אורות החושן: אורות החושן - דיני הרכב
פרק ה: תיקון הרכב
ה.י. אחריות בעל המוסך לנזקים שגרמו עובדיו

בעל מוסך בדרך כלל אינו עובד בעצמו ולבדו אלא מעסיק במוסך צוות של עובדים, החל ממנהלת משרד שמקבלת את הלקוחות וגובה את התשלום, ועד למכונאי שמבצע את הטיפול על פי הוראות מנהל העבודה. בדרך כלל, המכונאי המטפל ברכב הוא שעלול לגרום נזק לרכב המטופל. אולם לעיתים אין זו אשמתו הבלעדית, שכן ייתכן שקיבל הוראות לא נכונות ממי שאִבחן את הבעיה, או שאת העבודה ביצעו כמה מכונאים. במקרים אלו יש להבחין בין מערכת היחסים שבין בעל הרכב ובין בעל המוסך, לבין מערכת היחסים שבין בעל המוסך לעובדיו.

בנוגע לבעל הרכב, המנהג המקובל כיום הוא שבעל המוסך אחראי לנזקים המתרחשים בעסק שבבעלותו, ובעל הרכב תובע את הפיצוי ממנו ואינו צריך לתבוע את המכונאי העובד במוסך[1].

כאן יש להבהיר, כי בנקודה זו המנהג שונה מההלכה היסודית. על פי שורת הדין, כל אדם שהזיק, ובכלל זה עובד, אחראי לנזק שגרם[2] גם אם הוא נשכר באמצעות קבלן[3]. ממילא, הלקוח שניזוק אינו יכול לתבוע את הקבלן, ובפרט כאשר ברור למזמין כי הקבלן לא יעשה את העבודה בעצמו אלא באמצעות פועלים[4]. אלא שהקבלן והמזמין רשאים להסכים מראש שאם ייגרם נזק על ידי אחד העובדים הקבלן הוא שיישא באחריות לנזק[5]. יתר על כן, גם אם לא סוכם כך במפורש, הואיל וזהו המנהג המקובל כיום, ייחשב הדבר כסיכום 'מכללא' והאחריות תוטל על בעל המוסך בלבד[6]. היקף האחריות של בעל המוסך כלפי בעל הרכב פורט בשני הסעיפים הקודמים.

במקרים חריגים כשמדובר במכונאי אשר מסיבותיו החליט להזיק בכוונה תחילה לרכב שהגיע למוסך, הוא יישא לבדו באחריות למעשיו ככל אדם המזיק לזולתו, ואין להטיל את האחריות לתשלום על בעל המוסך. יתר על כן, הטלת אחריות על בעל המוסך במקרים מעין אלה, עלולה להביא עובד שהסתכסך עם בעל המוסך, או עם מנהל העבודה שלו, להזיק לכלי הרכב המטופלים במוסך, ביודעו כי בכל מקרה התשלום יושת על בעל המוסך וכך יוכל להזיק לו[7].