אורות החושן: אורות החושן - דיני הרכב
פרק ה: תיקון הרכב
ה.ה. ביצוע עבודה ללא תיאום – הרצוי והמצוי
לסעיף הקודם 
לא אחת, רכב נכנס למוסך לטיפול מסוים, אך בעל המוסך מאתר תקלות וצרכים נוספים, מטפל ומתקן דברים בלא שנתבקש לכך על ידי בעל הרכב, ומבקש בגינם תשלום[1]. לעיתים הדבר נעשה מתוך כוונה טובה, כדי לפתור בעיית בטיחות חמורה ודחופה, או כדי שניתן יהיה להוציא את הרכב מהמוסך ללא רבב. לעיתים הדבר נעשה בשוגג כשבעל המוסך לא זכר או לא הבין מהו הטיפול[2] או מה היקף הטיפול עליו סוכם[3]. לעיתים בעל המוסך מזיד, מבצע פעולה מבלי שנתבקש על מנת לקבל עבורה תשלום.
טרם שנתייחס לדין בדיעבד, המתייחס למקרה שהתיקון או הטיפול כבר בוצעו, חשוב לציין שמן הראוי להימנע מראש מהתנהלות שכזו שעלולה להסתיים בעוגמת נפש לצדדים ובהפסד כספי הדדי. לפיכך, מומלץ למוסך לסכם מראש עם בעל הרכב לפני תחילת הטיפול אילו פעולות נדרש לבצע ברכב, אילו חלקים נדרש להחליף, ובאיזה סוג חלפים המוסך מתכוון להשתמש. בנוסף לכך כדאי לתאם מראש מהו מרחב הסמכות שיש לבעל המוסך לבצע פעולות על דעת עצמו, אשר מעבר לו הוא חייב לקבל את אישור בעל הרכב. סיכום זה יחסוך לצדדים עוגמת נפש, הפסד כספי, גזל ועושק[4].
[1] מקרה זה מכונה בגמרא, בבא מציעא קא ע"א: "יורד לשדה חבירו שלא מדעתו". להרחבה ראו: שולחן ערוך חו"מ, שעה, אנציקלופדיה תלמודית כג, ערך יורד לנכסי חבירו, עמ' תטו ואילך. יש להעיר כי מדינת ישראל חוקקה חוק דומה הנקרא על שם פסוק מספר ירמיהו "חוק עשיית עושר ולא במשפט (תשל"ט)". להשוואה בין החוק ובין ההלכה ראו: הרב יונתן בלס, חוק לישראל: עשיית עושר ולא במשפט, בעריכת הרב פרופ' נחום רקובר; הרב עדו רכניץ והרב עו"ד יוסף גולדברג, "חוקי התורה: הגורם הנאה ממונית לחברו ללא הסכם", אתר דין תורה.
[2] משנה בבא קמא ק ע"ב; רמב"ם שכירות י, ד; שולחן ערוך חו"מ שו, ג.
[3] ערוך השולחן חו"מ שעה, טו.
[4] רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, שפת תמים, ירושלים תשכ"ה, עמ' כ