אורות החושן: אורות החושן - דיני הרכב
פרק ה: תיקון הרכב
ה.ו. עבודה שבוצעה ללא תיאום ובעל הרכב אינו מעוניין בה

כאשר בוצעה עבודה ללא סיכום, אין משמעות רבה לשאלה מאיזה טעם ביצע המוסך את הטיפול. השאלה החשובה יותר היא האם בעל הרכב מעוניין בטיפול זה, לכל הפחות בדיעבד.

נפתח במצב בו בעל הרכב אינו מעוניין בעבודה שנעשתה. במקרה כזה הוא רשאי לדרוש מהמוסך להחזיר את המצב לקדמותו ולא לשלם על השירות ממנו כלל לא נהנה^[1]. לדוגמה, אדם הכניס את רכבו למוסך לתיקון תקלה מסוימת, ובעל המוסך החליף לו את המגבים במגבים איכותיים יותר מיוזמתו אף שלא היה בכך צורך. אם בעל הרכב אינו מעוניין במגבים החדשים, על בעל המוסך לפרק את החלקים אותם הרכיב, והוא אינו זכאי לכל תשלום. פטור זה מתשלום תקף גם כאשר החזרת המצב לקדמותו כרוכה בטרחה גדולה ובהוצאות[2].

מצב מורכב מעט יותר עשוי להתרחש כאשר אדם הכניס את רכבו למוסך על מנת להחליף רכיב מסוים ובעל המוסך התקין לו מיוזמתו רכיב חדש ומקורי. למרות שניתן היה להשתמש גם ברכיב משומש ותקין, או ברכיב משופץ שמחירו זול בהרבה, וישנם מוסכים שאכן היו נוהגים כך. אם בעל הרכב אינו מעוניין לשלם על רכיב מקורי הוא רשאי לדרוש את פירוקו, ובעל המוסך יידרש לעשות זאת ולא יקבל תשלום לא על ההרכבה ולא על הפירוק. יחד עם זאת, במקרה כזה, כדאי לצדדים לשקול פשרה שתועיל לשניהם ולא לדקדק על שורת הדין.

לעיתים לאחר שהרכב תוקן, החזרת המצב לקדמותו בלתי אפשרית. כך למשל כאשר בעל המוסך הכניס למיכל הדלק תוסף מבלי שהתבקש. במקרה כזה, יש חשש שכשבעל הרכב מבקש מבעל המוסך לחזור בו ממה שעשה, הוא אינו רוצה בהחזרת המצב לקדמותו, ובקשתו היא רק מהשפה ולחוץ ובאמת הוא רוצה להמשיך וליהנות משירות שניתן לו, מבלי לשלם עליו. על רקע זה נחלקו הפוסקים האם בעל הרכב זכאי לומר שאינו מעוניין בטיפול ולהיפטר מתשלום[3], או שמא כיוון שלא ניתן להחזיר את המצב לקדמותו עליו לשלם[4].

יש להעיר כי הפער בין הדעות השונות יתבטא במחיר אותו יידרש לשלם. כלומר היות שסירובו של בעל הרכב לשלם עבור השירות נובע מהמחיר שנדרש ממנו לשלם, הרי שגם הדעות הפוטרות אותו מתשלום יסכימו שעליו לשלם את המחיר בעבורו הוא כן היה מעוניין בשירות, גם אם המחיר נמוך בהרבה ממחירו הריאלי של השירות. לעומתן הדעות המחייבות יסברו שעליו לשלם על השירות שקיבל כאילו היה מעוניין בשירות[5].

למעשה כתב החזון איש[6] שעל בית הדין לבחון האם אמירתו של בעל הרכב שהוא מוותר על הטיפול שניתן לו נאמרת בכנות, או שמא מסתתר מאחוריה רצון ליהנות מבלי לשלם. אם יתברר כי אמירתו אינה כנה, על בעל הרכב לשלם כאילו היה מעוניין בשירות[7].

לדוגמה, אדם הכניס את רכבו למוסך מורשה לתיקון תקלה מסוימת. המוסך תיקן את התקלה על פי הסיכום, ובנוסף לכך המכונאי החליט על דעת עצמו להכניס חומר למנוע כדי להשביח את פעולתו, או שטף את הרכב אף שלא נתבקש. כעת בעל הרכב אומר שאינו מעוניין בהוספת החומר או בשטיפה, הוא לא עושה זאת אף פעם, ומבחינתו מדובר ב"פינוק" מיותר לרכב. במקרים אלו, לא ניתן להחזיר את המצב לקדמותו. לכן, אם בעל הרכב אינו מעוניין בעבודה, עליו לשלם לבעל המוסך את התשלום המינימלי אותו היה מוכן לשלם על שטיפת הרכב או השבחת פעולת המנוע.