The Right To Privacy In Jewish Law by Itamar Warhaftig EDITORS: Rabbi Yaron Unger Rabbi Ido Rechnitz 5769 (2009)

בשיטות משפט מודרניות רבות, הייתה צנעת הפרט לערך עליון, שהגשמתו גוברת לעתים אף על הצורך בבירור האמת במסגרת משפט פלילי. לאחרונה, יש המבקשים גם לפסול ראיות שהושגו תוך פגיעה בגופו או בצנעתו של הפרט. לפי גישה זו, לא יקבל בית המשפט, למשל, את שקית הסמים שיצאה מגופו של הנאשם לאחר שהושקה בסמים משלשלים, ולא ייעשה שימוש בהאזנות סתר שבוצעו שלא כדין, על אף שיש בהן כדי להוכיח שפלוני ביצע פשע חמור. במאמרו, מבקש הרב ד"ר איתמר ורהפטיג לבחון את עמדתה של ההלכה בסוגיה זו, של המתח שבין זכותו של אדם לצנעת הפרט, ובין חובתו של בית הדין לברר את האמת. אגב הדיון, קובע המחבר אמות מידה חשובות בהקשר זה, הנוגעות למידת הפגיעה בצנעת הפרט, לעומת מידת התועלת שתצמח מן הפגיעה. את אמות המידה מיישם המחבר על חקירות שונות שבהן התועלת רבה (הצלת נפשות), או שבהן הפגיעה באדם רבה (בדיקה פולשנית, בדיקה פסיכיאטרית ועוד). אגב הדיון, עוסק המחבר גם בסמכותו של הדיין להסיק מסירובו של בעל הדין לברר את טענותיו בפני בית הדין, מסקנות לרעתו, וכל זאת, תוך השוואה לדין הישראלי הנוהג.

אין מנוס מן המסקנה שערך כבוד האדם קל הוא בעיני המשפט הישראלי, לפחות בהשוואה למשפט התורה. הערך של חופש הביטוי העביר את המחשבה הליברלית על דעתה, והיא רומסת ברגל גסה את כבוד האדם

בשיטות משפט מודרניות רבות, הייתה צנעת הפרט לערך עליון, שהגשמתו גוברת לעתים אף על הצורך בבירור האמת במסגרת משפט פלילי. לאחרונה, יש המבקשים גם לפסול ראיות שהושגו תוך פגיעה בגופו או בצנעתו של הפרט. לפי גישה זו, לא יקבל בית המשפט, למשל, את שקית הסמים שיצאה מגופו של הנאשם לאחר שהושקה בסמים משלשלים, ולא ייעשה שימוש בהאזנות סתר שבוצעו שלא כדין, על אף שיש בהן כדי להוכיח שפלוני ביצע פשע חמור. במאמרו, מבקש הרב ד"ר איתמר ורהפטיג לבחון את עמדתה של ההלכה בסוגיה זו, של המתח שבין זכותו של אדם לצנעת הפרט, ובין חובתו של בית הדין לברר את האמת. אגב הדיון, קובע המחבר אמות מידה חשובות בהקשר זה, הנוגעות למידת הפגיעה בצנעת הפרט, לעומת מידת התועלת שתצמח מן הפגיעה. את אמות המידה מיישם המחבר על חקירות שונות שבהן התועלת רבה (הצלת נפשות), או שבהן הפגיעה באדם רבה (בדיקה פולשנית, בדיקה פסיכיאטרית ועוד). אגב הדיון, עוסק המחבר גם בסמכותו של הדיין להסיק מסירובו של בעל הדין לברר את טענותיו בפני בית הדין, מסקנות לרעתו, וכל זאת, תוך השוואה לדין הישראלי הנוהג.

בחברה בה הימצאות נשים במרחב הציבורי לגווניו הינה שגרתית ואינה יוצאת דופן, אין איסור הלכתי בנשיאת דברים על ידי נשים מול גברים במגוון הקשרים: הרצאות, שיעורי תורה (שאינם בבית הכנסת, או לכל הפחות לא כהמשך ישיר לתפילה), סדנאות, הספדים והצגות שאין בהם נעימה ושירה וסרטונים. לצד זאת, על הדוברת להתלבש, לדבר ולהתנהג באופן צנוע לאור העובדה שהיא נושאת דברים בפני גברים המביטים בה. רצוי שהקהל ישב בנפרד, במיוחד אם מדובר בשיעור תורה. על הדוברת להיות רגישה לאופיו של הציבור שמולה, ולהימנע מלהרצות אם מדובר בציבור שאינו נוהג לשמוע דיבור נשים באופן זה. אם מדובר בציבור שיש להניח שנוהג באופן בלתי צנוע, רצוי להימנע מהרצאות שאינן מקצועיות גרידא או שאינן בעלות חשיבות רבה מסיבה אחרת. אם מדובר בהרצאה בעלת תוכן רגשי העשוי ליצור קרבה יתרה בין המרצה לקהל, ראוי להקפיד ביתר שאת על כללים אלה. על הגברים המשתתפים בהרצאה להשתדל לכוון לשמיעת תוכן ההרצאה ולא להתכוון להביט במראה המרצה, ועליהם לשקול האם הדבר עולה בידם.

ההגנה המשפטית על צנעת הפרט היא נושא חדש יחסית, בן מאה שנים לערך, שעדיין דורש הגדרה – הן באשר לגבולותיה של הזכות לפרטיות והן באשר להצדקה הרעיונית-משפטית להגנה על זכות זו. הספר שלפנינו עומד על ייחודה של גישת ההלכה, תוך כדי השוואתה לחוק המדינה. הספר עוסק הן בהיבט הרעיוני והן בהיבט המשפטי-הלכתי תוך התייחסות לסוגיות אקטואליות. לדוגמא, היזק ראייה, גילוי סודות, האזנת סתר, דחיית צנעת הפרט מפני ערך אחר, הצורך בבירור האמת בהליך משפטי, הגבלת זכות היוצר למנוע את פרסום יצירתו, אמירת לשון הרע לתועלת וההיתר לביזוי עצמי. הרב ד"ר איתמר ורהפטיג הוא ראש צוות המחקר במכון משפטי ארץ, עפרה, ומרצה בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. מחבר הספר "ההתחייבות", ומעורכי כתב העת "תחומין" וספרים נוספים.