שכרו של בעל המוסך
בעל מוסך שלא ביצע כראוי את הטיפול שהתבקש לבצע אינו זכאי לתשלום[1], ועליו לפצות את בעל הרכב על הנזק שגרם לו[2]. יתרה מזו, גם אם מטעמים הלכתיים שונים בעל המוסך פטור מתשלום פיצוי על הנזק שגרם[3], או שקיים ספק האם הוא זה שגרם לנזק, הרי שמחמת הספק, בעל המוסך יפסיד לכל הפחות את התשלום על ביצוע התיקון, שכן הוא בוצע שלא כראוי[4]. אולם, אם המוסך ביצע את הטיפול שנדרש לבצע, אלא שבמהלך העבודה גרם לנזק אחר, הוא יהיה זכאי לשכר עבור הטיפול, בניכוי הפיצוי עבור הנזק שגרם.
תיקון או פיצוי
בעל מוסך שיכול ומוסמך לתקן את הנזק לו הוא גרם, יכול כמובן לעשות זאת ולהיפטר מלשלם, ואף לזכות בתשלום על התיקון עליו סיכמו הצדדים מראש. בעל הרכב אינו יכול לדרוש כי התיקון ייעשה דווקא במקום אחר[5], משום שבעל המוסך אינו מזיק אקראי, אלא קבלן שיכול וצריך לקחת אחריות על תוצאות עבודתו, עד להשגת התוצאה המבוקשת. כל זאת בתנאי שהפעולה הנדרשת לצורך התיקון, אינה שונה באופן מהותי מהמלאכה שלשמה הכניס האדם את הרכב למוסך מלכתחילה[6]. לדוגמה: מוסך לתיקון אגזוזים שריתך חור באגזוז אך גרם לשבר בנקודה אחרת, יתקן את השבר החדש על חשבונו ויקבל את התשלום עליו הוסכם מראש.
לעומת זאת, אם אדם הכניס את רכבו למוסך לשם טיפול הכולל החלפת רצועת תזמון ובעל המוסך לא עשה זאת וכתוצאה מכך התקלקל ראש המנוע, בעל הרכב רשאי לדרוש כי התיקון ייעשה במוסך שהוא יבחר ובעל המוסך יפצה אותו.
אם מדובר בנזק שבעל המוסך אינו מעוניין[7], אינו מוכשר או אינו מוסמך לתקנו, הוא יידרש לפצות את בעל הרכב בעלות התיקון[8].
[1] בבא מציעא נח ע"א; רש"י שם, ד"ה אגרייהו.
[2] בבא מציעא פג ע"א.
[3] מאירי, בית הבחירה בבא מציעא פג ע"א; רמ"ה, שיטה מקובצת בבא קמא צט ע"ב; נתיבות המשפט שה, א; שסג ג; ערוך השולחן חו"מ שה, ט.
[4] שו"ת הרשב"א ד, קל; רמ"א חו"מ שו, ה.
[5] גם אם יש לבעל הרכב סיבה אובייקטיבית לדרישתו לבצע את התיקון במוסך אחר, כגון שמקום מגוריו רחוק מהמוסך שגרם לנזק.
[6] ערוך השולחן חו"מ שו, טו.
[7] פתחי חושן שכירות יג, הערה ט.
[8] שו"ת הרשב"א א, אלף נו; רמ"א חו"מ שו, ח