידיעה הזו עשויה להניא את בעל המוסך ממעשים כאלה, למרות שהוא יכול לכאורה 'להרויח' באמצעותם כסף קל[5].

זאת ועוד, רמאות כזו כשהיא נעשית לאורך שנים קשה מאוד לתיקון, כיוון שבעל המוסך כפי הנראה לא יוכל לשחזר את מי רימה ובאיזה סכום[6]. אמנם שערי תשובה לא ננעלו גם במקרים קשים מעין זה[7], אבל בוודאי שיש להשתדל מאוד שלא להיכשל בכך מלכתחילה.

 

[1] על פי החיד"א, חומת אנך, ויקרא, בהר, אות ג.

[2] ויקרא כה, יד.

[3] מלאכי ב, י.

[4] אור החיים, ויקרא כה, יד.

[5] הכתב והקבלה, דברים י, יב: "כל מקום שיש בו חסרון כיס נאמר בו ויראת מאלהיך, כי האדם מצד חומריותו נוח לו להתפתות לעבור על רצונו יתברך מצד חִמוד ממון, לכן הזכירה בענינים אלה יראת אלקים לירא מן העונש המיועד".

[6] תוספתא בבא קמא י, יד; שולחן ערוך חו"מ שסו, ב.

[7] בבא קמא צד ע"ב.