במסגרת הבירור העובדתי נדרש בית הדין במקרים רבים להכריע במקרה של מחלוקת על פרשנות חוזה כתוב שבין צדדים. למעשה מדובר בשורה של שאלות שבהן עסק הרב הלל גפן, אשר הובילו לניסוח כללים לפרשנות חוזה בהלכה. הרב גפן קבע בין השאר כי אין בהלכה מקור לכך שיש לפרש חוזה לרעת מי שניסח אותו, שבמקרים מסוימים מהווה התמורה לעסקה ראיה לגבי מהות העסקה ("הדמים מודיעים"), ושבמקום שבו כוונת הצדדים ברורה היא גוברת אף על מה שנכתב בחוזה שביניהם.

מעמדן של נשים בבית הדין מעורר עניין ציבורי בשנים האחרונות. במאמרה בוחנת הרבנית ד"ר שפרה מישלוב שורה של סוגיות בהקשר זה, ומסקנתה היא שבכל הנוגע לזכויות האישה כתובעת ונתבעת דינה שווה לזה של הגבר. כך גם נשים המייצגות בעלי דין (עו"ד וטו"ר), הן בעלות זכויות שוות לאלה הגברים. אמנם, מעמדה של אישה כעדה מורכב יותר, ובכל זאת, ישנן מספר סיבות לקבל את עדותה. לגבי כהונתה של אישה כדיינית המגבלה ההלכתית חמורה יותר, ויש ספק אם נכון למצוא היתר לכך.

בתי דין לממונות עוסקים כדבר שבשגרה בבירור מחלוקות בין יהודים ולא-יהודים. הרב עדו רכניץ נדרש לשאלה מהו הדין החל במקרה זה, ומסקנתו כי יש לדון את שני הצדדים על פי משפט התורה באופן שוויוני כאילו שניהם יהודים.

יחידת הלימוד המלאה בתושב"ע ובתלמוד של מדינת ישראל לאור התורה - עיון במשנתם של הריא"ה הרצוג ובני דורו מהדורה לע"נ פרופ' ישראל אהרוני ז"ל

הפרק הראשון מתוך יחידת הלימוד של תורה ומדינה - מדינת ישראל לאור התורה עיון במשנתם של הריא"ה הרצוג ובני דורו

הפרק השני מתוך יחידת הלימוד של תורה ומדינה - מדינת ישראל לאור התורה עיון במשנתם של הריא"ה הרצוג ובני דורו

הפרק השלישי מתוך יחידת הלימוד של תורה ומדינה - מדינת ישראל לאור התורה עיון במשנתם של הריא"ה הרצוג ובני דורו

הפרק הרביעי מתוך יחידת הלימוד של תורה ומדינה - מדינת ישראל לאור התורה עיון במשנתם של הריא"ה הרצוג ובני דורו

הפרק החמישי מתוך יחידת הלימוד של תורה ומדינה - מדינת ישראל לאור התורה עיון במשנתם של הריא"ה הרצוג ובני דורו

הפרק השישי מתוך יחידת הלימוד של תורה ומדינה - מדינת ישראל לאור התורה עיון במשנתם של הריא"ה הרצוג ובני דורו

הפרק שביעי מתוך יחידת הלימוד של תורה ומדינה - מדינת ישראל לאור התורה עיון במשנתם של הריא"ה הרצוג ובני דורו

הפרק השמיני מתוך יחידת הלימוד של תורה ומדינה - מדינת ישראל לאור התורה עיון במשנתם של הריא"ה הרצוג ובני דורו

הפרק התשיעי מתוך יחידת הלימוד של תורה ומדינה - מדינת ישראל לאור התורה עיון במשנתם של הריא"ה הרצוג ובני דורו

הפרק העשירי מתוך יחידת הלימוד של תורה ומדינה - מדינת ישראל לאור התורה עיון במשנתם של הריא"ה הרצוג ובני דורו

פרק אחת עשרה מתוך יחידת הלימוד של תורה ומדינה - מדינת ישראל לאור התורה עיון במשנתם של הריא"ה הרצוג ובני דורו

הפרק שתיים עשרה מתוך יחידת הלימוד של תורה ומדינה - מדינת ישראל לאור התורה עיון במשנתם של הריא"ה הרצוג ובני דורו

ניתן לרכוש את ספרי המכון המפורטים כאן במחיר מיוחד של 40 ש"ח לספר, בתוספת דמי טיפול ומשלוח.

תורתנו עוסקת בחלקה הגדול בעולם הזה, בשור וחמור, בשומרים, בחוזים ובקניינים. לאור זאת, היה מצופה כי מי שלומד תורה בכלל, וגמרא בעיון בפרט, יסיים את הלימוד כאשר הוא חמוש במבט תורני עמוק על המציאות שסביבו. כך שהתורה תהיה מעין מגדלור המאיר את החיים, ומאפשר למי שהולך לאורו לנווט את דרכו בבטחה. בשנים האחרונות במסגרות תורניות שונות נעשו צעדים חשובים כדי לגלות את אור התורה המאיר על החיים. חוברת צנועה זו מהווה צעד נוסף במאמצים אלה.

בתנ"ך דיינים מכונים "אלוהים" והמונח מלמד על הזיקה העמוקה שבין בית הדין ובין שופט כל הארץ. על פי זה הסביר הרמב"ן כי בית הדין הוא שליחו של הקב"ה לעשות משפט בארץ. ישנן כמה השלכות הלכתיות לזיקה זו, ובראשן, החובה לנהוג בכובד ראש בעת ששלושה דיינים סמוכים יושבים לדון.

שיטת הרמב"ם היא שיש הבחנה מהותית בין דיין יחיד שכשר מן התורה לדון בהודאות והלוואות לבין בית דין של שלושה מומחים שכשר לדון בדין הפלילי של התורה, בדיני קנסות, וכן יש לו מעמד מיוחד גם בדיני ממונות. מעמדו המיוחד של בית דין של שלושה לענייני ממונות מוסבר היטב בכך ששכינה שורה דווקא בבית דין כזה, ולכן יש מעמד מיוחד להליכים שנעשים בפניו, אף שבית הדין היה סביל. בנוסף, חכמים תיקנו שגם לבית דין של שלושה הדיוטות יהיה מעמד כשל שלושה מומחה לחלק מהעניינים, במסגרת דין שליחותייהו. משמעות הדברים היא שבית דין בימינו כשר לדון מן התורה בהודאות והלוואות כדין דיין יחיד, בניגוד לדיני גזלות וחבלות שסמכותו לדון בחלק מהם מבוססת על שליחותייהו. תקנה זו העניקה לבית דין של שלושה את הסמכות לקבל הודאת בעל דין, כמו בבית דין של סמוכים. בשיעור העוסק בשליחותייהו נבין טוב יותר את מהותה והיקפה של התקנה.