אדם חתם על חוזה לרכישת דירה, בו הוזכר סעיף של קנס במקרה של עיכוב. הרכישה התעכבה בגלל המלחמה. זהו אונס, לכן הוא פטור מהקנס.

שוכר איחר בתשלום חלק קטן מדמי השכירות. בחוזה נקבע קנס קבוע לכל יום איחור ללא תלות בגודל הסכום - כמה על השוכר לשלם במקרה זה?

נוסע שלא שילם על נסיעה באשמת חברת האוטובוסים חייב לשלם לשלם את עלות הנסיעה בלבד ללא ריבית והצמדה

ישנן ישיבות הנוהגות לקנוס את התלמידים על אי עמידה בסדרי הישיבה. קנס זה אינו מוצדק אלא אם כן הדברים הוגדרו במפורש בעת קבלת התלמידים למוסד או הם ידועים ומוכרים כמנהג בכל הישיבות של אותו המגזר.

(א) לכאורה קנסות מוסכמים בחוזים אינם תקפים כיוון שהם בגדר אסמכתא. (ב) הריא"ה הרצוג כתב שיש תוקף לקנסות אלה בגלל נחיצותם לחיי המסחר. (ג) ישנן סיבות נוספות לתת תוקף לקנסות בחוזה כי שמפורט בנייר העמדה. (ד) לאור כל האמור, ניתן לקבוע כהחלטת מדיניות שבית הדין מקבל את שיטות הפוסקים על פיהן יש תוקף לקנסות בחוזים ובלבד שבית הדין יפחית את הקנס לסכום סביר בהתאם לנסיבות. להחלטה זו יהיה תוקף במסגרת סמכות בית הדין לפשרה הקרובה לדין וכן בגלל שהצדדים קיבלו על עצמם דעות פוסקים אלה. (ה) הגדרת קנס סביר כוללת חיוב על עוגמת נפש, טרחה ועוד, בנוסף לפיצוי על נזק ישיר ומניעת רווח.

1. הפוסקים נחלקו בשאלה, אם רוצח מורישו מאבד את הזכות לרשת אותו מעיקר הדין. 2. גם לדעות שמעיקר הדין הרוצח אינו מאבד את זכותו בירושה, ניתן וראוי לקנוס את הרוצח ולמנוע ממנו את ירושתו. בנוסף, כאשר מדובר בירושה שנובעת מכוח קשר של אישות, ייתכן שלכל הדעות הרוצח מאבד את זכותו ביורשה מעיקר הדין. 3. באשר לשאלה מי מקבל בפועל את חלקו של הרוצח בירושת הנרצח, יש לחלק בין רוצח שיורש מכוח קרבה משפחתית, שיורשיו מקבלים את חלקו, לבין רוצח שיורש מכוח אישות, שיש לשלול גם מיורשיו את חלקו בירושה ולהעבירו ליורשי הנרצח. 4. כמו כן, כשמדובר בירושה מכוח צוואה, שנובעת מרצונו של המוריש, ותלויה באומדן דעתו, ניתן להניח שהמוריש לא היה מצווה כן לו ידע שהנהנה מהצוואה ירצח אותו, ולכן ראוי לשלול את זכות הירושה מכוח צוואה גם מיורשי הרוצח. 5. נראה שגם כשמדובר ברוצח שאינו כשיר לעמוד לדין, יש בסיס הלכתי לשלול ממנו את הירושה (כפי ששוללים את הירושה ממומר קטן), ובוודאי שהדין כן במקרה שהרוצח הפך לפסול דין רק לאחר מעשה הרצח. 6. אין לשלול מהרוצח זכויות ממוניות שהיו שייכות לו ערב הרצח, ולכן במקרה של בעל שרצח את אשתו, אין לקחת ממנו את חלקו בדירה המשותפת. פורסם לראשונה בתחומין כרך מד - התשפ"ד