אורות החושן - דיני הרכב >> פרק ה: תיקון הרכב >> ה.ג. תמחור עבודה וחלקים

אורות החושן: אורות החושן - דיני הרכב
פרק ה: תיקון הרכב
ה.ג. תמחור עבודה וחלקים

גם אם בעולם מקובל לגנות מכירה של מוצר או שירות במחיר החורג במידה ניכרת מהמחיר המקובל, המעשה כשלעצמו נחשב לגיטימי[1]. לא כן התורה, אשר קבעה, כאמור, כי מכירה של מוצר במחיר החורג באופן ניכר ממחיר השוק[2] הוא מעשה פגום מבחינה מוסרית ומשפטית ולפיכך ניתן לדרוש את ביטול העסקה במקרה כזה. פער ניכר פירושו מחיר הגבוה בחמישית ומעלה ממחיר השוק[3].

עסקה החורגת באופן ניכר ממחיר השוק תוך ניצול לרעה של חוסר ידיעתו של הצד השני מוגדרת בתורה כאונאה[4]: "וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו"[5].

בעולם אידיאלי עם שוק חופשי ותחרות משוכללת מרובת משתתפים בה כל המשתתפים מודעים למחיר השוק ויכולים לבחור עם מי הם מעוניינים לסחור, דיני אונאה יתקיימו באופן טבעי. איש לא יקנה במחיר גבוה ממחיר השוק, בשעה שהוא יכול לקנות את אותו מוצר בדיוק במחיר השוק. הקושי מתעורר עקב המצב השכיח של פערי מידע הפוגמים בתחרות המשוכללת, ושבגינם הקונה לעיתים מסכים לשלם יותר ממחיר השוק. התורה מתייחסת למצב זה ואוסרת לנצל את חוסר הידע של הצד השני אודות מחיר השוק.

ההלכה אמנם מגבילה דין זה וקובעת כי הוא אינו חל על הסכם עבודה בין מעסיק לפועל[6], אולם הוא חל על הסכם קבלנות לתיקון או ייצור מיטלטלין. ההלכה רואה הסכם זה כמעין עסקת מכירה של חפץ שהקבלן מתקן או מספק, ולפיכך כפוף לדיני אונאה[7]. בעל המוסך עונה להגדרה זו, בפרט לאור העובדה שמחיר הטיפול ברכב כולל גם תשלום עבור עבודה וגם עבור חלקים. משמעות הדבר היא כי הוא אינו רשאי לדרוש כל מחיר שיחפוץ. אם המחיר עליו סוכם חורג באופן ניכר (יותר מ-20%) מהמחיר המקובל בשוק, ניתן לבטל את ההסכם. אם התיקון כבר בוצע, בעל הרכב יידרש לשלם רק את המחיר המקובל, ואם כבר שילם הוא יהיה זכאי לקבל החזר יחסי.

יש להעיר כי המוסכים שונים זה מזה במגוון של מאפיינים, כגון מקום המוסך, רמת שירותי המשרד, איכות חדר ההמתנה, טיב הציוד, הכשרה והשתלמות של המכונאים ועוד. כל אלו משפיעים על הוצאות המוסך וממילא על עלות הטיפול. לכן למעשה כל עוד המחיר לתיקון שבוצע נמצא בטווח המחירים המקובלים, לא ניתן לטעון להפקעת מחיר ולאונאה. רק אם המחיר חורג משמעותית מהמחיר המקובל במוסכים דומים, הלקוח זכאי לבטל את הסיכום ולהימנע מתשלום המחיר המופקע, או לדרוש החזר אם כבר שילם.

יש לציין כי על פי החוק[8] מחיר הטיפול במוסך אמור להיות מחושב לפי עלות העבודה והחלקים, ובעל המוסך חייב לתלות שלט בו מצוין המחיר לשעת עבודה[9]. אולם החוק משאיר גמישות גדולה לבעל המוסך הן בתמחור החלקים, הן בתמחור שעת העבודה ובעיקר בהגדרת משך העבודה הנדרש לכל אחת מהפעולות שביצע[10]. בנקודה זו מתערבת ההלכה וקובעת כי גם מחיר שמותר מבחינת החוק, עשוי להיות אסור על פי ההלכה ותהיה חובה להשיבו.

 

[1] כך נקבע גם בסעיף 14(ד) לחוק החוזים תשל"ג.

[2] לדעת ערוך השולחן חו"מ רכז, ז, אם אין לחפץ מחיר קבוע אלא טווח של מחירים, רק חריגה ניכרת ממנעד זה תוגדר אונאה.

[3] או מחיר נמוך בשישית ממחיר השוק בבא מציעא מט ע"ב; שולחן ערוך חו"מ רכז, ב.

[4] בעברית המודרנית מקובלת הצורה הלשונית "הונאה" (בהא) ואילו בלשון חז"ל מוכרת הצורה "אונאה" (באלף). מבחינה לשונית מדובר בשתי צורות כתיבה אפשריות לאותו מושג. אולם בשל התפישות המוסריות השונות התקבעה התודעה כי "הונאה" היא מעשה רמאות המקובל גם בעולם המודרני כאסור, ואילו "אונאה" היא עסקה שנעשתה במחיר מופקע שמקובלת כאסורה רק על פי ההלכה. אנו ננקוט בלשון זו.

[5] ויקרא כה, יד.

[6] רמב"ם מכירה יג, טו; שולחן ערוך חו"מ רכז, לג. ועיינו בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג ד, תשמט, הסובר שיש דין אונאה גם בפועלים.

[7] רמב"ם מכירה יג, יח; שולחן ערוך חו"מ רכז, לו. ועיינו רמב"ן בבא מציעא נו ע"ב, שסבור שאין לחלק בין פועל לקבלן, וגם בקבלן אין דין אונאה.

[8] סעיף 23.ב לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), תש"ל.

[9] סעיף 23.א לצו זה.

[10] ניתן למצוא במחירונים המתפרסמים ברשת פערים של מאות אחוזים בין המוסכים השונים עבור אותם טיפולים, ראו למשל: "מחירון מוסך מורשה 2023 : טיפולים לרכב", אתר דפי זהב.