סנהדרין ב ע"ב - בעניין שיטת הרמב"ם לגבי מספר הדיינים
שיטת הרמב"ם היא שיש הבחנה מהותית בין דיין יחיד שכשר מן התורה לדון בהודאות והלוואות לבין בית דין של שלושה מומחים שכשר לדון בדין הפלילי של התורה, בדיני קנסות, וכן יש לו מעמד מיוחד גם בדיני ממונות.
מעמדו המיוחד של בית דין של שלושה לענייני ממונות מוסבר היטב בכך ששכינה שורה דווקא בבית דין כזה, ולכן יש מעמד מיוחד להליכים שנעשים בפניו, אף שבית הדין היה סביל. בנוסף, חכמים תיקנו שגם לבית דין של שלושה הדיוטות יהיה מעמד כשל שלושה מומחה לחלק מהעניינים, במסגרת דין שליחותייהו.
משמעות הדברים היא שבית דין בימינו כשר לדון מן התורה בהודאות והלוואות כדין דיין יחיד, בניגוד לדיני גזלות וחבלות שסמכותו לדון בחלק מהם מבוססת על שליחותייהו. תקנה זו העניקה לבית דין של שלושה את הסמכות לקבל הודאת בעל דין, כמו בבית דין של סמוכים. בשיעור העוסק בשליחותייהו נבין טוב יותר את מהותה והיקפה של התקנה.
קראו עוד 